• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

שקד תחייב את ניסנקורן לחשוף לאן הולך הכסף

שרת המשפטים תפרסם קול קורא בדרך להטלת חובות דיווח על כ־10,500 עמותות שהיו פטורות מהן. בלב הדרישה: חיוב ההסתדרות לדווח על הכנסות מתשלומים שנכפים גם על מי שאינו חבר בה

רחלי בינדמן 10:1027.05.18

שרת המשפטים איילת שקד פותחת חזית חדשה נגד אבי ניסנקורן וההסתדרות שבראשותו באמצעות דרישה לשקיפות. ל"כלכליסט" נודע ששקד החלה לקדם תקנות שיטילו על אגודות עות'מאניות כמו ההסתדרות חובות שקיפות ודיווח - לא רק לממשלה אלא גם לציבור הרחב. הבוקר צפוי להתפרסם לציבור קול קורא כדי לקבל משוב לקראת ניסוח התקנות.

 

המערכה של שקד נגד ההסתדרות החלה לפני כשנה, בביקורת פומבית שהשמיעה השרה נגד חוסר השקיפות בהסתדרות ערב הבחירות לראשות הארגון. היא התחדשה לפני חודשיים, בהחלטת ממשלה שיזמה שקד להעברת האחריות על אגודות עות'מאניות ממשרד הפנים לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שמפקחת על עמותות ותאגידים עסקיים. ברקע המאבק עומדת קרוב לוודאי גם עמדתה האידיאולוגית של שקד כלפי ארגוני עובדים והתנגדותה לכפיית מס ארגון על מי שאינם חברי הסתדרות.

 

"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", מסרה שקד. "הדבר נכון גם לגבי פעילות שרים וחברי כנסת, וגם לגבי פעילותן של עמותות וחברות ציבוריות. אין סיבה שהאגודות העות'מאניות יוחרגו מהצורך לשקיפות. זכותם של עובדי ואזרחי ישראל לדעת מה נעשה בכספם".

איילת שקד איילת שקד צילום: נמרוד גליקמן

 

כמה אגודות בכלל יש?

 

האגודות הן שריד מימי האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל ששרד לאחר קום המדינה. חוק עות'מאני מ־1909 אפשר לגופים לתועלת הציבור ללא מטרות רווח להתאגד בלי חובת פיקוח או דיווח לממשלה ולציבור. עד לחקיקת חוק העמותות ב־1980 שימש החוק העותמ'אני להתאגדות של אלפי גופים. האגודות לא חייבות לחשוף את תקציב הארגון, מספר העובדים, היקף הנכסים או שכר הבכירים — בקיצור, הן לא נדרשות לגלות למה משמש הכסף שזורם לקופתן.

 

בדיקה שערכה התנועה לחופש המידע לפני כמה שנים מצאה שבישראל פועלות כ־10,500 אגודות עות'מאניות, מהן גופים עם תקציבי ענק. אלה מונים מוסדות דת רבים כגון גמ"חים ובתי כנסת, אבל גם גופים רבי־השפעה כמו התאחדות הקבלנים וכן ועדי עובדים גדולים כמו ההסתדרות, הסתדרות המורים והתעשייה האווירית. חלק מגופים אלו חולשים על תקציבים גדולים המבוססים על גביית דמי חבר. ניסיונות עבר לקדם חקיקה שתגביר את השקיפות באגודות העות'מאניות נכשלו.

 

הקול הקורא של שקד יתמקד בבקשה להתייחסות הציבור להעברת דיווחים לרשות התאגידים מצד ההסתדרות ויתר האגודות העות'מאניות. כיום אין למדינה נתונים מעודכנים על מספר האגודות הקיימות או על פעילותן. כדי לתקן זאת דורשת שקד לקבל מהאגודות מידע בסיסי לגבי פעילותן: שם האגודה, מטרותיה, נושאי המשרה בה ומידע בסיסי על אודות נכסים. הציבור יתבקש לתת דעתו על דרישות למידע נוסף וקשיים בהשגת מידע.

 

בנוסף, הקול הקורא ישאל את הציבור אם יש להגביל את סוג האגודות שעליהן תחול חובת הדיווח ולקבוע חובות שונות לגבי אגודות מסוגים שונים כמוסדות דת או התאגדויות עובדים, או בהתאם למספר חבריהן או היקף הכספים שהן מנהלות. שאלות נוספות עוסקות במועדי הדיווח שיוטלו על האגודות, בדגש על פעילותן הכספית, ובשאלת העמדת המידע שיעבירו לרשות התאגידים גם לעיון הציבור. לאחר קבלת עמדות הציבור יגובשו התקנות במטרה לייצר שקיפות רבה יותר באגודות.

 

אבי ניסנקורן אבי ניסנקורן צילום: מוטי קמחי

צפויה התנגדות עזה

 

התקנות החדשות ששקד מקדמת מיישמות הבטחה שהשמיעה ערב הבחירות לראשות ההסתדרות במאי אשתקד. במסגרת כנס ציבורי קראה אז שקד לשני המועמדים, אבי ניסנקורן וח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), להכריז על התחייבות לקדם נוהל שקיפות בכספי ההסתדרות. "משהו כאן רקוב, לא יכול להיות שגוף גדול כמו ההסתדרות מתנהל ללא שקיפות רק מפני שמוגדר כאגודה עות'מאנית. לא מדובר בכסף שנפל מהשמים, אלא בכסף שהגיע מעובדים פשוטים", אמרה השרה. "אם ההסתדרות לא תחיל על עצמה נוהל שקיפות, אקדם חקיקה המחייבת זאת".

 

גישתה הכלכלית של שקד קרובה מאוד לזו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודוגלת בהפחתת מעורבות ממשלתית, המעודדת הקלות ברגולציה והגברת עצמאותם של הגופים העסקיים. מטבע הדברים, גישה זו הפוכה למשנה הכלכלית הרווחת בקרב ארגוני והתאגדויות עובדים. באוגוסט 2016 פורסמו תקנות שיזמה שקד יחד עם חברת סיעתה ח"כ שולי מועלם, שחייבו עובדים שאינם אזרחי או תושבי ישראל בהפקדת ערובה כספית כתנאי להגשת תביעה נגד מעסיקיהם בבית הדין לעבודה. מהלך זה עורר את זעם ארגוני העובדים שראו את התקנות כניסיון להשתיק עובדים חלשים במשק ולהרתיע אותם מתביעת מעסיקיהם.

 

שקד תוכל להכניס את התקנות החדשות לתוקף בחתימתה, אך עשויה להיתקל בהתנגדות מצד חלק מהשרים שינסו לטרפד אותן. שר האוצר ויו"ר מפלגת כולנו משה כחלון נחשב למקורב לניסנקורן, וגם שר הרווחה חיים כץ (הליכוד) צפוי להתנגד לחקיקה זו על רקע קשריו עם ועד עובדי התעשייה האווירית. עם זאת, השרים עשויים להתקשות לנמק את התנגדותם לדרישה להגדלת השקיפות לטובת ציבור העובדים.

 

בהסתדרות סירבו להגיב לדברים. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x