האוצר מעלה את תחזית הצמיחה ל-3.5%

משרד האוצר העלה את תחזית הצמיחה של המשק השנה מ-3.2% ל-3.5%, כך עולה מעדכון תוכנית התקציב, במסגרת חוק הנומרטור שיציג ביום ראשון משרד האוצר לממשלה.

עדכון תוכנית התקציב כולל את השינויים שנעשו במסגרת ההוצאות וההכנסות של הממשלה שיחייבו אותה לבצע התאמות בתקציבים הבאים. מהעדכון שיוצג לממשלה עולה כי כדי לעמוד בתקרת הגירעון שנקבעה בחוק של 2.9%, הממשלה תידרש לבצע צעדי התכנסות של 5.3 מיליארד שקל ב-2020 או בצד ההכנסות המדינה (למשל להעלות מסים) או לקצץ בהוצאות בהיקף דומה. העדכון שנעשה, משקלל את כל ההוצאות החדשות הנובעות מחקיקה, החלטות ממשלה, פסיקה של בתי המשפט, הסכמים של המדינה וכו'.

אם הממשלה באותה שנה תינקט בצעדים קבועים ומבניים ולא חד פעמיים כפי שנוטות הממשלות לעשות כדי לסגור חורים (כמו משיכת רווחים של גופים ציבוריים שונים) ב-2021 יהיה עליה לבצע התאמות בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. (אם הצעדים ב-2020 יהיו חד פעמיים יהיה עליה לסגור בור של 6.6 מיליארד שקל). ב-2022, בהנחה והפתרונות שתמצא הממשלה לפני כן יהיו מבניים, היא תאלץ למצוא פתרון ל-900 מיליון שקל בלבד.

למעשה, לאור כלל הנומטרור שמונע מהממשלה לקבל החלטות ללא כל מקור תקציבי, המצב רק השתפר בהשוואה לפרסום הקודם עם אישור התקציב, אז כדי לעמוד במסגרות התקציב על הממשלה היה לכסות בור של 7.2 מיליארד שקל ב-2020, 2.1 מיליארד שקל ב-2021, ו-2.4 מיליארד שקל ב-2022, אולם בעדכון הנוכחי ההוצאות לא גדלו ומנגד התחזיות לגבי ההכנסות עלו במיליארדי שקלים בודדים כל שנה (2 מיליארד נוספים ב-2020, 2.5 מיליארד ב-2021 ועוד 3 מיליארד ב-2022), זאת בין היתר תודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה שהופכת את הגרעון שנמדד ביחס לתוצר לנמוך יותר. כאמור בעוד שבתקציב 2018 חזו באוצר כי הצמיחה תעמוד על 3.2%, כעת מעלה האוצר את ל-3.5% ואת תחזית הצמיחה ב-2019 מ3.1% ל-3.4% כאשר עיקר השינוי נובע מהשקעה גולמית להערכת האוצר, זאת בשני תחומים- תשתית גז ורחבת קיבלות יצור במפעל אינטל בדרום. למעשה כעת תחזית הצמיחה של האוצר תואמת את התחזית של ארגון ה-OECD עבור ישראל לשנתיים הקרובות, אולם בנק ישראל צופה כי הצמיחה תעמוד על 3.4% וקרן המטבע מעריכה צמיחה של 3.3% ב-2018.

מימין: שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: עומר מסינגר, PORT2PORT

בין ההוצאות על האירוויזיון והמענק לאינטל

למרות שבמכלול בצד ההוצאות אין שינויים בין העדכון החדש לתקציב המקורי, משרד האוצר מפרט שינויים תקציביים שנעשו מאז אושר התקציב וכן משפיעים על הוצאות הממשלה. כך למשל צופים גידול של 100 מיליון שקל בעקבות הקמת צוות בראשו יעמוד סגן שר האוצר, איציק כהן שאמור לדאוג למיצוי זכויות של ניצולי שואה. עוד עדכנו באוצר כי משרד האנרגיה יעביר לנתג"ז 10 מיליון שקל לצורך השתתפות בהקמת מקטע של מערכת הולכה למאגרים קטנים. אמנם הסיכום לא חדש, אולם עד כה לא היה ברור מתי הוא יבשיל, הכנסת משפרי דיור לתוכנית מחיר למשתכן והגדלת האטרקטיביות שלה צפויה להגדיל את ההוצאות, אולם לכך האוצר לא קבע תג מחיר. משרד האוצר מתייחס בתחזית ההוצאות של 2019 גם לאירוויזיון שיידרש לקבל תקצוב, אם בסופו של דבר באמת יתקיים בארץ, בעקבות הזכייה במקום הראשון השנה. גם המענק בגובה 700 מיליון שקל עבור אינטל משפיע על התחזית של השנה הנוכחית.

משרד האוצר מדגיש כי ככל שהממשלה תנקוט צעדי התייעלות אפקטיביים, תתאשר הפחתה בהוצאות הממשלה ללא פגיעה ברמת השירותים הניתנים לאזרח. עוד מציינים כי ככל שהממשלה תקבע תקרת גרעון נמוכה יותר מזו הקבוע היום בחוק, נטל תשלומי הריבית בגין החזרי חוב בשנים הבאות יפחת באופן שייווצר חיסכון תקציבי, אשר ימתן את הצורך לבצע הפחתות בתקציבים האזרחיים או הביטחוניים.