$
בארץ

ניתוח כלכליסט

בצל הדד־ליין של בג"ץ, חוק הגיוס שוב מפלג את הממשלה

נוסח חוק הגיוס שיציג ליברמן בשבוע הבא יחרוץ את גורל הקואליציה. לכאורה נתניהו רוצה פתרון שירצה את החרדים; בפועל בחירות ישתלמו לו, וגם לכחלון. בכנסת מעריכים שהחוק ימוסמס, אבל גם אם יעבור ‑ הבחירות יוקדמו ממילא לאביב 2019

צבי זרחיה ושחר אילן 08:2707.06.18

חרף המאמצים שעשו חברי הקואליציה בזמן פגרת הכנסת להדחיק את סוגיית הגיוס, המשבר צפוי לחזור בקרוב במלוא עוצמתו. תאריך היעד שקבע בג"ץ לתיקון החוק יפוג בספטמבר; כנס הקיץ ‑ שבו אפשר יהיה לאשר את התיקון ‑ יסתיים ב־18 ביולי; ובשבוע הבא אמור צוות מקצועי מטעם משרד הביטחון להגיש המלצות לנוסח החדש של חוק הגיוס. שר הביטחון ליברמן כבר הודיע שיאמץ את המלצות הצוות, ועתיד הקואליציה תלוי במידה רבה בתוכנן.

 

 

 

מהו התוכן הזה ‑ מעטים במערכת הפוליטית יודעים לומר. האתגר שהצוות נטל על עצמו, אתגר שכעשר ועדות נכשלו בו בעשרים השנים האחרונות, הוא למצוא פתרון שיעמוד במבחן בג"ץ ובה־בעת יספק את המפלגות החרדיות. זה יהיה בגדר נס.

 

במפלגות החרדיות מעריכים שההמלצות יכללו סנקציות כלכליות בלבד, ולא פליליות, ויסתפקו בהצבת יעדי גיוס כלליים בלי תוקף מחייב. אבל אפילו סנקציות כלכליות עלולות להיות גזירה שהחרדים יתקשו לעמוד בה. בסופו של דבר, הקורא החשוב ביותר של הצעת החוק יהיה הרב נתן זאב גרוסמן, עורך "הפלס" ‑ בטאון הפלג הירושלמי שמוביל את ההפגנות נגד חוקי הפטור מגיוס. אין ספק שהוא ימצא פגמים בחוק, והשאלה היא אם יצליח לשכנע את הציבור בטענותיו.

 

גורמים בכירים בקואליציה משרטטים שני תרחישים: בתסריט הראשון הממשלה נופלת, הכנסת מתפזרת, והבחירות מתקיימות בתחילת 2019. במקרה כזה הממשלה תבקש מבג"ץ לדחות את ההחלטה על מדיניות הגיוס עד להקמת הממשלה הבאה.

 

בתסריט השני הממשלה צולחת את המשבר, מה שמעניק לה אורך נשימה; עם זאת, בקואליציה מעריכים שגם כך תתקבל לקראת סוף 2018 החלטה להקדים את הבחירות למרץ 2019. כרגיל, יוגשו עתירות לבג"ץ, אבל בממשלה מקווים שההסתמכות על המלצות מערכת הביטחון תסייע לחוק לעבור את המשוכה הזו.

לוח הזמנים לפתרון הסוגייה קצר: נותר רק חודש וחצי עד שהכנסת תצא לפגרה, ועד אז יש לאשר חוק חדש. כרגע נראה שאיש מראשי מפלגות הקאוליציה לא רוצה להיפרד מהכיסא. זו מפת האינטרסים במערכת הפוליטית:

 

1. רה"מ בנימין נתניהו

 

לכאורה, נתניהו מעוניין במציאת נוסחה לחוק גיוס חדש שימנע את הקדמת הבחירות. זה מה שטוענים גורמים בליכוד. אבל אותם גורמים מדגישים שהוא בלתי צפוי ועשוי לשנות את דעתו.

 

שיקול אחד שיכול לגרום לנתניהו להקדים את הבחירות הוא העלייה שהליכוד בראשותו רושם בסקרים, שמושפעת מחזרת השיח הביטחוני לכותרות. ההסלמה בדרום, מעורבות איראן בסוריה, תקיפות צה"ל מעבר לגבול וחשיפת הקלסרים מאיראן ‑ כל אלה משרתים את האג'נדה שנתניהו מזוהה איתה, וסייעו לו להגיע באחד הסקרים האחרונים ל־34 מנדטים.

 

שיקול שני שיעודד אותו לבחור בבחירות מוקדמות הוא התקדמות החקירות נגדו. נתניהו רוצה להגיע לבחירות לפני שהיועץ המשפטי לממשלה יפרסם את ההמלצות הסופיות בעניינו, כשהוא נהנה מתמיכה פוליטית רחבה. בינתיים החקירות מתארכות בשל דרישת היועמ"ש להשלמות, שלא יסתיימו כנראה לפני ספטמבר 2018. אחר כך צריך היועמ"ש לבחון את החומרים, להחליט אם להגיש כתבי אישום ולזמן את נתניהו לשימועים ‑ כל זה לא יקרה, ככל הנראה, לפני מרץ 2019.

