$
בארץ

דו"ח: רק כ-3% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו בכנסת הנוכחית - נחקקו

ועדת השרים אישרה 16% מהצעות החוק הפרטיות, ירידה של 45% לעומת הכנסת הקודמת. שרת המשפטים שקד: "טוב שרוב הצעות החוק נבלמות, אמשיך במגמה זו"

צבי זרחיה 15:2901.07.18

ועדת השרים לענייני חקיקה בלמה חלק גדול מהצעות החוק הפרטיות שהגישו בכנסת הנוכחית. שיעור הצעות החוק שוועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בקידומן עומד מתחילת הקדנציה על 16% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו. מדובר בירידה של 45% לעומת הכנסת הקודמת.

 

נתונים אלו מעניינים במיוחד על רקע עלייה של עשרות אחוזים במספר הצעות החוק שהניחו חברי הכנסת: מתחילת הקדנציה הנוכחית של הכנסת - מרץ 2015, הונחו על שלחן הכנסת 5,476 הצעות חוק פרטיות.

 

 

 

מדובר בגידול במספר הצעות החוק הפרטיות לעומת קדנציות קודמות: בעוד שבכנסת ה- 11 הונחו 706 הצעות חוק פרטיות, בכנסת ה- 16 המספר זינק ל 4,707.

 

הדו"ח קובע כי החל מהכנסת ה-11 ניכרת מגמת ירידה בולטת של 69% בשיעור הצעות החוק שחקיקתן הושלמה - מכ-9.8% ל-3% בלבד. המשמעות היא שהמשאבים הרבים שהושקעו בשאר ההצעות, מצד הכנסת ומצד הממשלה, ירדו לטמיון. בזבוז המשאבים הזה גדל מאוד, כפי שמעידים המספרים, משנה לשנה.

 

 

הכנסת הנוכחית שוברת שיאים של עשרות שנים והגיעה לרמה שרק הצעה אחת מכל 33 הצעות חוק שהונחו מאושרת באופן סופי במליאה. הדבר מעיד על ריבוי משמעותי במספר ההצעות שמונחות מצד אחד, ובלימה לא מתפשרת של מספר ההצעות שוועדת השרים לחקיקה מוכנה לאשר מצד שני.

 

יצוין כי לפני כחודש חשף כלכליסט ניתוח דומה שגילה שהכנסת הנוכחית שברה שיאים במספר הצעות החוק הפרטיות, ולעומת זאת החקיקה הפרטית נבלמה בקדנציה הנוכחית ורק מיעוט של הצעות החוק הפרטיות מחוקקות לחוקים בקריאה השנייה והשלישית. מתוך כ-5,426 הצעות חוק פרטיות שהונחו עד לתחילת יוני 2018 כ-4,313 הצעות חוק נותרו קבורות במגירות ולא קודמו.

 

בגזרת הצעות החוק הממשלתיות, קיימת בעיה כאשר 17% מהצעות החוק הממשלתיות לא הגיעו לכדי סיום. חוק ההסדרים שמרבים להשמיצו הפך לפחות אפקטיבי, כאשר מתברר כי בעשור האחרון הכנסת אישרה רק 53% מחוק ההסדרים שאושר על ידי הממשלה.

 

מדו"ח על היקף החקיקה הפרטית שהוכן על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט עולה כי הפעילות הרבה שמפגינה הכנסת נתקלת בפעולת בלימה חזקה מצד הממשלה. ליכט פרש באחרונה מתפקידו.

 

ההסבר לכך נעוץ, כפי שנראה, במדיניות שמנהיגה שרת המשפטים איילת שקד, המכהנת כיו"ר ועדת השרים לחקיקה. שקד הבהירה כבר בתחילת הקדנציה כי כתומכת בשוק חופשי, אין היא רואה בעין יפה את ריבוי הצעות החוק המונחות על שולחן הכנסת. בעיניה, ריבוי חוקים גורם לריבוי רגולציה ובירוקרטיה על האזרח ועל העסקים.

 

החשיבות בבלימת החקיקה מודגשת על רקע הנתונים באשר לכמות הצעות החוק וחקיקת המשנה המוגשות מדי שנה. הדבר ממחיש את עודף הרגולציה הקיים: בין העשור הקודם לנוכחי חלה עליה של 20% במספר החוקים שהתקבלו ועליה של 33% במספר עמודי החקיקה שהתפרסמו.

 

בהצעות חוק ממשלתיות המצב חמור עוד יותר: בשלוש הכנסות האחרונות חלה עליה של לא פחות מ 40% במספר הצעות החוק הממשלתיות לשנה, ועליה של 76% בהיקף העמודים הממוצע של אותן הצעות חוק.

 

נכון להיום, במדינת ישראל ישנם 960 חוקים, מתוכם 12 חוקי יסוד. שרי האוצר והמשפטים אחראים על ביצוע 40% מכלל החוקים: 200 שר האוצר ו 188 שרת המשפטים. הרבה מתחתיהם ניצבים שר הפנים האמון על 80 חוקים, שר העבודה והרווחה האמון על 75, שר הבריאות עם 51, שר התחבורה 45, שר הביטחון 44, שר החינוך 40, ראש הממשלה 33, ואילו שר התיירות אמון על ביצוע שני חוקים בלבד.

 

נתונים מעניינים נוספים העולים מהדו"ח: מאז קום המדינה התקבלו 6,921 חוקים. בראשית שנות ה- 70 הכנסת חצתה את רף חקיקת 100 חוקים בשנה, בראשית שנות ה- 2000 נחצה רף 150 חוקים בשנה ובשנת 2008 הכנסת חוקקה כבר לא פחות מ 200 חוקים בשנה.

 

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "טוב שרוב הצעות החוק נבלמות. אמשיך במגמת הבלימה של הצעות חוק מיותרות גם במושב החורף של הכנסת. הנתונים מדברים בעד עצמם. כנסת ישראל מחוקקת עצמה לדעת. הצעת חוק שאינה נחוצה מטילה רגולציה נוספת ומיותרת על עסקים וכובלת באזיק נוסף את האזרחים. החקיקה המיותרת הזו פוגעת בכלכלה ועולה לכל אחד מאיתנו הרבה מאוד כסף. פרלמנטר טוב יכול לבצע את עבודתו ביעילות יתירה גם בדרכים אחרות. חברי הכנסת יכולים לפקח על עבודת הממשלה גם בלי להכביד על האזרח".

 

עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש הסביר כי "הדוח הוא ביטוי לצורך בראיה כוללת של מעשה חקיקה ככלי מרכזי לקידום מדיניות הממשלה. הנתונים מצביעים על שינויים מהותיים בקידום החקיקה בעשור האחרון המחייבים גיבוש תוכנית חקיקה אחודה של הממשלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x