שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

העלאת הדירוג תגדיל את היקף הדרישות מכחלון

דירוג -AA שהעניקה S&P לאשראי של ישראל מביע אמון באיתנותה הכלכלית, אך עלול להגביר את הלחצים על שר האוצר משה כחלון להגדיל את הגירעון. בראיון לכלכליסט מתייחס האחראי על הדירוג לאתגרים הבאים ובראשם - שימור עצמאות בנק ישראל

עמרי מילמן 07:0505.08.18

"אנחנו מאוד מעריכים את עצמאות בנק ישראל, שמקבל החלטות מבלי שהממשלה תתערב או תלחץ עליו. המוסד כל כך מבוסס שלא סביר שנגיד בנק חדש, תהיה זהותו אשר תהיה, יהיה חלש יותר או מושפע מלחצים. נגיד פחות עצמאי או עם חופש פעולה מצומצם יותר יהווה לחץ שלילי על דירוג האשראי של ישראל. אך אנחנו לא מצפים שזה יקרה", אמר קארן ורטפטוב, האחראי על דירוג האשראי של ישראל מטעם חברת הדירוג S&P. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר את המניעים שהובילו להעלאת הדירוג מרמה של A+ לרמת שיא עבור ישראל של AA–, ומתייחס להשפעת האיומים על עצמאות בית המשפט העליון והסיכונים הביטחוניים על שינוי הדירוג בהמשך.

 

 

 

"האמון שמביעים בנו הגופים הכלכליים החזקים בעולם מאפשר לנו להמשיך ולהצמיח את המשק", אמר שר האוצר משה כחלון בתגובה להעלאת הדירוג, "בעזרת פירות הצמיחה לקיים מדיניות של צמצום פערים חברתיים. העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדי שקלים שנפנה למשרדים החברתיים". מעבר לתשבחות לכלכלת ישראל כחלק מהעלאת הדירוג, משמעות המהלך היא כי האנליסטים של החברה מאמינים שהמשק המקומי מספיק יציב ואמין, כך שהסיכון להעניק לו אשראי נמוך יחסית. בשורה התחתונה, העלאת הדירוג עשויה להקל את גיוס החוב של ישראל ולאפשר למדינה לשלם ריביות נמוכות יותר. עם זאת, S&Pגם סקרה את האיומים העתידיים על כלכלת ישראל ואת התנאים שבהם דירוג האשראי עשויה לרדת.

 

 

 

ורטפטוב ועמיתיו שמו דגש על הירידה בחוב של ישראל בשנים האחרונות, שעומד כעת על פחות מ־60% מהתוצר הודות לירידה בגירעון השנתי הממוצע. גירעון זה ירד מממוצע שנתי של 3.3% בשנים 2014-2010 לרמה של 2.2% בשנים 2017-2015. זאת בעיקר הודות להכנסות חד־פעמיות ממסים ושמירה על מסגרות תקציביות, בין היתר בזכות ההסכם עם מערכת הביטחון. "צפינו שהחוב הציבורי יעלה, אך בשנים האחרונות ראינו צמיחה גבוהה מהמצופה שאפשרה לממשלה לשמור על משמעת פיסקאלית", אמר ורטפטוב. "אנו מצפים שהיחס בין החוב לתוצר הממשלתי בישראל יישאר יציב ומתחת ל־60%".

 

עם זאת, 2018 שונה מהשנים שקדמו לה. ההכנסות ממסים עד כה לא עלו על התחזיות המוקדמות והוצאות הממשלה דווקא גבוהות מהצפוי. אם האוצר לא יהדק את הפיקוח על התקציב, הגירעון השנתי צפוי לעלות.

 

לפי התחזיות, ישראל עלולה לסיים את 2018 עם גירעון גבוה יחסית של 3%. אתם לא חוששים שהדבר יביא לעלייה ביחס חוב־תוצר?

