$
בארץ

לא רק סלינגר: פקידי האוצר נגד התייצבות בכנסת

ההיעדרות של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר מוועדת החקירה של איתן כבל הביאה את המתח בין הפקידים לפוליטיקאים לרתיחה. ל"כלכליסט" נודע כי מנהלי האגפים במשרד האוצר שקלו להפסיק להתייצב בפני הח"כים, משום שלטענתם הם זוכים ליחס מחפיר

צבי זרחיה 08:0202.08.18

החלטתה של ראש רשות שוק ההון דורית סלינגר להיעדר מישיבת ועדת החקירה של ח"כ איתן כבל הביאה את המתח בין הפוליטיקאים לבין הדרג המקצועי בשירות המדינה לשיא.

 

 

 

ל"כלכליסט" נודע כי הפקידים הבכירים במשרד האוצר שוקלים ללכת בדרכה של סלינגר ולהפסיק להתייצב בפני הכנסת. הרעיון עלה לפני כמה חודשים, בישיבה שבה השתתפו מנכ"ל המשרד שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הכלכלן הראשי דאז יואל נוה ומנהל רשות המסים ערן יעקב.

 

בישיבה, כך נודע ל"כלכליסט", עלתה הצעה שלפיה ראשי האגפים יפסיקו להגיע לדיונים בכנסת בטרם יקבע נוהל מסודר לכך. ההצעה עלתה על רקע תלונות של הפקידים בנוגע ליחס שהם מקבלים מחברי הכנסת. לטענתם, בחלק מהמקרים מדובר ביחס מחפיר ולעתים אף מתקבלת התחושה כי הם בתחושה שח"כים רוצים לצלוב אותם למטרות רווח פוליטי.

 

באותה ישיבה התלוננו הפקידים על כך שלעתים מזמנים אותם לישיבות אף שניתן היה להסתפק בפקידים בדרגים נמוכים יותר, ובחלק מהמקרים הזימון מגיע ברגע האחרון. בסופו של דבר לא התקבלה החלטה להחרים את דיוני הכנסת.

 

יו"ר הכנסת מתערב

 

המאבק בין הפקידים לבין חברי הכנסת אינו חדש, אבל הגיע בקדנציה הנוכחית לשיא חדש.

 

חלק מחברי הכנסת לא מהססים לתקוף אישית וישירות את הפקידים. לטענת חלק מחברי הכנסת, יש תחושה שהפקידים מנסים "להראות להם מי בעל הבית". הח"כים אומרים שהפקידים מפרים סיכומים, לא מקשיבים להערות ולא מגיעים לוועדות או מגיעים לא מוכנים. כבל, למשל, אמר שלשום כי הפקידים "שמים עלינו פס".

 

הפקידים, מצידם, נעלבים ומסרבים לבוא לישיבות בכנסת. לדברי אחד מהם, "הח"כים פשוט מתעללים בנו".

 

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, השוהה כעת בחופשה בחו"ל, שיגר אמש מכתב בנושא אל כבל ואל חברי ועדת החקירה שבראשה הוא עומד. "לא יעלה על הדעת כי נציגי הממשלה, עליהם מוטלת החובה לתת דין וחשבון בפני הכנסת, יבחרו שלא לעשות כן", כתב אדלשטיין.

אדלשטיין מסר במכתבו כי כי הוא מתכוון לדון במקרה של סלינגר ובהשלכות הנלוות לו במסגרת ועדה מיוחדת שהקים, שעוסקת בהפרות של חובת ההתייצבות בפני ועדות הכנסת. "אני מקווה שבכך יבוא קץ לתופעה הפסולה הזו", כתב.

 

 

 צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, עומר מסינגר, אלעד גרשגורן, דוברות הכנסת, נועם ריבקין פנטון

 

בכך, אדלשטיין מתייחס להחלטתו ממרץ האחרון להקים ועדה שתוסמך לבדוק תלונות על עובדי ציבור ולהטיל סנקציות. אם הוועדה תחליט

שהיעדרות לא היתה מוצדקת, היא תהיה רשאית לשלול היתר כניסה קבוע והיתר כניסה לרכב, לאסור כניסה לכנסת, להגיש קובלנה משמעתית ולהסיר מסדר היום נושאים שמקדם המשרד שאליו משתייך העובד.

