ההקלות של בנק ישראל לא יזרזו את הקמת הבנק הדיגיטלי החדש

אתמול אמנם פרסם בנק ישראל הקלות רגולטוריות משמעותיות להקמת בנק בדגש על הקלה בדרישות ההון ואפשרות לפעול במתכונת מצומצמת של קבלת פיקדונות ומתן אשראי. לכאורה ההקלות הללו עומדות בסתירה למחשבה המדכאת שאין סיכוי אמיתי לייצר תחרות לבנקים הגדולים בישראל, אבל בפועל, הסיכוי שגם לאחר ההקלות תחל תחרות אמיתית בקרוב הוא נמוך.

הקמת פעילות בנקאית דורשת הון עצמי גבוה, זה נכון, והקלה בדרישות היא בהחלט צעד בכיוון הנכון אבל הוא איננו מספק ויש חסמי כניסה קשים מאד ליצירת תחרות בתחום הריכוזי הזה.

רוני חזקיהו צילום: אוראל כהן

עלויות מחשוב עצומות - הון עצמי מופחת זה נחמד אבל מה לגבי העלות העצומה של התשתית המחשובית הנדרשת להקמת בנק? לפני שנה חשף כלכליסט כי בנק אגוד הנעדר תשתית מחשובית עצמאית קיים מגעים לרכוש שירותי מחשוב מבנק דיסקונט בעלות מוערכת של 800 מיליון שקל בעשור. כדי להקים בנק בישראל יש אם כן לקחת בחשבון לא רק את ההון העצמי הנדרש אלא גם את העלות העצומה הכרוכה בתשתית המיחשובית הנדרשת, דבר שמוריד מהתמונה שחקנים ללא כיס עמוק. לאחרונה פורסם כי יו"ר צ'ק פוינט מריוס נכט מגבש קבוצה שתקים בנק חדש והוא בהחלט מועמד מתאים לכך בהתחשב בכיסיו העמוקים, אך כאמור אין רבים שכמותו וכפי שיוסבר מיד זהו תנאי מחייב אך לא מספיק.

ניסיון ומומחיות - גם אם יזמי הבנקים החדשים מביאים איתם כיסים עמוקים, אין להם סיכוי לעמוד בתחרות מול הבנקים הקיימים ללא רקע במתן אשראי ובחיתום אשראי. עד כמה שזה נראה פשוט, בסופו של דבר בנק הוא עסק סופר מורכב שהמודל העסקי שלו מורכב בקבלת פיקדונות הציבור (דבר הדורש בראש ובראשונה אמון במערכת) ומתן אשראי לציבור תוך גזירת מרווח הריבית. כדי לתמחר אשראי צריך מערכות מתאימות וכלים מתאימים אבל בעיקר המון מידע על הלווים. כל עוד לא יקום בישראל מאגר נתוני אשראי (דבר שהפיקוח על הבנקים מקדם אמנם אך היישום עוד נראה רחוק) אין לאף מתחרה, עם כיס עמוק ככל שיהיה סיכוי להתמודד מול המידע העצום הקיים היום בידי הבנקים.

השחקנים הקיימים, היחידים שיוכלו לתת פייט - לכל היותר מי שיוכל להרים את כפפת הבנק החדש בעתיד הקרוב הם שחקנים שכבר היום פעילים בשוק האשראי כמו חברת מימון ישיר של השנידמנים שאמנם בוחנת בימים אלו את הנושא. אלא שמימון ישיר כבר היום אמורה לייצר תחרות למערכת הבנקאית וגם אם תקבל רישיון לקבל פיקדונות, ספק אם הציבור ינהר כעת בהמוניו לפתוח אצלה חשבון, מה גם שככל הנראה במימון ישיר שוקלים את המהלך רק כדי לגוון את מקורות המימון שלהם, ולא ירצו להתחיל להציע לציבור להעביר למימון ישיר את חשבונות העו"ש שלו. לכן, לכל היותר מימון ישיר תוכל להציע לציבור לפתוח אצלה פיקדונות עם תנאי ריבית עודפים על אלו שמציעים הבנקים הקיימים אבל ספק אם מימון ישיר בכלל מעוניינת להפוך לבנק לכל דבר. שחקנים קיימים נוספים רלוונטים הם כמובן חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט שיש להן את הניסיון והמקצועיות. אלא שבשלב זה, כל עוד החברות הללו נמצאות בידיים של הבנקים לאומי ופועלים הן לא יקדמו שום מהלך כזה. החברות מחכות ליום שימצא להן קונה ורק אז הוא זה שיקבל החלטה אם להפוך אותן לבנק וכאן נכנסת לתמונה זהות הקונה והאינטרסים העסקיים שלו. יש לקחת בחשבון כי חברות כרטיסי האשראי צפויות להתמודד מול איום על מנוע ההכנסה המרכזי שלהן - עמלות הסליקה, עם כניסתם של ספקי שירותי תשלום לתמונה שעלולים לייתר את חברות כרטיסי האשראי כסולקים, כך שבשלב זה, נראה שחברות כרטיסי האשראי עוד ממש לא בתמונה.

המודל של פפר מתקשה מתרומם - בבנק ישראל חולמים על בנק דיגיטלי חדש שיקום ויתחרה בבנקים המסורתיים אבל הם לא צריכים לעבוד קשה כדי לראות אם המודל הזה יכול לעבוד. בישראל קם לו כבר בנק דיגיטלי - פפר, של בנק לאומי, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים שרק הולכת ותופחת. בינתיים לפחות, הציבור לא נוהר בהמוניו ובפפר מגדילים את התמריצים והמתנות למצטרפים החדשים שמגיעות היום למענק של 400 שקלים לכל מי שיפתח חשבון. גם אלו שכבר פתחו חשבון דיגיטלי בפפר לא ממש פעילים בו. הציבור, כך נראה, לפחות עתה, לא מצביע ברגליים ונוח לו, למרות התלונות והשנאה האופיינית המתלווה למערכת הבנקאית, בבנקים הקיימים. הבנקים הקיימים כבר מציעים לצעירים שבין המפקידים, שירותים דיגיטאליים שחוסכים את ההגעה לסניפי הבנק ועבור המבוגרים שבהם הבנקים ממשיכים לתת מענה עם פריסה סניפית ונותני שירות. כפי שזה נראה כרגע, הציבור עוד לא בשל לבנק דיגיטלי חדש.