• תפריט
בארץ

פרשנות

סיסמאות גיוס: 7 חורים שימנעו שוויון בנטל

הקואליציה תנסה לאשר את חוק הפטור של ליברמן תוך חודש כדי לעמוד בהוראות בג"ץ. אבל יעדי הגיוס הנמוכים, הסנקציות שאפשר לעקוף בקלות, והכוונה לספור מתגייסים שיצאו בשאלה ‑ כל אלה מבטיחים שכלום לא ישתנה

שחר אילן 08:0713.06.18

פרסום ההמלצות של משרד הביטחון לחוק גיוס החדש נתן את האות להליכי חקיקה מרתוניים. כדי לעמוד בלוח הזמנים שקבעו לפני שנה שופטי בג"ץ, הקואליציה תצטרך להביא את החוק לאישור סופי עד תום כנס הכנסת ב־18 ביולי. אלא שגם אם החוק יעבור, דבר אחד בטוח: הוא לא יחולל את השינוי המיוחל בחברה ובכלכלה הישראלית. רוב הגברים החרדים לא צפויים להשתלב בצבא ובשוק העבודה.

 

לוח הזמנים דוחק. תזכיר החוק שפורסם שלשום יוצג בשלושת השבועות הקרובים להערות הציבור, ורק אז יובא לאישור בממשלה ולהצבעה בכנסת בקריאה ראשונה. משם הוא יועבר כנראה לוועדת החוץ והביטחון, שתכין אותו לאישור סופי במליאה. גורמים בכירים בקואליציה לא פוסלים את האפשרות שהשלמת החקיקה תיעשה רק באוגוסט, בכינוס פגרה מיוחד, אבל בקואליציה מעדיפים לרוב להימנע מהצבעות פגרה בשל הקושי לגייס רוב כשרבים מחברי הכנסת שוהים בחו"ל.

 

 

 

בש"ס וביהדות התורה עדיין לא גיבשו עמדה לגבי הנוסח החדש, וימתינו להוראות מועצות הרבנים. בכנסת מעריכים שאין למפלגות החרדיות עניין להקשות על אישור חוק הגיוס, בשל החשש שפיזור הכנסת על רקע זה יחזק את יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד.

 

בכל מקרה, ההצעה החדשה מלאה חורים. כל מתווה לגיוס תלמידי הישיבות מבוסס על שלושה מרכיבים משמעותיים: מכסות או יעדים; סנקציות על אי־עמידה ביעדים; ותאריך יעד להגעה לשוויון בנטל. בכל אלה המתווה החדש עושה לישיבות הנחות גדולות. הוא מציב יעדי גיוס קלים שמצלמים את המצב הקיים, ומטיל סנקציות שאפשר לעקוף. אם ייושם, בעוד עשר שנים צפויים להתגייס כ־37% מכל מחזור של גברים חרדים, לעומת 30% היום. קשה להבין איך מערכת הביטחון מוכנה לעמוד מאחורי מתווה כל כך לא שוויוני.

 

מימין שר הביטחון אביגדור ליברמן וסגן שר החינוך מאיר פרוש מימין שר הביטחון אביגדור ליברמן וסגן שר החינוך מאיר פרוש צילומים: חיים הורנשטיין, אוהד צויגנברג

 

לכן לא יהיה מסוכן במיוחד להניח שאם החוק יעבור, הוא ייפסל בבג"ץ. גם בכירים חרדים מעריכים כך; השאלה היא כמה זמן ירוויחו עד הפסילה.

 

1. שחקו את יעדי הגיוס

 

יעדי הגיוס שצה"ל פעל לפיהם עד היום לא היו שאפתניים במיוחד: גידול של 15%־20% לשנה בלבד. אלא שצה"ל התקשה לעמוד אפילו בהם. במקום להגביר את מאמצי הגיוס, מערכת הביטחון מבקשת עכשיו לקבוע יעדים שמצלמים את המצב הקיים. ראשית, יעד הגיוס ב־2018 יעמוד על 3,350 בחורים חרדים, רק מעט יותר מהיעד ב־2016 שהיה 3,200. הוועדה החזירה את היעדים שנה וחצי אחורה.

