שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נשים מסיימות את התואר ומתרחקות מעבודה באקדמיה ובהייטק

הנשים מהוות רוב מוחץ בין מקבלי התארים האקדמיים, אבל אינן משתלבות בסגל הבכיר באוניברסיטאות ובהייטק. נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול מגלים עלייה משמעותית בכמות הסטודנטים הערבים אך גם שהם מתרחקים מהנדסה ומחשבים

שחר אילן 08:5121.06.18

יש מעט תחומים שבהם הושג שוויון בין המינים בישראל. בין הסטודנטים ומקבלי התארים האקדמיים בישראל, מדובר על שובר שוויון - הנשים מוליכות בענק. על פי נתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת סיום שנת הלימודים האקדמית נשים מהוות 61% ממקבלי התואר הראשון, 63% ממקבלי התואר השני ו־53% ממקבלי התואר השלישי.

 

 

 

מפרסום אחר של הלמ"ס שעסק בכלל הסטודנטים ולא רק במקבלי התארים, עולה שעל כל סטודנט לתואר ראשון יש 1.4 סטודנטיות (כלומר 58% נשים). בתואר השני יש 62% נשים, כלומר סטודנטית וחצי על כל סטודנט. לאור ההנחה שכל שנת השכלה גבוהה מוסיפה לשכר, עולה השאלה איך זה שלמרות הנתונים האלה נשארים פערי השכר העצומים בין גברים ונשים.

 

תשובה אחת היא שחלק גדול מהפערים נוצרים בשל הבדלים בהיקפי משרה ובשעות עבודה. הפער לשעת עבודה הרבה יותר נמוך. תשובה שנייה היא הפערים המגדריים הגדולים בתחומי הלימוד. בלימודי ההנדסה מהוות הנשים רק 29% מבוגרי התואר הראשון ובמדעי הטבע כ־40%. לעומת זאת הן מהוות 81% ממקבלי התארים במכללות לחינוך, 83% במקצועות עזר רפואיים ו־75% במדעי הרוח ובכל התחומים האלה השכר נמוך יחסית. אם בדרך כלל מקובל לטעון שכדי שהמשק הישראלי ימשיך לצמוח צריך לשלב את הגברים החרדים והנשים הערביות בשוק העבודה, ככל שמדובר בכלכלת ההייטק יש אתגר נוסף: לשלב בה את הנשים היהודיות.

 

בעיה נוספת: השליטה המוחלטת של הנשים בלימודים האקדמיים רחוקה עדיין מלבוא לידי ביטוי בסגל האקדמי. מסמך של מרכז המחקר המידע של הכנסת מגלה שבשנת הלימודים תשע"ו (2015-16) רק 32% מחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות היו נשים. חמור מכך אחוז הנשים בסגל הבכיר עלה ב־15 השנים האחרונות באחוז אחד. במכללות האקדמיות המתוקצבות המצב קצת טוב יותר, אולי משום שהן הוקמו מאוחר יותר - ויש בהן 43% נשים. המצב חמור עוד יותר בדרגה הבכירה ביותר, פרופסור מן המניין. שם רק 17% באוניברסיטאות ו־15% במכללות היו נשים.

 

סטודנטים דורכים במקום

 

בעשור האחרון נרשמה בלימה של העלייה במספר הסטודנטים. 77,100 איש קיבלו בשנת הלימודים 2016-17 תארים אקדמיים מהאוניברסיטאות והמכללות. זוהי עלייה של 1.4% במספר מקבלי התארים האקדמיים, רק קצת יותר משיעור הריבוי הטבעי, כלומר מדובר ריאלית בדריכה במקום. בשמונה השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים ב־4.4% בלבד לכל השנים ביחד. בשלוש השנים האחרונות עומד מספר הסטודנטים לתואר ראשון על 192 אלף.

 

יו"ר הות"ת יפה זילברשץ ושר החינוך נפתלי בנט יו"ר הות"ת יפה זילברשץ ושר החינוך נפתלי בנט צילום: אוראל כהן

 

מספר מקבלי התואר הראשון הערבים דווקא עלה מ־10.2% בשנת 2014-15 ל־11.9% ב־2016-17. גידול משמעותי נרשם גם במספר מקבלי התארים החרדים מ־2,500 ל־3,200, כלומר עלייה של קרוב ל־30%.

 

המשמעות של העלייה המבורכת בחלקם של הערבים והחרדים היא ירידה ריאלית באחוז היהודים הלא חרדים. השאלה היא האם דריכה במקום של מספר הסטודנטים היא דבר רע.

 

במועצה להשכלה גבוהה כלל לא משוכנעים בכך. מסבירים שם שהסיבות לעצירה בגידול במספר הסטודנטים הן בעיקר דמוגרפיות.

 

קבוצת הגיל העיקרית הנחשבת רלבנטית ללימודים לתואר ראשון היא בני 20–24. אם בשנות התשעים גדלה קבוצת הגיל הזו בשיעור ממוצע של כ־3.5% (סביר להניח שבמידה רבה בגלל העלייה מברית המועצות), במהלך שנות האלפיים הואט הגידול משמעותית ל־0.9% בחמש השנים האחרונות.

 

בתחילת שנות התשעים עמד שיעור הסטודנטים למחזור על 23% בלבד. עד סוף העשור הקודם הוא זינק בגלל מהפכת המכללות ל־50%. הגידול הזה היה כל כך משמעותי, שבהחלט סביר שהוא בא על חשבון איכות התלמידים האקדמיים. והוא כל כך גבוה שלמל"ג לא אכפת שהוא ירד קצת. כך שבשנים הקרובות רוב המאמץ של המערכת בתחום גיוס תלמידים יופנה לשילוב אוכלוסיות שהייצוג שלהן באוניברסיטאות נמוך יחסית: ערבים, חרדים ואתיופים.

 

הגידול הנמשך במספר הסטודנטים הערבים מעודד. אם שיעורם בין מקבלי התארים עומד על 12% הרי בין הסטודנטים הם כבר מהווים כ־16%.

 

מקצועות מסורתיים לערבים

 

צריך לזכור שלא מעט צעירים ערבים יוצאים ללמוד בירדן ובמזרח אירופה, כלומר שיעור הסטודנטים בחברה הערבית גבוה עוד יותר.

אולם חשוב לזכור שלמגזר הערבי אין כמעט ייצוג בסגל האקדמי. על פי נתונים שפרסם משרד האוצר לקראת תוכנית החומש של המגזר הערבי לשילוב כלכלי רק כ־3% מהסגל האקדמי ו־1.5% מהסגל המנהלי במוסדות להשכלה הגבוהה הם מהמגזר הערבי.

 

כמו אצל הנשים גם כשמדובר בערבים בדיקת תחומי הלימוד מגלה התפלגות בעייתית. תחומי הלימוד בתואר הראשון שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו מקצועות עזר רפואיים (27.7% מהבוגרים) ורפואה (141 בוגרים המהווים 21.2%), וכן מדעי הרוח (16.8%) - שבהם נכללים מקצועות החינוך וההכשרה להוראה.

 

לעומת זאת, שיעורי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומי המשפטים (5.9%) ההנדסה והאדריכלות (6.0%) וכן מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות (7.0%). כדי שהכלכלה תצמח ערבים צריכים ללמוד למחשבים והייטק.

 

כדי שזה יקרה הם צריכים להאמין שמישהו יקבל אותם לעבודה, כמו שמקבלים אותם ברוקחות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x