$
בארץ

משרד רה"מ: נגדיל את הגירעון. האוצר: זה לא יוכל לקרות

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר כי המימון לתוכנית הביטחון החדשה יגיע בשנה הבאה מהגדלת הגירעון, אולם באוצר מסבירים כי הדבר עלול לפגוע ביציבות הפיננסית ובדירוג האשראי של ישראל

עמרי מילמן 15:5616.08.18

פחות מיממה לאחר ההכרזה על תוכנית הביטחון החדשה, ובעיקר ההכרזה על תוספת של 37 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, והממשלה כבר מדברת במספר קולות.

 

לאחר שיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון אמר בראיון לגל"צ כי המימון לתוכנית יגיע בשנה הבאה מהגדלת הגירעון, גורמים במשרד האוצר אומרים שאין באמת אפשרות כזו. כדי להגדיל את הגרעון יש צורך לתקן חקיקה (בשלוש קריאות בכנסת) ולמעשה לפתוח את התקציב, מה שעלול לגרור תגובת שרשרת פוליטית ולהגדלת דרישות של השרים. מעבר לקושי, הגדלת הגירעון תפגע ביציבות הפיננסית, מה שעלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל, שרק עתה עלה על ידי S&P. הן כחלון והן נתניהו מיהרו לזקוף את העלאת הדירוג כל אחד לזכותו ובוודאי לא ירצו לפגוע בו.

 

 

 אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

מנגד, גם האפשרות כי התוספת ב-2019 תגיע מקיצוץ במשרדי הממשלה לא נראת סבירה, שכן שרי הממשלה יידרשו להסכים לקיצוצים אלו עבור מהלך שהקרדיט עבורו יחולק בין נתניהו, כחלון וליברמן, רגע לפני הבחירות.

 

על כך השיב שמחון בשיחה עם "כלכליסט" ואמר "אנשי אגף תקציבים, כבודים במקומם מונח, יש להם את התובנות שלהם, את המחשבות שלהם, בסוף מי שקובע, זה שר האוצר וראש הממשלה".

 

לגבי התוספת העתידית של ה-30 מיליארד שקל על פני העשור, במשרד האוצר אומרים כי לא יהיה קושי "לצבוע" תקציב ייעודי לכך, אולם משמעות הדבר היא כי יימנעו הגדלות "אוטומטיות", כלומר כאלו הניתנות במטרה לשמור על אותם שירותים הניתנים היום לאור התייקרויות והגידול של האוכלוסייה,של תקציבי החינוך, הרווחה הבריאות וכו'.

 

לדברי שמחון, "ראש הממשלה עמד על זה וזה הסיכום עם האוצר, הביטחון והצבא. חלק מהמימון יהיה תוספתי, חלק יהיה הסטה של תקציבים שבאים מתוך מערכת הביטחון. יש יעדים מסוימים שבהם צריך להגדיל את התקציב. הצבא ומערכת הביטחון יצטרכו להפחית פעילויות אחרות. ככל הנראה, התוספת ב-2019 תבוא דרך הגדלת הגירעון, ואחרי שיבנו את התקציב, יצטרכו למצוא את המקור".

 

לפי התוכנית בשלב זה, התוספת התקציבית בשנה הבאה תעמוד על 3-2 מיליארד שקל והיתר, כמיליארד שקל יגיעו מהסטת כספים בתוך מערכת הביטחון, לגביה צריכים להגיע לסיכום משרדי האוצר והביטחון. התוכנית הכוללת, של 37 מיליארד השקל תמומן ברובה (שני שליש) על ידי תוספת תקציבית והיתר על ידי הסטת מקורות פנימיים.

 

 

"הכלכלה משרתת פה את תפיסת הביטחון החדשה"

 

לדברי שמחון "תפיסת הביטחון החדשה הזו נועדה להגדיל את יכולת ההרתעה של ישראל. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בעימות ביטחוני, אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בעימות כזה בשנים הקרובות. הדרך להשיג זאת היא דרך הגדלת היכולות ההגנתיות וההתקפיות לצורך הרתעה. הכלכלה פה משרתת את תפיסת הביטחון החדשה, כשאתה מסתכל על מפת האיומים היום - אתה מסתכל על משהו אחר לגמרי".

 

בין ההסברים שניתנו אתמול לרצון של נתניהו וכחלון להגדיל את שיעור הוצאות הביטחון מהתוצר לשיעור של 6% (בעוד ששיעור זה ירד בשנים האחרונות והיום עומד על 5.7%) מספרים בממשלה על צרכי הביטחון החדשים שמגיעים מכיוון דאעש, שאמנם מפסידים טריטוריה בסוריה ועיראק, אך כרעיון דווקא מתחזקים סביב ישראל. עוד מתייחסים לנוכחות האיראנית הגוברת באזור ולסכנה כי הסנקציות החדשות של טראמפ ידחפו אותה לקצה.

 

אחד הענפים שצפויים ליהנות משמעותית מהגידול בתקציב הביטחון הוא מה שבממשלה אוהבים כבר תקופה ארוכה לנופף בו - ענף הסייבר, שיזכה לגיוס משמעותי של כוח אדם בשכר שינסה להוות תחרות לשכר במגזר הפרטי. במשרד ראש המשלה ציינו כי תפיסת הביטחון החדשה נבנתה במהלך השנתיים האחרונות במהלכם נפגש עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x