ורטפטוב: "הבאנו זאת בחשבון. אנחנו שואבים ביטחון מכך שהחוק לתקציב השנה הבאה כבר אושר, כך שגם אם תהיה הרחבה קלה, היא לא תהיה משמעותית. בנוסף, ההכנסות מהפקת גז טבעי יגדילו את ההכנסות ממסים ויאפשרו לממשלה להישאר ביעדים הפיסקאליים של הגירעון הקבועים בחוק. אך היחס בין החוב לתוצר בכל זאת יחסית גבוה. ממדינה קטנה וחשופה כישראל היינו מצפים לחוב נמוך יותר.

 

"המשק התחרותי והעמיד של ישראל הוא המפתח להעלאת הדירוג. החוב החיצוני שלילי, ישראל מייצאת הרבה לעולם וזו פוזיציה חזקה שמעידה על חוזקה ועמידות. בנוסף, מדיניות המאקרו היוצאת מהכלל של בנק ישראל ואמינותו בעולם תורמות לחוזקת המשק".

שר האוצר משה כחלון. "חיסכון של מיליארדי שקלים בהוצאות מימון" שר האוצר משה כחלון. "חיסכון של מיליארדי שקלים בהוצאות מימון" צילום: מוטי קמחי

 

 

האפקטיביות, החוזק ואמינות המוסדות הישראליים זכו להתייחסות מעמיקה מצד S&P. בחברת הדירוג הדגישו במיוחד את היעילות הגבוהה והגמישות של המדיניות המוניטרית שמוביל בנק ישראל. לא במקרה ורטפטוב מתייחס לשאלת העצמאות שלה יזכה מחליפה של הנגידה הנוכחית קרנית פלוג.

 

הרכב קואליציוני מגביל

 

העלאת דירוג האשראי והורדה אפשרית של מחירי הריבית כתוצאה מכך עלולות להגביר את הלחצים מצד גורמי ממשלה להגדיל את הגירעון. לחצים מסוג זה, בעיקר מצד מערכת הביטחון, מטרידים את כלכלני משרד האוצר כבר היום. לצד לחצים אלו ותוכנית להקצות עוד 30 מיליארד שקל לביטחון בעשור הקרוב, שיאפשרו לשר האוצר כחלון למצב את עצמו כ"מר ביטחון", קיימות הוצאות נוספות שהממשלה עשויה להידרש להן בשנים הקרובות. עם דרישות אלו נמנות תביעת השוטרים לתוספת של 7 מיליארד שקל בשל היעדר ביטחון תעסוקתי, דרישה להעלאת קצבאות הזקנה, תוכנית נטו עסקים קטנים של כחלון וכן שביתות בבתי החולים ותקציבים לחברה הדרוזית.

 

בנוסף, לפי S&P הרכב הקואליציה עלול להגביל את יכולת ממשלת ישראל לטפל בבעיות מבניות במשק ובהן בעיות תשתית, שיעורי השתתפות בשוק העבודה ומיומנויות תעסוקה ירודות אצל גברים חרדים ונשים ערביות. וכמובן קיימת מצוקת הדיור שלפי חברת הדירוג מוגדרת כאתגר מרכזי למדיניות המוניטרית ולממשלה. S&P מעריכה כי על אף צעדי הממשלה ובנק ישראל, הפרודוקטיביות הנמוכה בענף והעלייה המתמשכת בביקושים יקשו על פתרון קרוב של הבעיה. אך כתמיד מעל לכל מרחפת השאלה הביטחונית.

 

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. מחמאות למוסד נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. מחמאות למוסד צילום: עמית שאבי

 

 

מה נקודת החולשה המשמעותית ביותר של ישראל?

ורטפטוב: "ההיבט הביטחוני מבית ומחוץ. מדינה אירופית בתנאים דומים יכלה להחזיק בדירוג גבוה יותר. המצב הביטחוני מאתגר את הצמיחה ואת השוק הפיננסי. סביר שהסלמה מתונה לא תשפיע על הצמיחה, בעשור האחרון ראינו עמידות גבוהה לאירועים צבאיים. הדירוג מכיר ביכולת המשק והממשלה להתמודד עם העלויות התקציביות מאירועים ביטחוניים והסיכונים שהם כוללים".

