• תפריט
בארץ

פגרה יקרה, אנחנו נשלם

הח"כים ייצאו בשבוע הבא לפגרת הקיץ, אך אם הבחירות יוקדמו זו צפויה להימשך בפועל לא פחות מ־10 חודשים, שבהם יקבלו כמובן שכר מלא של 42 אלף שקל בחודש. ואיך הצליח ליצמן למסמס את חקיקת חוק הגיוס עד הפגרה

צבי זרחיה 16:3812.07.18

אם מושב החורף של הכנסת עמד בסימן הטלטלה שספגה הקואליציה – עד כדי פירוק הממשלה – בשל מחלוקות על חוק הגיוס, כנס הקיץ של הכנסת יסתיים בסימן קבורתו של החוק, שהתבסס על המלצות הוועדה המקצועית של משרד הביטחון ועבר בקריאה ראשונה טרם גסיסתו.

 

 

 

את הקרדיט יכול לקחת סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) שאיים בהתפטרות אם החוק יעבור בשבוע הבא – השבוע האחרון במושב – ובהתאם, הוועדה המיוחדת שהוקמה להכין את החוק לקריאות הבאות הורידה הילוך: ישיבת הוועדה שנקבעה להיום בוטלה – בפעם השנייה – ואילו ישיבה עתידית ביום ראשון הקרוב מוטלת בספק. המשמעות: הכנסת לא תספיק לחוקק את החוק עד צאתה לפגרה, הממשלה תבקש דחייה מבג"ץ שחייב אותה לחוקק חוק גיוס חדש עד ספטמבר 2018, ובהנחה שהבחירות יוקדמו, הוא ישוב ויזקוף ראשו בכנסת הבאה. עוד חזון למועד.

 

ליצמן אמר ל"כלכליסט" ש"החוק בעל השלכות הרות גורל. לא סביר לחוקק במהירות חוק כבד כל כך, הכל בתוך שבועיים". הוא הוסיף כי "בקדנציה הקודמת הצעת חוק שהגיש שר האוצר יאיר לפיד למתן פטור ממע"מ על דירה ראשונה נדונה בכנסת במשך שמונה חודשים, אז איך רוצים לחוקק את חוק הגיוס ב־10 ימים?" לדבריו, "אין לי עניין להקדים את הבחירות. אבל אם בכל זאת יעבירו את החוק הקיים בשבוע הבא אצביע נגד ואפרוש מהממשלה". עיקר התנגדותו נוגעת לקביעת יעדי גיוס לחרדים. לעומתו, שר הביטחון אביגדור ליברמן מכריז כי "אנחנו לא מוכנים לשום תזוזה, לשום שינוי, לא מילה, לא אות, לא פסיק ולא נקודה בנושא חוק הגיוס. נעמוד על כך שאת החוק הזה יביאו לאישור כפי שהוא בנוסח המקורי". הדבר היחיד שליצמן וליברמן מסכימים עליו הוא שצריך לנהל דיון מעמיק בחוק ולא חייבים להשלים את החקיקה עד סוף השבוע הבא.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: יאיר שגיא

 

רה"מ בנימין נתניהו אמר בתחילת השבוע בפגישתו השבועית עם ראשי סיעות הקואליציה: "אני רוצה ללכת עם הקואליציה הזאת כמעט עד סוף הקדנציה. זאת קואליציה מצוינת". הדגש, כמובן, על המילה "כמעט" בשילוב צמד המילים: "סוף הקדנציה". גם נתניהו מכין את הקרקע להקדמת הבחירות לפני שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט יקבע את עמדתו בעניין הגשת כתבי אישום בפרשיות שרה"מ נחקר בהן. שר האוצר משה כחלון העריך בסוף השבוע שעבר שהבחירות יתקיימו במרץ 2019.

 

השאלה אם כן מסתמנת לא כ"אם" אלא "מדוע", איזה נימוק יינתן להקדמת הבחירות. עד שמועד הבחירות יוכרע סופית ורשמית, הח"כים ייצאו ביום רביעי לפגרה ארוכה שככל הנראה תסתכם ב־10 חודשים, להוציא שבועיים עד שלושה של דיונים בחורף וכמה ימי דיונים לאחר הבחירות, בהנחה שאלה אכן יתקיימו באביב הבא. תחילה ייצאו הח"כים לפגרת הקיץ שתסתיים ב־15 באוקטובר. אם הכנסת אכן תתפזר בתחילת נובמבר המליאה לא תתכנס, ועבודת הוועדות תיפסק, אלא במקרים מיוחדים. הח"כים לא יגיעו לדיונים בכנסת, אלא יהיו עסוקים בפריימריז ואחר כך במרוץ הבחירות. לאחר מכן תהיה פגרת פסח וכנס הקיץ ייפתח רק באמצע מאי 2019.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x