 

2. היעדים ידרכו במקום

 

חמור מכך: היעדים יגדלו תחילה ב־8% לשנה, ואחר כך הגידול יפחת בהדרגה ל־5% לשנה. הגידול הטבעי של החברה החרדית הוא 4.5%, ומכאן שהגידול הריאלי יהיה אפסי.

 

3. יספרו גם יוצאים לשאלה

 

בפועל, היקף גיוס החרדים יהיה נמוך אפילו יותר. כדי למנוע אי־עמידה ביעדים, הוועדה מצאה דרכים מלאכותיות לנפח את הגיוס. אחת מהן היא לקבוע שתלמידי הישיבה יוכלו להתגייס עד גיל 28, למרות העלות הכבדה של גיוס חיילים נשואים (תשלומי משפחה של 6,000 שקל לחודש). חמור מכך: גם יוצאים לשאלה ייכללו במניין המתגייסים החרדים. הצבא יוכל לספור מאות חילונים גמורים כחרדים שהתגייסו.

 

4. 18 שנות הסתגלות

 

החוק מציע תקופת הסתגלות של שנתיים שבמהלכה לא יוטלו סנקציות. תקופת ההסתגלות ההדדית של הצבא והחרדים נמשכת כבר 16 שנה, מאז חקיקת חוק טל ב־2002. קשה מאוד להבין מדוע צריך להסתגל עוד שנתיים. הסיבה האמיתית היא פשוט רצון לדחות ככל האפשר את מועד תחילת הסנקציות ‑ ואת המשבר הפוליטי שהן יחוללו.

 

5. יעקפו את הסנקציות

 

הוועדה מציעה סנקציות כלכליות ולא פליליות (מאסר). לכולם ברור שסנקציות פליליות אינן ישימות. אלא שבתוך הסנקציות הכלכליות יש כמה אפשרויות: סנקציות על התלמידים, על הישיבות או האפשרות שבה בחרה הוועדה – סנקציות על תקציב הישיבות (ובעקיפין על הישיבות). נשאלת השאלה: איך בדיוק יגרמו הסנקציות האלו לתלמיד הבודד להתגייס? מה אכפת לו מהתקציב?

 

תקציב הישיבות יותר מאשר הוכפל בקדנציה האחרונה, מ־600 מיליון שקל ב־2014 ל־1.3 מיליארד שקל בסוף 2017. אין שום בעיה להמשיך להגדילו בשנים הקרובות. זה מעלה את השאלה מה המשמעות המעשית של הסנקציות.

 

החוק קובע שבשנה שבה תוטל סנקציה לא ניתן יהיה להגדיל את תקציב הישיבות. כדי להאמין שכך זה יעבוד, צריך להיות מאוד נאיבי. זאת מעבר לאפשרות לתקצב ישיבות מסעיפים אחרים. מעבר לכך, ישיבות שבהן קיים שיעור גיוס לא גבוה במיוחד של 20% ומעלה יקבלו פטור מהורדת התקציב.

 

6. אין תקופת קבע

 

הוועדה שהכינה את הצעת החוק מצטטת את הסיבות שבשלן פסל בג"ץ את החוק הקודם, ובהן גם היעדר מועד שבו מגיעים לתקופת קבע של שוויון בנטל. אלא שגם בהצעת החוק החדשה בולט הוויתור המוחלט על תקופת קבע כזו. לפי ההצעה, גם בעוד עשור לא נהיה קרובים לשוויון.

 

7. הטבות למתגייסים – יוק

 

כמו בכל פעם שהמערכת נכנעת לדרישות החרדים, דו"ח הוועדה מדבר במקביל על העלאת דמי הקיום לחיילים ומימון מלא לתואר ראשון ליוצאי צבא. לא כדאי לשום חייל לבנות על הכסף הזה: מובן שההטבות לא מופיעות בחוק.

 

• • •

 

שלא יהיה ספק: בשבועות הקרובים החרדים ייצאו נגד הצעת החוק. חלק מההתקפות יהיו טקטיות כדי לעזור לשותפיהם בקואליציה להעביר את הגלולה המרה בקרב הציבור החילוני. חלק ינבעו מהצורך להשלים עם חוק שלא מקבל את העיקרון שכל מי שרוצה ללמוד בישיבה יוכל לעשות זאת.

