שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

פרופ' מריו בלכר: "ארגנטינה היתה צריכה לפנות לטראמפ ולא לקרן המטבע"

נגיד הבנק המרכזי הארגנטינאי לשעבר מריו בלכר מסביר איך ארגנטינה הפסידה במלחמה על הפסו, אבל מבטיח שהמשבר שם לא דומה כלל לזה של 2001. עכשיו, אחרי 20 שנה, הוא חוזר לישראל ועומד להתמנות לתפקיד בכיר באי.די.בי

אדריאן פילוט 12:0831.05.18

“המשבר הנוכחי בארגנטינה אינו דומה כלל לזה של 2001, הוא לא עומד להחמיר והוא לא פוגע בעסקים של אדוארדו אלשטיין בישראל, בעל השליטה באי.די.בי” - זה המסר המרכזי של פרופ' מריו בלכר, מי שכיהן כנגיד הבנק המרכזי בארגנטינה, והיום דירקטור בקבוצת אי.די.בי. בריאיון מיוחד לכבוד חזרתו ארצה אחרי 20 שנה שלא התגורר כאן ומינויו לתפקיד ביצועי בכיר באי.די.בי - הוא מסביר את מהות המשבר בארגנטינה, וטוען כי למרות הכותרות מהשבועיים האחרונים שלפיהן המשבר בארגנטינה יפגע בקבוצת אלשטיין, שחלק מעסקיה מארגנטינה, החששות הללו משוללים יסוד.

 

 

 

איך המשבר בארגנטינה צפוי להשפיע על אימפריית אלשטיין, ובעיקר על החלק הישראלי שלה אי.די.בי? 

“אין שום קשר בין הביצועים העסקים של אירסה (IRSA) לבין האירועים האחרונים. הקבוצה פועלת בתחומים מאוד מגוונים ושונים, ואם כבר - ההשפעה היחידה שיכולה להיות היא חיובית כי הפיחות מיטיב עמה. אכן ישנם תחומים אחרים שיצטרכו לעשות קיצוצים מסוימים, אבל בסך הכל זה לא משפיע לרעה. אגב, יש לקבוצה פעילות בינלאומית ענפה, לרבות בישראל, אז אי אפשר להשליך דבר אחד על השני”.

 

 

מה מאפיין את המשבר בארגנטינה היום, ומדוע הוא אינו דומה לזה שהיא חוותה ב־2001?

“במהלך ההיסטוריה הכלכלית המודרנית של ארגנטינה נרשמו תקופות ארוכות של משברים מכל מיני סוגים וצבעים. בדרך כלל כולם הגיעו יחד. החמור ביותר היה זה שהתפרץ ב־2001, אז בנקים מסחריים קרסו, ממשלת ארגנטינה הכריזה על חדלות פירעון, והיה גם משבר רציני ביותר בשער החליפין. היה זה משבר פיננסי רציני שגלש לתחום הריאלי, ובשיאו האבטלה הגיעה לכ־50%. המצב היום לא דומה לזה. מה שראינו בשבועות האחרונים זו ריצה ספקולטיבית נגד המטבע, נגד הפסו הארגנטינאי. אם תרצה, משבר של שער חליפין בלבד”.

 

תסביר את הדינמיקה של המשבר.

“אנשים רצו להחליף חסכונות מפסו לדולר, והבנק המרכזי רצה להגן על המטבע המקומי באמצעות מכירות דולרים בשוק הפתוח כדי לבלום את הפיחות בערך המטבע המקומי. ההפסדים הגיעו ל־10 מיליארד דולר ביתרות המט''ח של הבנק המרכזי הארגנטינאי, והתעורר חשש שהאירועים הללו יהפכו לאחד המשברים הידועים. אבל אני מדגיש, זה לא קרה, המצב נרגע. כמובן שהתוצאה המיידית היתה פיחות של 25% בערך הפסו מול הדולר. בסוף הממשלה גם ביקשה עזרה מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) כדי לחזק את יתרות המט''ח של הבנק המרכזי”.

 

פרופ' מריו בלכר פרופ' מריו בלכר צילום: חיים צח / לע"מ

 

אם כך, בזמן שהמטבע הישראלי סובל מיסוף יתר, המטבע הארגנטינאי סובל מפיחות.

“אף שהפיחות הזה יקשה על הממשלה להשיג את יעד האינפלציה, שהוא גבוה בארגנטינה, אני חושב שזה טוב למשק הארגנטינאי כי זה יגרום לעליית רווחי היצואנים ויעודד את התיירות החיצונית. יש יתרונות לפיחות במדינה פתוחה, אך עדיין יש חשש שהריצה נגד הפסו תתחדש. אבל השוק נרגע, וגם הסיוע של הקרן - אף שיגבה מחיר פוליטי, כי בארגנטינה לא אוהבים את ה־IMF - ייתן יציבות וודאות כלכלית. זה נותן יותר ביטחון לכולם כשהדברים תחת השגחה של קרן, וזה יעודד השקעות חדשות”.

