• תפריט
בארץ

דלק ונובל אנרג'י כבר לא מוטרדות מיצוא הגז מישראל

חמש שנים לאחר שהותר להן לייצא כ־40% מנפח המאגרים, החברות המחזיקות בתמר ולווייתן בחרו לא להתייחס באופן ישיר לוועדה הקובעת את מדיניות יצוא הגז העתידית - כנראה בהנחה שלא יחזיקו מאגרים נוספים

ליאור גוטמן 08:0320.08.18

חודש לאחר שהכנסת אישרה את הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל, משק האנרגיה יעצב עד סוף השנה את מסגרת העבודה הרשמית שלו עד לאמצע העשור הבא עם קביעת מכסות יצוא הגז וצורכי המשק הישראלי לחמש השנים הקרובות בשלושה תחומי פעילות עיקריים ‑ ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. מי שאמורה לקבוע את מסגרת הכללים הזו היא ועדה בין־משרדית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, המכונה "ועדת אדירי", שפרסמה לפני כחודשיים את מסקנות הביניים שלה.

 

במסגרת עבודת הוועדה, התבקש הציבור להביע את עמדתו לגבי מסקנות הביניים. בתגובה קיבל המשרד לידיו כ־20 חוות דעת, כאשר אלו ייבחנו על ידי חברי הצוות ויפורסמו לציבור באתר משרד האנרגיה. לאחר שהתקבלו תגובות הציבור לאחר ועדת צמח ב־2012, נערך שימוע פומבי בכפר המכביה. בשלב זה לא ברור אם יתקיים שימוע מסוג זה.

 

 

המלצת ועדת אדירי היא להשאיר את כמות הגז שנקבעה עוד ב־2012 ללא שינוי ‑ כ־540 מיליארד מ"ק גז עבור המשק (ראו תרשים), מתוכם נצרכו עד היום כ־40 מיליארד מ"ק ‑ ולהתרכז בהקלת רגולציה או פיתוח מאגרים חדשים. עוד נקבע שכללי עבר שחלים בשטח לא ישתנו, כלומר מאגר כריש ותנין לא יוכלו ליצא גז ואילו מאגרי לווייתן ותמר יוכלו ליצא כמה שנקבע להם (עד 45% מנפחם) ובתנאי שצורכי המשק יתמלאו. צרכי המשק החדשים, לפי הוועדה, ועד ל־2042, הם 256‑340 מיליארד מ"ק לחשמל; כ־73 מיליארד מ"ק לתעשייה; בין 34 ל־45 מיליארד מ"ק לתחבורה וכ־11 מיליארד מ"ק לתעשיות פטרוכימיות.

 

עם הגופים שהגישו התייחסות להמלצות הביניים נמנים אדם טבע ודין, מטה המאבק של הגז ואיגוד חברות הגז והנפט. האחרון מייצג את כלל השחקנים בתעשייה, ולכן אם לא תוגש התייחסות מאוחרת מטעם גופים נוספים בתעשייה, הסיכוי הוא ששותפות תמר ולווייתן תסתפקנה במה ששלח האיגוד מטעם כלל השחקנים בענף.

באופן יוצא דופן, פורום יצרני החשמל הפרטיים לא הגיש כל התייחסות. בסיבוב הקודם של הוועדה הגישה כל תחנת כוח גדולה (דוראד, דליה אנרגיות) חוות דעת משלה, אולם מאז התחנות הפרטיות לא רק שהחלו לעבוד אלא אף שריינו לעצמן מכסות גז לעבודה שוטפת הן מול מאגר תמר שפעיל והן מול מאגרי לווייתן או כריש ותנין שנמצאים בפיתוח.

 

קידוח תמר קידוח תמר צילום: אלבטרוס

מארגון אדם טבע ודין נמסר כי "השיקול של צורכי המדינה ושמירה על הסביבה גובר על כל שיקול כלכלי כגון יצוא, הגברת התחרותיות או כל שיקול אחר המחשיב את הגז מההיבט המוניטרי בלבד", ולכן לתפיסתם יש לחתוך את מכסת היצוא בכחצי. בנוסף, באט"ד מזהירים מחוסר אחריות של משרד האנרגיה וטוענים שהכיר גם בעתודות גז שאינן ודאיות, לצורך חישוב כמות הגז המותרת ליצוא. הסכנה בהסתמכות על עתודות נחותות ברורה: לאחר יצוא הגז בעשור הקרוב — יתברר לפתע כי במשק הישראלי נשארה בפועל כמות גז קטנה ביותר, שחלקה איננו ניתן להפקה. עוד העירו בארגון כי יש לבחון מיסוי פליטות מתחנות כוח וחיבור רגולציה חדשה לחיפושי גז ונפט.

 

גם במטה המאבק של הגז, שמורכב מארגוני חברה וסביבה רבים, הגישו ביקורת על מסקנות הביניים של הוועדה. לתפיסתם, "על ועדת אדירי להגדיל את תקופת חיזוי הביקושים עד ל־2060, טווח זמן של 42 שנים, ובכך להוסיף 18 שנות עצמאות אנרגטית לישראל". גם כאן יש ביקורת קשה על הסתמכות על עתודות גז פוטנציאליות ולא מוכחות. בנוסף, מבקשים בארגון גם "לערוך ניתוח כלכלי של עלות־תועלת שבוחן את הנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים של היצוא" עם דרישה שלא לאשר יצוא גז ממאגרי תמר ולווייתן למצרים, זאת למרות שנחתמו חוזי יצוא בין הצדדים למימוש בעוד 16 חודש.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x