 

סגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה כבר תקף את החוק על כך שהוא קובע שאם במשך שלוש שנים רצופות לא מגיעים ל־85% מהיעד, החוק יבוטל. זאת לעומת החוק הקודם, שקבע שבמקרה של אי־עמידה ביעדים ההכרעה עוברת לשר הביטחון. וישנה גם הבעיה של הטלת סנקציות על הישיבות.

 

זה יהיה קשה במיוחד לנציגי החסידים בכנסת, שהאדמו"רים שלהם הפכו לסמן הקיצוני בנושא הגיוס. צפוי שלפחות חלק מהרבנים שלהם יטענו שאם ממילא החוק צפוי להיפסל בבג"ץ, אולי עדיף שלא לשתף פעולה מלכתחילה. אבל מי כמו הנציגים החרדים יודע שהשטן טמון בפרטים. בישיבות הוועדה שתכין את הצעת החוק הם יפעלו לצמצם את הסנקציות, להגדיל כמה שיותר את האוכלוסייה שתספק לצורך היעדים ולהוריד את השיעור שמעבר לו החוק בטל.

 

בציבור הכללי, הפורום לשוויון בנטל יצא כמובן למאבק בחוק. אבל אם בעבר היה לו קל מאוד לגייס את הציבור והמערכת הפוליטית, היום האתגר הרבה יותר קשה, שכן גם הקואליציה וגם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד תומכים בחוק.

 

למה לפיד תומך? בראיונות שנתן בעבר הוא נהג לומר שעד הממשלה הבאה נושא השוויון בנטל יירד מעל הפרק. נראה שהוא מאוד רוצה שזה יקרה כדי שהנושא לא יקשה עליו להרכיב ממשלה, או מה שיותר סביר – לשבת בה. לעומתו, ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני, בעבר ממובילי מאבק השוויון בנטל, הגדיר אתמול את הדו"ח "התקפלות מפוארת" ‑ והעריך שבמהלך הדיונים בחוק בכנסת נעבור ל"מכירת חיסול טוטלית".

 

מקצה שיפורים מפוקפק

גם החוק החדש יתקשה לעבור בבג"ץ

 

האם הצליחה הוועדה לבחינת הסדר הגיוס לתקן את "הכשלים האינהרנטיים" (כהגדרת נשיאת העליון בדימוס מרים נאור) שהביאו לפסילת החוק הישן בקיץ שעבר? התיקונים בתזכיר החדש עקיפים, משתמעים בלבד, ומזמינים עתירות.

 

הכשל הראשון שמצאו שופטי בג"ץ בהסדר שבוטל הוא שהיה "תלוי באופן בלעדי ברצונם הטוב של הרשות המבצעת ושל הציבור החרדי" ‑ לאחר שנעקרו ממנו השיניים הפליליות שהשתילו בו איילת שקד ועפר שלח. בתזכיר החדש אין אזכור מפורש לשיניים האלה. מקור בוועדה טוען שהן משתמעות ממנו: ראשית, מי שלא יקבל את הפטור במסגרת הישיבה יהיה חשוף אוטומטית לסנקציה; שנית, אי־עמידה ביעדי הגיוס תגרום לפקיעת החוק, ובלעדיו ניתן יהיה להעמיד לדין עריקים ונפקדים. לתזכיר הורכבו שיני חלב בדמות סנקציות כלכליות על הישיבות, אבל ערכן מוגבל כי לממשלה שלל דרכים לפצות ישיבות שייפגעו.

 

כשל שני במתווה הקודם היה היעדר הסדר קבע, שכן המתווה לא קבע מה יקרה בתום "תקופות ההסתגלות". התזכיר הנוכחי מתייחס להסדר קבע באופן משתמע, שכן הוא קובע יעדי הגיוס לתקופות של עשר ועשרים שנה. כשל שלישי היה כישלון הממשלה לעמוד ביעדים המספריים שקבעה לעצמה; אי־עמידה נוספת עלולה להיתרגם שוב לפגם מהותי שיסייע בהפלת החוק.

 

נקודת המוצא של בג"ץ היתה הפגיעה הקשה בעקרון שוויון. כיוון ששוויון מלא לא יושג גם עתה, המחוקק יבקש שוב לצלוח את בג"ץ בהסדר "מידתי". השאלה אם הפגמים תוקנו תיבחן שוב, אולי גם בידי שופטים שמינתה שקד, שמצפה מהם לרסן את נטיותיהם אקטיביסטיות.

משה גורלי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x