 

המשבר הזה בא כמעט בהפתעה, לנוכח עלייתו לנשיאות של מאוריסיו מאקרי, איש עסקים מצליח עם מדיניות כלכלית רצינית, ברורה וליברלית. לא ברור כיצד מאקרי, אחרי שנתיים בשלטון, שבהן הצליח לאזן את הספינה, נקלע דווקא עכשיו למשבר כזה. האם יש לך - כמי שכיהן כנגיד הבנק המרכזי בארגנטינה בשנים הסוערות של משבר 2001 - יש הסבר לכך?

 

"בכלכלה יש כלל חשוב: אירועים שהתממשותם היתה צפויה, אין להם השפעה. אירועים לא צפויים הם בעלי השפעה. וזה מה שקרה כאן: הפד האמריקאי העלה לפני חודש את שער הריבית בארצות הברית. תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית של ארה''ב ידוע לכולם מבעוד מועד. כל העולם ציפה לכך שהדולר יתחזק מול כל יתר המטבעות. אלא שהבנק המרכזי הארגנטינאי לא רצה לתת לדולר לעלות יותר מדי כדי לשמור על יעד האינפלציה. אגב, כל הבנקים המרכזיים נתנו לדולר לעלות. אבל בארגנטינה לא רצו. הציפייה היתה שבמוקדם או במאוחר גם הבנק המרכזי הארגנטינאי יצטרך לשחרר ולתת לדולר לעלות. הציפייה היתה שזה יקרה בסוף, ולכן הגיעו הספקולנטים ו’תקפו’ את הבנק המרכזי. בסוף, אחרי שלושה ימים, זה קרה. אבל בינתיים, כשהבנק המרכזי ניסה להחזיק את הפסו – הוא הפסיד הרבה כסף, כ־10 מיליארד דולר, וזה נתן תמריץ גדול יותר לכל השחקנים לסגת מהפסו. זה הכל. לא הייתי רואה את האירועים האחרונים כאיתות לחוסר אמון בממשלת מאקרי".

 

הכלכלה בארגנטינה היא צמודת דולר, ולכן כל התחזקות של הדולר מגדילה מאוד את האינפלציה במדינה, כי הצרכן נדרש לשלם יותר פסוס עבור כל דולר. מכאן שהמלחמה נגד הפיחות בארגנטינה היא מלחמה נגד האינפלציה. המספרים הרשמיים הם אלה: ב־19 באפריל עמדו הרזרבות של הבנק המרכזי על 62 מיליארד דולר, בשבוע הראשון של מאי צנחו לרמה של 55 מיליארד, ובתחילת השבוע הזה פחתו ל־52 מיליארד דולר.

 

"בסופו של דבר”, אומר מריו, “התממש התסריט הגרוע ביותר: הבנק המרכזי הפסיד כמות עצומה של יתרות מט''ח. הוא הפסיד את המלחמה על הפסו מול הספקולנטים והחוסכים הארגנטינאים, והדולר זינק. בכל מקרה זה מצב של Lose-Lose כי היית יכול להפסיד, ולתת לדולר לזנק, אך לפחות היית נשאר עם יתרות מט''ח לקרב הבא. אבל זה לא קרה. לא החזיקו שער ולא שמרו על רזרבות. זה עודד את הספקולנטים”.

 

הספקולנטים היו זרים או מקומיים?

“היו גם קרנות חוץ גדולות כמו טמפלטון ופימקו וגם ארגנטינאים. אבל חייבים להודות כי החוסכים הארגנטינאים כבר הוציאו את כל מה שרצו להוציא, כי לא ראינו בימים האחרונים ירידה משמעותית בפיקדונות בפסו בבנקים המסחריים. לכן בעיקר מדובר בזרים שזה דבר טבעי לגמרי, כי קרנות זרות הכניסו לארגנטינה הרבה מאוד כסף ומסיבות טובות: שער החליפין היה יציב, ושער הריבית הארגנטינאית היה מאוד גבוה. אז הם קיבלו 12% בפסו בלי פיחות, זו תשואה גדולה מאוד“.

 

מדוע רצו כל כך מהר לקרן המטבע המטבע הבינלאומית? הרי היא מבחינת הארגנטינטים היא מוצא אחרון.

