$
משפט

אנשים עם מוגבלויות מנתרים באחוז הייצוגיות

מאז הטלת האגרה על ייצוגיות זינק שיעור הייצוגיות שעוסקות בנגישות מ־2% ל־21% בזכות הפטור שניתן לסובלים ממוגבלות. גם החלת תקנות הנגישות תרמה לכך

משה גורלי 08:2208.07.18

למרות המאמץ להגביל באמצעות אגרות את הנגישות לבתי המשפט בתביעות ייצוגיות, נדמה שיש תחום אחד שדווקא פורח - התביעות הייצוגיות להגברת הנגישות, הסרת מכשולים לנכים בחניונים, בבתי עסק ובמלונות. בין השנים 2014 ו־2017 עמד שיעור ייצוגיות הנגישות על 1%־2.5% מכלל התביעות הייצוגיות. מאז 8 במאי השנה עלה שיעורן ל־21% מתוך 97 ייצוגיות שהוגשו בתקופה זו.

 

 

 

"ב־8 במאי נכנסו לתוקף האגרות שנועדו להגביל את הגשת התביעות הייצוגיות, ואילו תביעות הנגישות קיבלו פטור מהאגרה", מסבירה עו”ד רונית סיטון־זלקינד את הקפיצה. ממאי 2018 אגרת ייצוגית בשלום היא 8,000 שקל ובמחוזי 16 אלף שקל. ארבעה תחומים זכו לפטור: דיני עבודה, איכות סביבה, אפליה ופגיעה באנשים עם מוגבלויות. “כמו כן”, אומרת סיטון־זלקינד, “בנובמבר 2017 נכנסו לתוקף תקנות הנגישות שהוחלו בהדרגה מ־2014 והגיעו כעת למלוא ההיקף, כלומר ניתן לתבוע על כל מחסום בכל מקום שהוא".

 

 

עורכת הדין רונית סיטון-זלקינד עורכת הדין רונית סיטון-זלקינד צילום: יחצ

 

עוד גורם לריבוי התביעות הייצוגיות הוא כניסת משרדו של עו"ד יוחי גבע לתחום. גבע, מחלוצי הייצוגיות בתחום הצרכני, גילה את צורכי הנגישות, ועיון בפנקס התובענות הייצוגיות מגלה נוכחות מוגברת שלו בייצוגיות של נגישות. זה כמובן אינו סותר את הסבר האגרות, ואולי גם עולה בקנה אחד איתו.

 

סיטון־זלקינד ממשרד מ. פירון היא יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין ושותפה בהליכי החקיקה והתקנת התקנות, ומייצגת נתבעים כגון מלונות דן, שיחד עם מלונות נוספים באילת נתבעו בידי כבדי שמיעה על 24 מיליון שקל בטענה שנמנעת מהם האפשרות לצפות בכתוביות סמויות הנלוות לשידורים חיים. השופטת אסתר נחליאלי חיאט מהמחוזי בתל אביב דחתה את הבקשות. "לא מצאתי בדין הוראה המחייבת את בתי המלון לפעול להנגשת הכתוביות", כתבה וציינה במקביל כי הרשתות השונות ביצעו את ההתאמות הנדרשות ומתאפשרת צפייה בכתוביות סמויות.

 

תביעה אחת שעסקה בחניות החינם לנכים הסתיימה בפשרה. שתי תביעות אחרות עדיין תלויות ועומדות: הראשונה היא תביעה להנגשת תאי מדידה ברשתות אופנה; והשנייה היא תביעה של כבדי השמיעה נגד כל הרשתות הקמעונאיות בדרישה להתקין בכל הדלפקים הפנימיים, ולא רק בקופות, מכשירי עזר להקלת התקשורת.

 

מימין: עורכי הדין שלומי אבני וערן פלסר מימין: עורכי הדין שלומי אבני וערן פלסר צילום: יחצ

 

בתחום הנגישות לבעלי מוגבלויות בולטים שני עורכי דין, שותפים שמתמחים מקצועית, וגם בעלי נגיעה אישית. עו"ד שלומי אבני, שהוא כבד שמיעה בעצמו, ועו"ד ערן פלסר, אחד מחמשת עורכי הדין היחידים בישראל שמשמשים גם כ"מורשה נגישות של משרד העבודה והרווחה". לפני שנתיים ייצגו השניים כבדי שמיעה מהמגזר הערבי, כשהעליון נתן תוקף של פסק דין להתחייבות רשות השידור להנגיש לכבדי שמיעה את השידורים החיים בטלוויזיה בערבית על ידי הוספת כתוביות בערבית.

 

 

 

לאחרונה רשמו השניים הישג בדמות פשרה שהיועץ המשפטי לא התנגד לה, והיא ממתינה לאישור בית המשפט, ובמסגרתה ישלמו כמה בנקים פיצוי של 1.17 מיליון שקל לנכים. "מדובר בסכום הגבוה ביותר אי פעם שהושג על אפליה", אומר פלסר. "התביעה הוגשה בגלל סירוב הבנקים להכיר בקצבה כסוג של משכורת. אדם שפותח חשבון ומזרים משכורת קבועה זוכה להטבות, ואלה נשללו מבעלי מוגבלויות אף שהזרימו קצבה גבוהה וקבועה”.

 

הפשרה, מקווה פלסר, תיצור תקדים שיחייב את בתי המשפט שמקמצים בפסיקת פיצוי: "לדאבון לבנו, בתי המשפט נוטים לטובת הנכים בעיקר בביצוע ההנגשה לעתיד, ולא בפיצוי עבור עבר של אפליה”.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x