• תפריט
בארץ

"הצמצום בפליטת מזהמים בתעשייה חסך למשק 115 מיליארד שקל בעשור"

עפ"י דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, ההשקעה ביישום חוק אוויר נקי הסתכמה ב-38 מיליארד שקל; במהלך העשור הראשון לחוק ניתנו היתרים ל-175 מפעלים ל-7 שנים; התעשיינים: "הליך הסדרת החוק כולל פגמים שהביאו להוצאות עודפות על התעשייה"

אמיתי גזית 14:3812.07.18
הצמצום בפליטת מזהמים בתעשייה חסך למשק 115 מיליארד שקל, בעוד שההשקעה שנדרשה לכך הסתכמה ב-38 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח שהציג היום המשרד להגנת הסביבה בכנס לציון עשור לחוק אוויר נקי, שנערך בתל אביב בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין, והתאחדות התעשיינים.

 

 

 

עד 2011 הבקרה על שיעור פליטת המזהמים במפעלים נעשתה במסגרת ההליך פרטני לרישוי עסקים. החוק שנחקק ב-2008 נועד להסדיר פליטת מזהמים מכל מקורות הפליטה על ידי אימוץ של נהלים אירופיים לאסדרת זיהומי אוויר בתעשייה. בחוק נקבעו שיעורי פליטה מותרים של מזהמים כגון תחמוצת גופרית, תחמוצת חנקן, אמוניה, בנזן ועוד.

 

במהלך העשור הראשון לחוק ניתנו היתרים ל-175 מפעלים בענפי הכימיה, ייצור ועיבוד מתכות, ומפעלים לייצור אנרגיה. ההיתרים תקפים ל-7 שנים והשנה יחל הסבב השני של אסדרת הפליטה.

 

ב-2016 הסתיים הסבב הראשון של הענקת היתרים ומאז בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, החלה חברת הייעוץ DHVMED להכין דו"ח שבוחן את העלויות לעומת התועלות שביישום החוק.

 

 

זיהום במפרץ חיפה זיהום במפרץ חיפה צילומים: טל שחר

 

על פי הדו"ח, העלויות כוללות שני מרכיבים - עלויות של המפעלים במתקנים, והשקעות של המשרד להגנת הסביבה להטמעת החוק וכללי הרגולציה.

 

מזהמים שמשפיעים לרעה על בריאות הציבור

 

כאמור, העלות הכוללת לצמצום הפליטה מסתכמת עפ"י הדו"ח ב-38 מיליארד שקל, מתוך סכום זה 34 מיליארד הושקעו בהתאמת תחנות הכוח הפחמיות לחוק החדש; 2.2 מיליארד השקיעה תעשיית הכימיה, 429 מיליון שקל תעשיות האנרגיה; 222 מיליון שקל תעשייה מינראלית ו-185 מיליון שקל תעשייה לעיבוד וייצור מתכות.

 

ח"כ דב חנין, מקדם החוק. "השאלה צריכה להיות לא אם החוק פרטי או ממשלתי אלא האם החוק נדרש" ח"כ דב חנין, מקדם החוק. "השאלה צריכה להיות לא אם החוק פרטי או ממשלתי אלא האם החוק נדרש" צילום: עומר מסינגר

 

 

לעומת זאת עורכי המחקר מעריכים כי יישום המדיניות שהתווה חוק אוויר נקי חסכה למשק 115 מיליארד שקל, מתוכם 100 מיליארד שקל מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. על פי הדוח הטיפול במפעלי הכימיה יחסוך למשק כ-7 מיליארד שקל, והתעשייה לייצור ועיבוד מתכות 825 מיליון שקל.

 

בבחינת התועלות, הדו"ח בחן צמצום בפליטת מזהמים שיש להם עדויות מדעיות על השפעתם השלילית על בריאות הציבור, ואת עלות הטיפול שנחסכה מהמשק בעקבות צמצום תחלואה ותמותה הנגרמים כתוצאה מפליטת אותם מזהמים. התועלת הגבוהה ביותר מושגת באמצעות הפחתה של פליטת תחמוצת גופרית ותחמוצת חנקן. נמצא כי יישום החוק יגרום להפחתה בשיעור של 80% בפליטת תחמוצת גופרית, והפחתה של 65% בפליטה של תחמוצת חנקן, זאת במיוחד בזכות מתקני טיפול בתחנות הכוח הפחמיות והמעבר לדלקים נקיים. כמו כן נמצא תועלת כלכלית רבה מהפחתה של פליטת חלקיקים.

 

זאב אלקין, השר להגנת הסביבה זאב אלקין, השר להגנת הסביבה

 

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, אמר בכנס כי "כשמסכמים את כל התמונה אין ספק שהחוק הוא אחד האירועים הגדולים ביותר במדינת ישראל בעשור האחרון. אבל אנחנו לא יכולים לנוח על זרי דפנה, עכשיו נצטרך לראות איך מצליחים לעלות מדרגה, איך נאפשר למפעילים לעבור לשימוש בגז, ואיך

לעבור לאכיפה חכמה באמצעים דיגיטליים".

 

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת ומי שהוביל את הליכי החקיקה,  הזכיר כי החוק נולד כהצעה פרטית ולמרות זאת "יש לו תוצאות רוחב דרמטיות, זה החוק משנה מציאות. זהו אולי החוק החשוב והמורכב ביותר שעבר בכנסת ה-17. לכן הוא תשובה למתקפה הפופוליסטית נגד החקיקה הפרטית. השאלה צריכה להיות לא אם החוק פרטי או ממשלתי אלא האם החוק נדרש. האם מדינת ישראל הייתה טובה יותר בלי החוק אוויר נקי?!".

 

לצד רבים שברכו על החוק, התאחדות התעשיינים יצאה נגד ההליכים ליישומו. גבי ביטון, חבר הנהלת איגוד הכימיה בהתאחדות אמר בכנס: "אני מצטער לקלקל את השמחה, אנחנו לא בצד החוגגים. היה עשור קשה מאוד לתעשייה, לצערי לא מוצגים נתונים על רגולציה עודפת. הליך הסדרת החוק כולל פגמים שהביאו להוצאות עודפות על התעשייה. החוק לא תואם את הרגולציה הנדרשת בעולם המפותח - הן בדרישות והן בלוחות הזמניים הלא ריאליים ליישום טכנולוגיות חדשות. התוצאה היא פגיעה בחוסנה של התעשייה הישראלית ופגיעה בכלכלת המדינה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x