• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

"הטלוויזיה החינוכית נסגרה בגלל תאוות השליטה של קובלנץ"

למנכ"לית החינוכית אורנה שמחון, שהעבירה אתמול את המפתחות לתאגיד, יש בטן מלאה על המנכ"ל אלדד קובלנץ ("אם היה מנכ"ל אחר, הוא לא היה נותן לזה להתרחש") ועל שר האוצר משה כחלון ("אם הוא לא היה נעמד על הרגליים האחוריות, עוד היינו קיימים"). לעובדים שחוששים לגורלם היא מבטיחה: "נמצא פתרונות"

יואב סטולר 06:5815.08.18

"להעביר את הטלוויזיה החינוכית לידי תאגיד השידור הציבורי 'כאן' זו החלטה שגויה. אולי אני אתבדה והתאגיד יצליח ליצור טלוויזיה חינוכית אמיתית וראויה, אבל אני חושבת שזה לא יהיה אותו דבר", כך אמרה אתמול ל"כלכליסט" מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית אורנה שמחון. לדבריה, הסיבה לכך היא ש"התאגיד צריך להתחרות מול ערוצים אחרים ברייטינג, ולכן הוא צריך לבחור את התוכניות שלו לפי מה שימשוך את הקהל ולא לפי המסרים החינוכיים".

 

אתמול בלילה באופן רשמי הטלוויזיה החינוכית סיימה את דרכה לאחר 52 שנות פעילות וערוץ 23 עבר לידי התאגיד שישדר בו את 'כאן' חינוכית. אך למעשה השידורים של החינוכית הפסיקו מעט קודם לכן, ביום שני. מאותו הערב ועד אתמול ניצבה שקופית פרידה על המרקע שבה הודו אנשי החינוכית לקהל הצופים הנאמן.

 

אם שואלים את שמחון, שהגיעה לחינוכית בספטמבר 2017, מי אשם בכך שחרף כל המאמצים החינוכית נסגרה היא מפנה את החיצים למנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ. בעת שהוחלט לסגור את החינוכית ולהעביר את המושכות שלה לידי התאגיד בקיץ 2014, קובלנץ שימש כמנכ"ל החינוכית. זמן קצר לאחר מכן, במרץ 2015 הוא מונה למנכ"ל התאגיד והמשיך להחזיק בשני התפקידים עד למינויה של שמחון.

 

"זה מכעיס אותי. אני חושבת שיש בדבר הזה ניגוד עניינים מובהק", אומרת שמחון. לדבריה, "אתה לא יכול להיות בו־זמנית מנכ"ל החינוכית ומנכ"ל התאגיד, ואז לספח אליך את החינוכית. זה קרה במשמרת שלו. אם היה פה מנכ"ל אחר אני לא בטוחה שהוא היה נותן לזה להתרחש".

 

שמחון לא מהססת לנקוב במפורש בסיבה שבגללה קובלנץ פעל לסיפוח החינוכית לתאגיד: "האינטרס שלו ברור - שליטה, ושליטה על כמה שיותר דברים. זה לא הוגן ולא הגון". עם זאת, המנכ"לית של החינוכית לא נוטלת מקובלנץ את הקרדיט שמגיע לו. "הוא עושה פה גם דברים נפלאים. יש לו זכויות במה שקרה בחינוכית".

 

 

"החוק קבע שמפסיקים לשדר, לא שמפטרים"

 

את שמחון (57) פגשתי במתחם הטלוויזיה החינוכית בצפון תל אביב, שעות בודדות לאחר שהשתתפה יחד עם 187 עובדי המקום בטקס פרידה מהמפעל ההיסטורי שהיה סגור לתקשורת. מעדויות שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי במהלך האירוע אחת העובדות הקריאה קדיש והעובדים הורידו את דגל הטלוויזיה החינוכית לחצי התורן.

 

לאחר הטקס עזבו העובדים, הטאלנטים, אנשי ההנהלה והמשפחות את המקום והמסדרונות, האולפנים ורחבות המשרדים שעל דלתותיהם נתלו שלטים שנושאים את הכיתוב "טלוויזיה טובה לא סוגרים", נותרו מיותמים, למעט מספר עובדים ששוטטו במקום חסרי מעש ומלאי נוסטלגיה וצער. אותם עובדים הזמינו את קרוביהם להצטלם עם דמויות ידועות מההיסטוריה של החינוכית כמו חביתוש וקישקשתא.

