• תפריט
דעות

המשק הישראלי מתקרב להאטה

מלבד הקיפאון שמסתמן בשוק הדיור ותחילת ירידות המחירים, מתרחש עוד שינוי משמעותי שצפוי להשפיע על הצרכן - הבנקים עצרו מתן הלוואות לצרכנים

אלכס זבז'ינסקי 14:1706.06.18
המשק הישראלי מתקרב להאטה. קשה לראות את זה באינדיקטורים העיקריים שמתפרסמים שעדיין מציגים תמונה חיובית, אך המנגנונים הפנימיים כבר החלו לפעול.

על פניו הצמיחה במשק ברבעון הראשון עמדה על 4.2%, בדומה לרבעון הקודם, קצב צמיחה גבוה לכל הדעות. אולם, בחינה לעומק מגלה שהיא לא הייתה כל כך חזקה. חלק גדול ממנה נבעה מהגורמים החריגים או חד פעמיים כגון רכישות מוגברות של רכבים.

 

 

 

עיתוי של קניית רכבים תלוי בשינוי המס, החלפת דגמים, מכרז גדול של המדינה או צבא. לכן, ברמה רבעונית לעיתים יש תנודות מאוד גדולות ברכישות. מלבד הרכבים, הצריכה צמחה בקצב מתון בהרבה. מלבד זאת, הצמיחה הושפעה מהוצאות גבוהות מאוד של הממשלה שלא אמורות לחזור על עצמן בהמשך, מהגידול החד של קניות הישראלים בחו"ל ומהמבצע "נטו הוזלות" שהנהיג משרד האוצר בסוף 2017.

 

סימני האטה ניכרים יותר נמצאים בינתיים באינדיקטורים ברובד הגולמי יותר של הפעילות הכלכלית. אחד הגורמים העיקריים להאטה הצפויה במשק זה הקיפאון שמסתמן בשוק הדיור ותחילת ירידות המחירים. לשוק הדיור תמיד יש קשר הדוק לצמיחה במשק. כשיש הרבה בנייה, הרבה עסקאות ועליות המחירים המשק צומח מהר יותר כי יש יותר השקעות, יותר קניות שקשורות במעברי הדירות.

 

סימנים להאטה סימנים להאטה צילום: עמית שעל

 

יש גם את מה שמכונה "אפקט העושר". בעלי הדירות שרואים שערך הדירה עולה, שהיא בדרך כלל הנכס העיקרי שלהם, בקלות יותר מוכנים לבזבז כסף לקניות. זה גם רלוונטי מאוד למשקיעים בשוק הדיור שהתרבו מאוד בשנים האחרונות בישראל. כמו שמשקיע בבורסה שנהנה מעליות בשוק המניות מרגיש את עצמו עשיר יותר, כך גם המשקיע בדירות. לעומת זאת, בתקופות בהן שוק הדיור נכנס לקיפאון, התמיכה שלו בצמיחת המשק הופכת למשקולת. תופעה זו קרתה במדינות רבות ובתקופות שונות. סביר שישראל לא תהיה יוצאת דופן.

 

מלבד התפנית בשוק הדיור מתרחש עוד שינוי משמעותי שצפוי להשפיע על הצרכן. הבנקים עצרו מתן הלוואות לצרכנים. רואים זאת בדו"חות הבנקים ובנתונים של בנק ישראל. בשנים האחרונות הריבית האפסית במשק עשתה את העבודה והצרכן הוצף בהצעות להלוואות זולות. הצרכנים נענו להצעות ברצון ונטל החוב עליהם עלה משמעותית. משפחות רבות לקחו הלוואות למטרות שונות, ממקורות שונים, כולל לצורך רכישת הדירות כדי להשלים משכנתא. כפי שציין בנק ישראל בדו"ח שפרסם לאחרונה, הסיכון בתחום אשראי צרכני עלה ובמיוחד אצל משקי הבית הפחות עמידים, בעלי הכנסה ועושר פיננסי נמוכים.

 

כעת הגלגל מתחיל להסתובב בחזרה. הבנקים מסרבים לתת הלוואות לצרכנים "חלשים" פיננסית. הפיגורים בהחזרי הלוואות עולים, כולל המשכנתאות. הצרכנים המסורבים ע"י הבנקים נוהרים לחפש אשראי בגופים חוץ בנקאים כולל חברות כרטיסי אשראי. הספקים האחרים של האשראי בדרך כלל יקרים יותר מהבנקים, מה שעלול לדרדר עוד יותר את מצב הלווים. התוצאה הסופית של כיווץ האשראי לצרכנים תהיה פגיעה בצריכה הפרטית, אחד המנועים העיקריים של הצמיחה במשק. אם הצריכה נפגעת בצורה משמעותית הבעיות מתגלגלות לבעלי העסקים שמוכרים לצרכנים. מהם, לבעלי הקניונים ולנותני שירותים אחרים.

 

ישראל נפגעה באופן קל יחסית לעומת המדינות האחרות במשבר 2008 ועברה תקופה ארוכה של צמיחה יחסית גבוהה תוך עלייה בחוב הצרכני ובמחירי הדירות. צמיחה מסוג זה מסוכנת יותר מאשר הצמיחה שנשענת יותר על השקעות ויצוא. כעת מגיע החשבון. עד כמה ההאטה במשק תהיה קשה תלוי בגורמים רבים. אם העולם ימשיך לצמוח ולהשתפר, כפי שהיה בשנה האחרונה, הפגיעה במשק הישראלי תהיה קלה יותר. אולם, אם העולם יתדרדר בעצמו, הכלכלה המקומית תקבל מכה קשה יותר. גם אם בנק ישראל יחליט לעלות ריבית, ההאטה בפעילות עלולה להחריף כי גם שוק הנדל"ן וגם ההלוואות הצרכניות רגישים לשערי הריבית.

 

בכל מקרה, כדאי בתקופה זו גם לצרכנים וגם לקובעי המדיניות להתנהל בזהירות ולא ליטול סיכונים מיותרים. המחזור הכלכלי מתחלף, הולכים להאטה.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב דש

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x