"משרד השיכון עקף זכאי דיור ציבורי ערבי באמצעות נוהל גזעני"

במשך עשר השנים האחרונות נהג משרד הבינוי והשיכון להקצות דירות בדיור ציבורי על פי "הצביון היהודי" או "הצביון הערבי" של הרחוב שבו הן ממוקמות - כך מגלה דו"ח נציב תלונות הציבור יוסף שפירא המתפרסם היום (ב'). הנוהל הגזעני אפשר למשרד להפלות מאות זכאים ערבים ולדלג עליהם בהקצאת דירות.

הפרשה נחשפה בעקבות תלונה של זכאי דיור ציבורי ערבי, אב ל-6 ילדים שהתגורר בדירת שני חדרים בלוד. הוא פנה למשרד בבקשה לעבור לדירת 4 חדרים. אבל  למרות שהיה בראש התור, דירה שהתפנתה לא הוצעה לו כיוון שהייתה באזור בעל "צביון יהודי" והיא ניתנה למשפחה יהודית.

בדיקת הנציב העלתה שמאז פרוץ המהומות בעכו ב-2008 החל המשרד להקצות בכל הארץ דירות על פי צביון הרחוב, נוהל שמשמעותו בפועל סירוב להקצות לזכאים ערבים דירות באזורים יהודים.

משרד השיכון מסר כי בשנת 2016 הוא "דילג" בתל אביב-יפו בלבד על 87 זכאים בני מיעוטים ואכלס במקומם זכאים יהודים, וכי בחיפה אכלס 49 דירות תוך "דילוג" על 53 בני מיעוטים. באותה שנה הוקצתה בחיפה דירה אחת לבן מיעוטים תוך "דילוג" על 8 זכאים יהודים.

אילוסטרציה צילום: עמית שעל

מבקר המדינה קובע כי "מה שכונה 'דילוג' בפי נציגי משרד השיכון היה למעשה מנגנון של קיפוח, המבוסס על ההשתייכות הלאומית של הזכאי לדיור". הוא הודיע לשר הבינוי והשיכון יואב גלנט "שאי-הענקת דירה לאדם בשל השתייכותו לקבוצת המיעוט הערבי בישראל והענקת אותה הדירה ממש לאחר, בשל השתייכותו לקבוצת הרוב היהודי, היא בגדר החלטה מנהלית מפלה הפוגעת בכבוד האדם". לדבריו, "הידיעה כי חל עיכוב ניכר במימוש זכותו לשכן את משפחתו בדירה ההולמת את צרכיה בשל כך שאדם אחר, יהודי, יקבל את הדירה המרווחת, יש בה מסר פוגעני ומשפיל שאין להסכין עמו".

משרד הבינוי והשיכון כנראה היה מודע לבעייתיות של הנוהל הגזעני. על כך אפשר ללמוד מהעובדה ש"המשרד נמנע מלחשוף את הפרקטיקה האמורה לפני ציבור הזכאים, והיא הובאה רק לידיעתם של עובדי המשרד האמונים על מלאכת האכלוס של דירות בדיור הציבורי".

בעקבות חשיפת הנציב הודיע משרד הבינוי והשיכון על ביטול הנוהל הגזעני. כן רכש דירת ארבע חדרים למתלונן בלוד.

מאות תלונות על היחידה לקנאביס רפואי

פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לשבעת מדורי הגיהינום שעוברים חולים הפונים ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) כדי לקבל או לחדש רישיון לשימוש בקנאביס. המבקר כותב כי מאז הוקמה יק"ר ב-2013 התקבלו בנציבות מאות תלונות על תפקודה, בהן חזרו ונשנו טענות על עיכוב ניכר בטיפול בבקשות.

83% מהתלונות שהוגשו בשנת 2017 נגד יק"ר נמצאו מוצדקות או שעניין התלונה תוקן בעקבות התערבות הנציבות. הנציב קובע ש"הליקויים הקשים בתפקוד היחידה מקשים על החולים להיעזר בקנאביס, ובכך גורמים להמשך סבלם שלא לצורך".

קנאביס רפואי צילום: גטי אימג'ס

בין התלונות המוצדקות:

• באוקטובר 2017 התלונן נכה סיעודי שרישיון הקנאביס שלו פג ביולי ולא חודש והיחידה מתעלמת מפניותיו. לאחר פניית הנציבות הרישיון חודש בנובמבר.
  

• מתלונן נאלץ לשלוח את בקשתו ארבע פעמים בפקס עד שנקלטה ביק"ר. התוצאה רשיונו לא חודש בזמן.
  

• ליק"ר היה מנהג לא לעדכן את הפונים על מסמכים או אישורים חסרים וכתוצאה מכך לא יכלו לתקן את הדברים ולקדם את הטיפול בבקשות.
  

• נכה סיעודי המתין בכל פניה ליחידה בטלפון 5-4 שעות על הקו. הנציב קבע שמדובר ב"הפרה בוטה של כללי המנהל התקין".

אז מה אם לא ביצעת את העבירה?

הסיפור ההזוי ביותר בדו"ח נציב תלונות הציבור הוא כנראה על מתלוננת שקיבלה מעיריית חולון הודעת תשלום קנס בסך 320 שקל על השלכת אשפה שלא במיכל אשפה. המתלוננת, תושבת לוד, פנתה לעירייה וציינה שהיא לא ביקרה בחולון זה 12 שנים וכי במועד העבירה כביכול היא היתה מאושפזת בבית חולים. היא גם צירפה לבקשתה סיכום אשפוז ועותק מתלונה שהגישה במשטרה על גניבת זהותה.

זה לא שכנע את התובעת העירונית שהודיעה לה שטיעוניה אינם מהווים עילה לביטול הקנס. בעקבות פניית הנציבות הואילה עיריית חולון לבטל את הקנס: "לפנים משורת הדין".

בניין עיריית חולון צילום: צילום מסך גוגל