 

לחינוכית יש 187 עובדים. מה יעלה בגורלם?

"אנחנו צריכים למצוא פתרונות עבורם. אני מניחה שכ־80 עובדים יפרשו בתנאים דומים לאלו שקיבלו עובדי רשות השידור, 40 ישובצו בתאגיד ואת היתר נצטרך לשלב בשירות המדינה. נציבות שירות המדינה בוחנת את האפשרויות. החוק שסגר את החינוכית לא קבע שמפטרים את העובדים, אלא שמפסיקים לשדר. כלומר, העובדים הם עובדי מדינה והמדינה מחוייבת להעסיק אותם. מה שאנחנו עושים עכשיו זה לקיים דיאלוג כדי למצוא פתרונות לכל אלו שימשיכו לעבוד במקומות אחרים. מתחילת השבוע אני עובדת במתכונת של דלת פתוחה לחלוטין. עשרות עובדים הגיעו לשוחח איתי. הם סיפרו על החוויות שלהם, בכינו והתחבקנו. יש עובדים ששואלים אותי כיצד אני יכולה לעזור להם להשתבץ במקומות עבודה כי אין להם אף אחד בעולם שיכול לעזור להם. הם אומרים לי - 'אנחנו צריכים לעבוד, כי אם לא נעבוד אנחנו נהיה ברחוב'. יש פה סיפורים קורעי לב, וכשאני צריכה לתת את הייעוץ וגם לחבק זה קשה".

 

אורנה שמחון אורנה שמחון צילום: אוראל כהן

 

האם לעובדים שייקלטו בתאגיד אין סיבה לדאוג?

"אני מעט חרדה לגורלם כי יש היסטוריה. ראינו שגם במקרה של עובדי רשות השידור שנקלטו בתאגיד בשל חובה שהוטלה עליו לא הושג ביטחון. אחרי כמה זמן הוציאו אותם משם. בתאגיד פועלים בשיטת הדלת המסתובבת. ברגע שהתאגיד ייקלע למצוקה תקציבית הוא יצטרך לפטר עובדים ומה יקרה אז? הוא ייגש לאלו שנקלטו אחרונים. אז אני שמה סימן שאלה מעל האמירה שהעובדים שלי ייקלטו בתאגיד. אני אומרת ביושר שאני לא בטוחה".

 

אלדד קובלנץ אלדד קובלנץ צילום: איה אפריים

"חלק מהשרים לא ידעו מה יש בחינוכית"

 

יש שיאמרו ששמחון נכנסה מלכתחילה למיטה חולה ושהסוף של החינוכית היה ידוע מראש. אך כשהיא נשאלת מדוע היא לקחה על עצמה את התפקיד ואם היא לא מתחרטת, היא משיבה ב"לא" נחרץ, בלי היסוס.

 

"לא חסרה לי עבודה. יש לי משרה מלאה עד מעל הראש (שמחון מכהנת במקביל כמנהלת מחוז צפון במשרד החינוך - י"ס). החלטתי לקחת את התפקיד כי האמנתי בטלוויזיה החינוכית וכי צרכתי את הטלוויזיה החינוכית. במסגרת מערכת החינוך הנחתי מורים וגננות להשתמש בתכנים של החינוכית ולשלב אותם באמצעי ההוראה. חשבתי שזה לא נכון לסגור את החינוכית ובאתי כדי לבצע מהלך של שכנוע בניסיון להפוך את ההחלטה על פיה ולמנוע את סגירת החינוכית. באתי לכאן באמונה מאוד גדולה שאפשר למנוע את הסגירה, אבל הרגליים שלי גם היו על הקרקע וידעתי שסגירת החינוכית היא אופציה ריאלית.

 

"לכן עשיתי כמה דברים במקביל. קודם כל, ידעתי שיש לי 9 חודשים עד שיגיע המועד שבו יחחליטו סופית אם החינוכית תיסגר, ובזמן הזה החלטתי שנעשה את הטלוויזיה הכי טובה שאנחנו יכולים - נפיק תוכניות ונפיח פה רוח חיים. אמרתי לעובדים שאנחנו נתעסק ביצירה ונתרכז בהפקות. ובאמת עשינו פה עבודה מדהימה.