“דעתי ידועה והיא כי ממשלת ארגנטינה רצה יותר מדי מהר לקרן. לו הייתי נגיד הבנק המרכזי, הייתי מנסה לפנות לארצות הברית ולבצע ‘סוואפ’ של מטבעות (עסקה עתידית) מול ארצות הברית כמו שעשתה עם מקסיקו. היתה הזדמנות לכך והתנאים היו חיוביים כי הנשיא טראמפ שונא הסכמים וארגונים רב־צדדים, אלא אוהב דו־צדדיים. לטראמפ יש יחס טוב למאקרי וגם כסף לא חסר. יתרה מזו, הבטחה של טראמפ שאם יהיה צורך, "הכסף יהיה מוכן ומזומן", זה היה מרגיע את כולם. קח בחשבון שהיו רזרבות של 60 מיליארד דולר עד לפני כמה שבועות. אני בטוח שגם מבחינת פוליטית זה היה טוב יותר אם היו הולכים לארצות הברית, במקום לקרן. מנגד, הסכם מהסוג הזה עם הקרן, על אף מחירו הפוליטי, מבטיח מדיניות פחות או יותר נכונה, ובעיקר אי גלישה של המשבר לצד הריאלי. אף שלא יהיה משבר ריאלי בארגנטינה, וגם המשבר הזה לא יחמיר.

 

"חשוב לזכור כי הבעיה המאקרו־כלכלית החמורה של ארגנטינה היא הגירעון התקציבי. אמנם הוא גבוה אך הוא לא יוצא דופן מבחינה היסטורית. גם מטפלים במשבר הזה בצורה טובה יותר מבעבר. גם הצמיחה הגיעה כמעט ל־3%, זה לא הרבה, אבל זה לא מעט. יש השקעות זרות, גם אם הן התמתנו. הגורמים הבסיסיים של המשק אינם נראים רע".

 

למי שכבר הספיק לשכוח, בלכר כמעט הפך לנגיד בנק ישראל. ב־20 באוקטובר 2014 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את קרנית פלוג לנגידה, לאחר שלא הצליח לשכנע את שר האוצר דאז יאיר לפיד למנות את בלכר לתפקיד.

 

מה דעתך על הכלכלה הישראלית?

“כלכלת ישראל משגשגת. זה משק מוצלח מאוד במציאות הכלכית הגלובלית. יש בעיות כמו בכל כלכלה, אבל המדיניות המאקרו־כלכלית טובה, והמשק הישראלי הוא מקום טוב להשקיע בו ולעבוד בו”.

 

במה נבדלת התפיסה הכלכלית של ממשלת ארגנטינה היום מזו של קודמותיה?

“לממשלה הארגנטינאית הנוכחית יש תוכנית וחזון ארוך טווח ברור: להפוך את המשק הארגנטיני למודרני יותר, ובעיקר תחרותי יותר. אבל בניגוד לממשלות לדורותיהן, היא מכוונת לתחרותיות שאינה תלויה בשער החליפין. הממשלות הקודמות סברו כי ארגנטינה יכולה להיות תחרותית, רק אם הדולר חלש. הממשלה היום סבורה כי בטווח הארוך התחרותיות מושגת באמצעות הגדלת הפריון, השקעה בטכנולוגיות, שווקים מפותחים ומוצרים מתקדמים, ולא באמצעות תמיכה בשער חליפין. לפיכך ארגנטינה חייבת לעשות רפורמות מבניות רציניות. אגב, ארגנטינה כבר הגיעה למצב הזה בתחום החקלאות”.

 

מילה שלך על המשבר באיטליה?

“מצבה של איטליה לא מעודד ואנו עדים לקיצוניות ולפופוליזם. זה חלק אינטגרלי מאותו המשבר שהתחיל ב־2008 וכנראה לא הסתיים. ישנם אנשים רבים בעולם, גם המפותח ולא רק המתפתח, שאינם מרוצים מאיך המשבר הזה נגמר, ומאיך שהוא פגע בחלוקת העושר בעולם. גם הברקזיט וגם עלייתו של טראמפ מבטאים את אותו דבר: ההרגשה שחלוקת הזכויות ונטל החובות אינם מתאימים, ואז הם הולכים לקיצוניות. מדובר במשטרים דמוקרטיים אבל לא ליברליים”.

 

אתה תחזור להתגורר בארץ מתישהו? אתה הרחבת את הקשרים עם ישראל אחרי שחברת לקבוצת של IDB.

“בקרוב. יש לי תפקיד חדש בקבוצה שעדיין לא סגור, ולכן אני מנוע מלשוחח עליו. אני חוגג בשבוע הבא 70, וכדאי לי להתמקם כבר. אחרי 20 שנה שלא התגוררתי פה, אני אבלה כאן הרבה מאוד. יש לי דירה חדשה בלב תל אביב ואני עובר אליה היום”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x