 

הסקירה שלכם מציינת שאתם סבורים שהסיכון הביטחוני נמצא בירידה, אבל שר הביטחון הישראלי מתעקש שהסיכון גבר ולכן נדרש תקציב נוסף. אתם יודעים משהו שהוא לא יודע?

"בהשוואה לצ'כיה, טייוואן או אסטוניה, שהן באותו דירוג אשראי כמו ישראל, הסיכונים הביטחוניים גבוהים יחסית. לדעתנו, הסיכונים מהעימות עם הפלסטינים התמתנו אף שהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים מעט החריפה אותו. לפני כמה שנים אפשר היה לטעון שחרמות בינלאומיים יפגעו במשק הישראלי, אך היום זה פחות סביר. גם החלו להתבסס אינטרסים משותפים בין ישראל למדינות סוניות שאיראן היא אויב משותף עבורן".

 

תנודתיות פוליטית מקומית

 

לצד הלחצים הקואליציוניים מתייחסת S&P גם להצעות החוק להחלשת בית המשפט העליון ולשינוי חוקי היסוד, שגובות לדעת חברת הדירוג מחיר מאמינות מדינת ישראל. החברה מציינת כי "אנו סבורים שהתנודתיות הפוליטית המקומית - המתבטאת בשינויים האחרונים בחוקי היסוד או בהצעות לעיצוב מחדש של סמכויות בית המשפט העליון - צפויה להישאר ברמה גבוהה".

 

כיצד תגיבו להצלחה בניסיונות החקיקה לפגוע בבית המשפט העליון?

ורטפטוב: "אנחנו רואים את המערכת הפוליטית בישראל כמבוססת על איזונים ובלמים, לעומת למשל מדינות עם ריכוזיות גבוהה סביב נשיא. הסביבה הפוליטית בישראל מאוד תחרותית ומגוונת והתקשורת עצמאית. זה מאפשר לנו להאמין שגם אם יהיו ניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון, יהיו לכך תגובות נגד. גם אם נראה הצעות שונות מסוג זה, אם מצד פוליטיקאים שמקדמים ניסיונות כאלו ואם מצד ראש הממשלה, הממשלה תצליח לקבל החלטות מדיניות שירסנו אותן וישמרו על המשק.

 

"השורה התחתונה היא שאנחנו לא חושבים שזה יאיים על האיזונים והבלמים. גם אם הפוליטיקה תמשוך לכיוון הזה, זה לא יצלח. טבעי לצפות להצעות חוק אך יהיה דיון ציבורי נרחב, והשאלה היא אם הצעות אלו יעברו בסופו של דבר כחוק".

 

לטענת גורמי מקצוע, העלאת דירוג האשראי תגביר את תשומת הלב שמקדישות S&P וחברות דירוג אשראי נוספות לנעשה בישראל כדי לוודא שהמהלך היה מוצדק. אף שהעלאת הדירוג היא אירוע חיובי שמעודד הורדה של עלויות הריבית, גופים בינלאומיים שרוכשים אג"ח של ממשלת ישראל מבצעים לרוב את ניהול הסיכונים שלהם בעצמם.

 

במוקד תשומת הלב תעמוד תגובתה של ממשלת ישראל להעלאת הדירוג: האם היא תמשיך במדיניות שהביאה לשינוי, כלומר הפחתת חוב, השקעה במחקר ופיתוח, הוצאה ציבורית על פיתוח תשתיות ושילוב חרדים וערבים בשוק העבודה; או שמא היא דווקא תחגוג על המוגמר ותרשה לעצמה לנצל את האשראי הזול יותר שצפוי להגיע כתוצאה מהעלאת הדירוג.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x