 

"שנית, לקחתי על עצמי את השיח עם הממשלה. אני עובדת מדינה, כך שאני לא יכולה ללכת נגד הממשלה. אבל אני יכולה להסביר, לשכנע ולנסות להביא לשינוי החקיקה. זה היה תהליך קשה. נפגשתי עם שר האוצר משה כחלון, נשיא המדינה ראובן ריבלין והעברתי גם מסרים לראש הממשלה בנימין נתניהו. הסברתי להם מה זו הטלוויזיה החינוכית. להפתעתי, גיליתי שהם לא ממש ידעו מה קורה פה. הייתי צריכה להסביר להם אילו תוכניות משודרות ומדוע נחוץ שתהיה טלוויזיה חינוכית".

 

במסגרת המאמצים שמחון נפגשה גם עם השר הממונה עליה בכובעה השני - שר החינוך נפתלי בנט. לדבריה, "בנט היה איתי בקשר כל הזמן וליווה אותי לאורך כל הדרך. כשנכנסתי לתפקיד הוא אמר לי משפט אחד: 'תעשי מה שאת חושבת ומה שאת מבינה, אני מאחורייך, אבל תדעי שאני חתום על הסכם קואליציוני שלא מאפשר לי להתערב בסוגיות שקשורות לתקשורת'. הוא נתן לי דרור ולא ניסה למנוע ממני לפעול. אתמול בנט התקשר אליי ושאל אותי 'אורנה, איך את מרגישה?'. הוא שאל מה שלום העובדים והתעניין".

 

לדברי שמחון, המאמצים גם כמעט נשאו פרי. "בשלב מסוים, ח"כ מיקי זוהר מהליכוד הגיש הצעת חוק כדי להציל את החינוכית מסגירה וזה כמעט הצליח. לחוק הייתה תמיכה בממשלה. היינו יכולים להעביר אותו אילו ההתנגדות של שר האוצר לא היתה נחרצת כל כך. כחלון נעמד על הרגליים האחוריות כדי לסגור את החינוכית. אין הסבר הגיוני לסגור את החינוכית. אם האוצר לא היה נחרץ כל כך, עוד היינו קיימים.

 

"זה מאוד הפתיע אותי כי הוא מצייר את עצמו כשר חברתי, אבל היתה לו גם אג'נדה נוספת - להעביר את חוק השידור הציבורי שבמסגרתו קם התאגיד והחינוכית נסגרה. הוא הסביר שהוא לא יכול לזגזג בעניין הזה אחרי שהממשלה כמעט נפלה בשל משבר התאגיד, ושהוא צריך להיות עקבי במדיניות שלו; זאת למרות שהצגתי בפניו תוכנית הבראה והתייעלות, והוכחתי שההוצאות על סגירת החינוכית יהיו גבוהות".

 

"יש פרות קדושות שלא צריך לשחוט"

 

את כבר מתכננת את הצעד הבא שלך? יש תפקיד מסוים שאת לוטשת אליו עיניים?

"אני בינתיים פה. הודעתי לכל העובדים שאני נשארת כאן, נפגשת איתם ומדברת. אני אהיה זו שאכבה פה את האור. אני אלך מפה אחרונה, אחרי שאדאג לטפל בכל דבר - החל מראשון העובדים ועד האחרון שבהם, וכך גם לגבי הציוד. אני אהיה זו שאסגור את הטלוויזיה החינוכית ואני אסגור אותה כמו גדולה. אני אעשה זאת ברצינות ובמסירות. אני לא בגישה של 'אחריי המבול'. זו לא אני".

 

גם אם שמחון אינה חושבת עדיין על התפקיד הבא בזירה הציבורית, יש לה מסר לעתיד עבור הממשלה: "אני מקווה שמקבלי ההחלטות במדינה יבינו שאסור לה להתפרק מנכסי התרבות שלה. הייתי רוצה שהמדינה תיאבק בשביל תרבות, חינוך וזהות. יש במדינה הזאת עוד כמה פרות קדושות שלא צריך לשחוט, בוודאי שלא בשביל שקל או שניים".

 

מתאגיד השידור כאן נמסר בתגובה: "קובלנץ כיהן כמנכ"ל החינוכית כחמש שנים והוביל אותה להישגים מרשימים. החינוכית עברה לכאן עפ חוק ולא בשל מעורבותו בארגון. אופי החינוכית, ישמר ואף ישתבח עם הזמן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x