$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

באוצר חוששים כי 2018 תסתיים עם הגדלת הגירעון

החגיגה של גביית מסים עודפת הסתיימה, אך הממשלה חורגת מההוצאות המתוכננות, ובנובמבר מסתמנת שבירת תקרת הגירעון ל־3.5% מהתוצר

עמרי מילמן 07:0312.08.18

בניגוד לשנים האחרונות, ודווקא אחרי שחברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל בתחילת החודש - כעת חוששים במשרד האוצר השנה תסתיים עם חריגה מתקרת הגירעון שנקבעה בתקציב המדינה, כך נודע ל"כלכליסט". ביולי עמד הגירעון על 2.1% מהתוצר, בעוד התקרה החוקית 2.9%, אולם זאת בעיקר הודות לחודשים שבהם נרשמה גבייה חריגה בשנה שעברה. באוצר חוששים היום שהגירעון השנתי יעבור את ה־3%, בניגוד לשנים האחרונות, שהסתיימו עם גירעון קטן יותר מהתקרה שאושרה להן בזכות הכנסות גבוהות מהצפוי.

 

 

 

בשלב זה נראה כי לכל היותר ההכנסות ממסים יעמדו בתחזית, 309 מיליארד שקל. באגף הכלכלן הראשי לא מודאגים מהנתונים, אולם ברשות המסים חוששים מהעלייה בהחזרי המס שהפחיתו בחודשים האחרונים את הגבייה. משרדי הממשלה מצדם חורגים כבר מספר חודשים מההוצאות המתוכננות. הוצאות הממשלה היו אמורות לגדול השנה ב־4% לעומת 2017, אך בפועל הן גדלו ב־7.1% בהשוואה לתקופה המקביל אשתקד (ינואר עד יולי).

 

 

נתניהו וכחלון. מגלגלים אחריות זה לזה נתניהו וכחלון. מגלגלים אחריות זה לזה איי אף פי

 

בממשלה יש המאשימים בכך את התקציב הדו־שנתי ואת שרידותה הארוכה של הממשלה (כלומר שתוכניות הספיקו להבשיל לפני ששר חדש ביטל אותם). מנגד, יש הסבורים כי הסיבה העיקרית לחריגה המסתמנת היא אופי ההוצאות האחרונות של הממשלה: הגדלת קצבאות הישיבות זינקו מ־560 מיליון שקל בממשלה הקודמת ל־1.2 מיליארד שקל; הסכם השכר הנדיב שנחתם עם ההסתדרות לעובדי המדינה בכ־8 מיליארד שקל; קצבאות הנכים שגדלות ב־4 מיליארד שקל.

 

חריגה מ־3% תיראה כחוסר אחריות תקציבית, במיוחד על רקע העלאת הדירוג האשראי של ישראל, ולא רק שתגדיל את החוב ותשית תשלומי ריבית גבוהים יותר על התקציבים הבאים, אלא גם תקשה על הממשלה להתמודד עם משבר שעלולים לפקוד אותה. החשש האמיתי באוצר הוא מחודש נובמבר, אז ייצאו מחישוב 12 החודשים שבהם נכנסו מסים בהיקף של יותר מ־15 מיליארד שקל מעסקת מובילאי, שנחתמה במרץ שנה שעברה, וממבצע מס הדיבינד שעודד בעלי מניות מהותיים לשלם מס על רווחי הון". על רקע זאת הצפי הוא שבנובמבר הגירעון יאמיר ל־3.5%, ורק בחודש שלאחר מכן יירד ל־3%. חדשות לא טובות לשר האוצר משה כחלון, שכבר מתכונן לבחירות הקרובות לכנסת, שעשויות להתקיים באותה תקופה.

 

ואם זה לא מספיק, על הגירעון מרחפת גם סוגיית הפנסיות של גמלאי המשטרה. בית הדין הארצי לעבודה פסק ביוני כי תשולם לגמלאי השב"כ והמוסד תוספת על היעדר ביטחון תעסוקתי, כמו גמלאי הצבא. אותה פסיקה עשויה להתוות את הדרך לעתירה שהוגשה בנושא הפנסיות של גמלאי המשטרה. הפסיקה שכבר ניתנה וזו העתידית אמורות לעלות 7 מיליארד שקל, שלדעת כלל הגורמים המקצועיים אינה מוצדקת.

 

 

 

אלא שהחלטת ממשלה מלפני 40 שנה קובעת כי תנאיהם של השוטרים ומערכת הביטחון יוצמדו לאלו של אנשי הקבע, וכדי לבטל את ההחלטה על הממשלה לקבוע כי השוואת התנאים לא תחול בנוגע ליציבות התעסוקתית. אלא שכחלון מסרב לעסוק בנושא הזה, וכמו שגלגל את משבר הנכים ואת מתווה הגז, גם פה הוא מבין שאין דרך לנצח, והעביר את הטיפול לראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרם הרים את הכפפה בעצמו. בשנת בחירות אף אחד לא רוצה לצאת נגד השוטרים, הרבה יותר נוח להאשים את בית המשפט. אם בסופו של דבר יידרשו כבר השנה לשלם עבור אותן תוספות בעייתיות, הגירעון יקפוץ ל־4%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x