$
בארץ

ניתוח כלכליסט

הזינוק ביצוא השירותים יעזור למשק במשבר הבא

יצוא השירותים העסקיים מישראל זינק ב־62% בחמש שנים והגיע אשתקד ל־34 מיליארד דולר. הענף, שכולל תוכנה ומו"פ, תרם בעשור האחרון להתחזקות השקל ולעודף המסחרי של המשק. ויש לו גם יתרון מול החרם

אדריאן פילוט 14:0631.07.18

בתוך חמש שנים זינק יצוא השירותים העסקיים מישראל ב־62% - כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול הלמ"ס. בשנת 2012 יוצאו שירותים עסקיים בהיקף של 21 מיליארד דולר, וב־2017 הגיע היקפם ל־34 מיליארד דולר.

 

באותה תקופה הוכפל העודף המסחרי של ישראל - כלומר היקף היצוא ביחס להיקף היבוא - מול העולם בענף זה. לפי הנתונים, העודף המסחרי בשירותים העסקיים עמד ב־2017 על כ־21 מיליארד דולר לעומת 10.7 מיליארד דולר ב־2013. השירותים העסקיים היוו בשנה שעברה 74% מכלל יצוא השירותים, ועל רוב הנתח הנותר אחראי ענף התיירות.

 

שירותים עסקיים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת, שירותי הנדסה וטכנאים, פרסום, תמלוגים, בינוי ומסחר. לא נכללים בהם שירותי תיירות, הובלה, ביטוח ושירותים ממשלתיים.

 

העודף העצום שנרשם בחשבון השירותים העסקיים מסביר את העודף המסחרי הכולל של המשק הישראלי בעשור האחרון. זאת בעוד שבמשך 15 שנה מנהלת ישראל גירעון מסחרי בענף הסחורות, שהגיע בשנת 2017 לכמעט 10 מיליארד דולר.

 

 

 

 

 

 

 

היעד העיקרי: ארה"ב

 

שירותים בעלי עוצמה טכנולוגית גבוהה נתנו את הטון ביצוא השירותים העסקיים ב־2017. שירותי מחשוב ושירותי מחקר ופיתוח (מו''פ) היוו יותר ממחצית מיצוא השירותים הללו וכ־42% מיצוא השירותים של ישראל. יצוא שירותי מו''פ (כולל חברות הזנק) הסתכם ב־7.25 מיליארד דולר והיווה 16% מיצוא השירותים של ישראל, כשיצוא שירותי מחשוב הסתכם ב־11.7 מיליארד דולר והיווה 34% מיצוא השירותים העסקיים. בסך הכל יצוא שירותים בעלי עוצמה טכנולוגית גבוהה זינק ב־37.7% בין השנים 2014 ו־2017.

 

לפי מחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית, ישראל כבר נחשבת לאחד המרכזים העולמיים של יצוא שירותי מחשוב. "ייתכן כי המאפיין הווירטואלי של השירותים, שמאפשר הובלה זולה, הופך אותו לעדיף על יצוא סחורות – שצומחות בחמש השנים האחרונות בקצב איטי יותר לעומת יצוא השירותים. השינויים המבניים הללו ממקמים את סחר השירותים במרכזו של הסחר העולמי ואף מבשרים על גל חדש של גלובליזציה", כתבו כלכלני הקרן.

 

נתוני הלמ''ס מספקים תמונה של המסחר בשירותים לפי אזורים גיאוגרפיים. מוטב לתעשיינים הישראלים שנשיא ארה''ב דונלד טראמפ לא ראה את נתוני יצוא השירותים כשהתעקש שלא להחריג את ישראל במכסים החדשים שהטיל: בשנת 2017 הגיע הגרעון המסחרי של ארה''ב בשירותים מול ישראל לשיא של כ־9 מיליארד דולר (לא כולל תיירות) – סכום יותר מכפול מהגרעון בתחום הסחורות.

 

לפי הנתונים, יצוא השירותים העסקיים לארה''ב, שהיא הלקוח העיקרי (38%) של יצוא השירותים של ישראל, הגיע ב־2017 לכ־13.1 מיליארד דולר. החשיבות של ארה''ב ביצוא הישראלי הרבה יותר גדולה בסקטור השירותים לעומת הסחורות - שם היא מהווה רק רבע ממנו. כמו כן, יצוא השירותים העסקיים לארה''ב גדול מהיצוא הזה לכל המדינות האירופיות ואסייתיות גם יחד.

 

 

שר הכלכלה אלי כהן שר הכלכלה אלי כהן צילום: עמית שעל

 

פחות פגיע במשברים

 

כלל המחקרים מחזקים את הקשר בין צמיחת התוצר והתוצר לנפש לבין עליית משקל השירותים בתוצר, כאשר המתאם בין עליית השירותים בכלכלה לבין צמיחה כלכלית הוא החזק ביותר (לעומת תעשייה וחקלאות). עבור ישראל, שחשופה לסכנת החרם, ליצוא שירותים יתרון עצום נוסף: הרבה יותר קשה להחרים שירות מאשר להחרים מוצר, דבר שמחזק את מעמדה הגיאו־פוליטי־כלכלי של המדינה. אלמנט נוסף שעולה במחקרים כלכליים הוא כי יצוא שירותים גם פחות פגיע במשברים פיננסיים. לפי אותם מחקרים, הביקושים לאותם שירותים הם פחות מחזוריים, כאשר ככל שהשירות הוא משוכלל יותר, כך הוא איתן יותר.

 

בסופו של דבר הזינוק ביצוא השירותים מישראל וכתוצאה מכך בעודף בסחר החוץ, יחד עם ההשקעות הזרות הישירות (FDI) בארץ, הם אלו שהובילו לעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים שתורגם לכניסה מאסיבית של מט''ח ולייסוף השקל אל מול רוב המטבעות הזרים לרבות הדולר והיורו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x