 

אולם כאמור, התסכול של ראשי האגפים באוצר והחיכוך בין כבל לסלינגר הם רק קצה הקרחון. בדצמבר 2016, המפקחת על הבנקים חדוה בר נטשה את אולם הישיבות של ועדת הרפורמות, שדנה בפתיחת שוק עמלות הסליקה למאגדים. הסיבה: הח"כ דאז אראל מרגלית מהמחנה הציוני הטיח בה כי היא לוביסטית של הבנקים ולא של הציבור.

 

"בנק ישראל עובד בשביל הבנקים במקום בשביל הציבור ועכשיו גם מנסה לעבוד עלינו חברי הכנסת", אמר אז מרגלית. "זו מעילה בתפקיד".

בבנק ישראל הגיבו: "לא נשתתף בדיונים שיורדים לשפל המדרגה, שכוללים אמירות פוגעניות ועלבונות אישיים - דיונים שאינם מבוססים על עובדות".

 

"אתה שקרן"

 

יו"ר ועדת השקיפות ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הציוני התעמתה לא פעם במהלך הקדנציה עם באב"ד, על רקע תביעותיה לנתונים ממשרד האוצר על פרויקט מרכב"ה ועל העברות תקציביות. בדצמבר 2016, בדיון על התקציב ל־2017‑2018, שפיר כינתה את באב"ד "שקרן".

באב"ד לא נשאר חייב והשיב לה: "כל עוד תקראי לי בשמות גנאי לא אענה".

 

מקרה בולט נוסף הוא החיכוך בין יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר מהליכוד לבין היועץ המשפטי של משרד העוצר עו"ד אסי מסינג, סביב התנגדותו של האחרון להגדלת הפנסיה של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון ב־9,000 שקל, ל־47 אלף שקלים ברוטו בחודש. זוהר תקף אז את מסינג והודיע שיחוקק את החוק שיגדיל את הפנסי,ה למרות הביקורת שנמתחה עליו, מצד מסינג וגם בתקשורת.

 

במהלך הקדנציה, סלינגר התעמתה עם ח"כ נוספת: נורית קורן מהליכוד. חברת הכנסת הגישה באחרונה הצעת חוק שתחייב את הממונה על שוק ההון לקבל את אישורן של ועדת הכספים של הכנסת או ועדת העבודה והרווחה לכל רפורמה, הוראה או הנחיה שהיא מוציאה. שרת המשפטים איילת שקד, שהודיעה על תמיכתה בהצעת החוק, שקלה להעלותה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה אולם לבסוף הדיון נדחה.

היריבות בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה לבין החשבת הכללית באוצר לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו היא אחת הסוערות ביותר מהקדנציה האחרונה - והסתיימה רק עם פרישתה של עבאדי־בויאנג'ו בתחילת 2017.

 

לפני יותר משנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש למנות את עבאדי־בויאנג'ו כנציבת שירות המדינה, אולם ליצמן הטיל וטו. הסיבה: מאבקה של עבאדי־בויאנג'ו במינויו של זאב רוטשטיין למנכ"ל בית החולים הדסה. אנשי נתניהו ניסו לשכנע את ליצמן להסיר את ההתנגדות, אך לשווא. לבסוף עבאדי־בויאנג'ו הודיעה שאינה מעוניינת במינוי.

 

עבאדי־בויאנג'ו התנגדה למינוי בין היתר בטענה כי בתפקידו כמנהל שיבא רוטשטיין הראה כי הוא לא רוצה לעבוד מול הרגולטורים שאחראים עליו, ולכן אסור שינהל בית חולים שנמצא בתקופת הבראה.

 

היריבות ביניהם לא הסתכמה בכך. לפני כשנתיים, ליצמן מתח ביקורת על עבאדי־בויאנג'ו על כך שסירבה לאשר את הארכת הפטור ממכרז למכירת תרופות לבתי החולים לחברת שראל. אז, ליצמן הורה לאנשי משרדו לנתק מגע מעבאדי־בויאנג'ו. בנוסף, במכתב ששלח לשר האוצר משה כחלון, ליצמן כתב כי פעולותיה "אינן נותנות מענה לצורכי מערכת הבריאות ונעדרות התייחסות למורכבות הליכי הרכש לבתי החולים ולצורך להבטיח את איתנות ההספקה... פעולות אלה יביאו לפגיעה ממשית בבריאות הציבור ולסיכון לחיי אדם... אני מתקשה לאתר יסוד רציונלי בפעולות אלה".  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x