 

אף על פי כן, לנתניהו לא כדאי להקדים את הבחירות על רקע חוק הגיוס, שכן הדבר יחזק את יריבו ‑ יו"ר יש עתיד יאיר לפיד.

 

2. אביגדור ליברמן

 

יו"ר ישראל ביתנו יצא מהבחירות האחרונות עם 6 מנדטים, ואחרי הפרשתה של אורלי לוי־אבקסיס מהמפלגה, נשאר עם 5. כשר ביטחון הוא משתדל להצטייר כ"מבוגר אחראי", ונמנע מהסגנון הבוטה שבו איים בחיסול אסמאעיל הנייה. הקו הזה השתלם לו פוליטית: בסקרים האחרונים מפלגתו טיפסה ל־8 מנדטים.

 

מאז העימותים בין ליברמן ליו"ר ש"ס אריה דרעי על רקע חוק המרכולים, נראה שיושרו ההדורים ביניהם ‑ ושהם מתואמים במאבק בחוק הגיוס, כשכל אחד פוזל לעבר בוחריו. במערכת הפוליטית מדברים על דיל שבו ליברמן יציג נוסח מרוכך של חוק הגיוס שיאפשר לחרדים להישאר בממשלה, ובתמורה ידרוש את תמיכת נתניהו במשה ליאון ‑ המועמד שליברמן ודרעי מריצים במשותף לראשות העיר ירושלים.

 

3. אריה דרעי

 

מצד אחד, ש"ס מדשדשת בסקרים ובחלקם בקושי מגרדת את אחוז החסימה. כל עוד עתיד המפלגה לוט בערפל, דרעי לא שש להקדים את הבחירות. הצגת נוסח מרוכך לחוק הגיוס עשויה לקנות לו זמן שנחוץ לו כדי לשקם את ש"ס.

 

מן העבר השני, בש"ס מקווים שהקדמת הבחירות על רקע חוק גיוס קשוח שמטיל עיצומים תסייע לה בקלפי.

 

אחד הרעיונות שעלו להצלת המפלגה הוא ריצה משותפת עם יהדות התורה בשיטת הריצ'רץ' ‑ נציג לכל מפלגה, לסירוגין. ביהדות התורה מכחישים.

 

 

 

 

 

4. יעקב ליצמן ומשה גפני

 

לפני כשלושה שבועות הודיעו ראשי יהדות התורה לנתניהו כי צוו בידי גדולי התורה "לזרז מיידית את הליכי החקיקה של חוק הגיוס, כדי שיסתיימו במהלך כנס הקיץ". לדבריהם, "לולא הסעיף שנקבע בהסכם הקואליציוני בנושא מעמד בני הישיבות, לא היינו שותפים לקואליציה וזו ההנחיה לגבי העתיד".

 

ובכל זאת, ביהדות התורה שמים את יהבם על הנוסח שיציג ליברמן, בתקווה שמתווה מרוכך מספיק יאפשר לחוקק במהרה חוק חדש שירצה את כולם. אם החוק יהיה נוקשה, המפלגה לא תוכל לתמוך בו.

 

אף על פי שהקדמת הבחירות על רקע חוק גיוס תסייע ליהדות התורה בקלפי, תפוח האדמה הלוהט יחזור לשולחן הדיונים כשתוקם הקוליציה הבאה ‑ אם מי שירכיב אותה יהיה נתניהו, שמעוניין בהמשך השותפות עם החרדים.

 

5. משה כחלון

 

יו"ר כולנו מיודד עם ליברמן, משתף איתו פעולה בסוגיית חוק הגיוס, וצפוי לתמוך בכל נוסח שיציג.

 

בכל מקרה, שר האוצר כבר לא חושש מהקדמת הבחירות. אף על פי שסקרי דעת הקהל מנבאים לו בערך 7 מנדטים, יש לו אינטרס שהבחירות יוקדמו בשעה שהנתונים על מחירי הדיור מצביעים על ירידה, בטרם תשתנה המגמה.

 

מעניין לציין, שבנושא הבחירות לעיריית ירושלים כחלון וליברמן נמצאים דווקא מעברים שונים של המתרס: במפלגת כולנו שוקלים להציג את מועמדותו של קובי כחלון - אחיו של שר האוצר ‑ לראשות העיר, מול משה ליאון. לפי שעה טרם התקבלה החלטה.

 

6. נפתלי בנט

 

יו"ר הבית היהודי ממעט להתערב במאבקי חוק הגיוס. הוא רואה כיצד נתניהו מתחזק בסקרים, וחושש שהליכוד ישתה מנדטים לבית היהודי גם בבחירות הקרובות, כמו בבחירות האחרונות.

 

בנט ימשיך לנסות לקדם את פסקת ההתגברות שתגביל את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים, כמו חוק הגיוס. לפי ההצעה, רוב של 61 ח"כים יאפשר לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ. לפי שעה הצעת החוק לא מקודמת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x