שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דוח של ה-OECD: עד 2060 ישראל תוכל להפוך לכלכלה הצומחת במערב

הדו"ח צופה כי ביצוע שתי רפורמות, אחת בהסרת הפיקוח על מוצרים כמו חלב ולחם והאחרת בהגדלת ההשקעות בתשתיות תחבורה, ישפר באופן משמעותי את רמת החיים של תושבי ישראל

אדריאן פילוט 07:0015.07.18

הקטנת הפיקוח בשוק מוצרי הצריכה והגדלת ההשקעות הממשלתיות בתשתיות לאומיות הן שתי הרפורמות המבניות הדחופות ביותר שעל מקבלי ההחלטות בישראל לבצע, שכן השפעתן תהיה המשמעותית ביותר בקרב כל מדינות המערב בטווח הארוך. כך קובע דו''ח חדש של ה־OECD, שהתפרסם בסוף השבוע האחרון.

 

לפי הדו''ח, בהתנהלות ללא רפורמות משמעותיות רמת החיים (תמ"ג לנפש) במדינות ה־OECD צפויה להשתפר בשיעור של 1% עד 2% לשנה ב־40 השנה הקרובות. אולם ביצוע הרפורמות המוצעות, למשל הליברליזציה בשוק המוצרים, יכול להביא את ישראל לעלייה של 20 נקודות אחוז בתמ''ג לנפש, זאת לעומת ממוצע של 8.8 נקודות אחוז ב־OECD. מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר בקרב כל מדינות הארגון, כשלישראל צמודה טורקיה, עם פוטנציאל צמיחה של 21 נקודות אחוז.

ארגון ה־OECD מתמחה בהמלצות מדיניות בתחומים שונים, והדו"ח החדש — "הטווח הארוך: תרחישים לכלכלת העולם עד שנת 2060" — מיועד לאמוד השפעות של כל רפורמה שנבדקה על רמת החיים של התושבים לטווח ארוך. לדברי חוקרי הארגון, הדו"ח הנוכחי "מרחיב את האופק הקצר והרגיל של החזאים הכלכליים, כדי להדגים טוב יותר את היתרונות הפוטנציאליים של רפורמות בחינוך, בממשל, במדיניות שוק העבודה ובתקנות שוק המוצרים, שהשפעותיהן מתפרסות על פני עשרות שנים קדימה".

 

 

לחם וחלב, כבישים ורכבות

 

שוק מוצרי הצריכה בישראל, בעיקר בתחום המזון, סובל מרגולציה הדוקה ומפיקוח מחירים בשלל מוצרים לרבות לחם, חלב, ביצים ועוד. לפי הנתונים, ליברליזציה בשוק זה, המיועדת לעודד תחרות, למשל כפי שהציע יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון במשק החלב, תתגמל את הישראלים בהיקף הגדול ביותר במערב בתחום הזה.

לדברי כלכלני הארגון, השיפור יבוא לידי ביטוי הן בפריון במשק, הן בהשקעות במשק והן ביעילות של שוק העבודה, כאשר הליברליזציה בשוק המוצרים לטווח ארוך תגביר את התפוקה הפוטנציאלית של המשק. לפני שבועיים פרסם ה־OECD דו''ח חמור, הקובע כי מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב, ובאופן מעשי ממסה את הצרכן הישראלי.

 

רפת רפת צילום: בלומברג

תחום נוסף שבו לישראל יש פוטנציאל גדול לשיפור דרמטי ברמת החיים של אזרחיה הוא ההשקעות הממשלתיות בתשתיות לאומיות, לרבות בתחבורה, כבישים, נמלים, חשמל ומערכות טלקומוניקציה. גם בהקשר הזה המספרים מדברים בעד עצמם. רפורמה מקיפה בתחום תביא לעלייה של 8.8 נקודות אחוז בתמ''ג הריאלי לנפש עד 2060 - שיעור כפול מהממוצע בארגון והגבוה ביותר ב־OECD.

 

בדו"ח מציינים כי מדובר בהערכות זהירות וההשפעות יכולות להיות גדולות יותר בפועל, שכן הסימולציה אינה לוקחת בחשבון תרחישים שבהם פרויקטים של השקעה ציבורית ידרבנו משקיעים פרטיים להיכנס לתחום ובכך להגדיל את הצמיחה עוד יותר.

 

"הגישה של ממשלות למימון בעלויות נמוכות מאוד, לצד צורכי תשתית גדולים במדינות רבות לאחר שנים של תת־השקעה, מעלה את הכדאיות של פרויקטים רבים של תשתיות עם שיעורי החזר חיוביים, אשר יעודדו צמיחה ויעלו את רמת החיים בעתיד", נכתב בדו''ח. בנושא הזה מרחיבים כלכלני הארגון ומסבירים כי "הכנסות הממשלה חייבות לעלות בהתחלה כדי לממן את ההוצאה הנוספת הנדרשת להגדלת ההשקעות, וזאת כדי לשמור על יציבות של יחס חוב־תוצר. אך בסופו של התהליך התוספת בתוצר יוצרת הכנסות נוספות, אשר מאפשרות לנטל הפיסקלי ליפול שוב".

 

יחס חוב־תוצר של ישראל נפל בשנת 2017 מתחת ל־60% מהתמ''ג ונהפך לאחד הנמוכים ב־OECD. רמת התשתיות בישראל כה ירודה, שלפי דו"ח ה־OECD, ישראל היא המדינה שתצטרך להשקיע הכי הרבה כדי להשיג את רמת התשתית הנדרשת.

 

הדו"ח ממליץ על רפורמות נוספות, למשל בהשקעות במו"פ ובשוק העבודה, אך תרומתן לרמת החיים בישראל אינה מאוד משמעותית לעומת הרפורמות בשוק המוצרים ובתשתיות.

 

תומך בכחלון, מסתייג מפלוג

 

החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו מקדם בימים אלה תוכנית מקיפה ל־20 השנה הבאות בהשקעה של 22 מיליארד שקל בכל שנה. חזקיהו מציע לממן את ההשקעות באמצעות גיוס חוב בשוקי ההון ולא באמצעות העלאות מסים - מהלך שהומלץ על ידי בנק ישראל וזוכה להתנגדות נחרצת של שר האוצר משה כחלון.

 

כחלון וחזקיהו מקבלים בדו"ח הנוכחי של ה־OECD תמיכה גורפת בגישתם. לפי הדו''ח, על רקע הרמות הנמוכות של הריביות, מימון החוב נותר סביר, כאשר ברוב מדינות ה־OECD הפער בין הריבית ששולמה על ההתחייבויות הממשלתיות לבין קצב הצמיחה של פוטנציאל התמ"ג - נהפך לשלילי. המשמעות היא כי לישראל הכי כדאי לממן באמצעות חוב לעומת כל מדינה אחרת, וכי הנפקת חוב ציבורי מספקת משאבים שהממשלות יכולות בעזרתם להפחית מסים או להגדיל הוצאות. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x