• תפריט
בארץ

פלוג: "דמי האבטלה אצלנו קמצניים עד כאב ולא מאפשרים מציאת עבודה"

נגידת בנק ישראל אמרה בכנס במרכז הבינתחומי הרצליה, כי יש להעלות את דמי האבטלה, לשפר את ההכשרות המקצועיות כדי שהמובטלים יוכלו למצוא עבודה. היא מתחה ביקורת על הממשלה שלדבריה לא עושה מספיק כדי שהצמיחה "תחלחל לכל האוכלוסייה ותביא לצמצום הפערים והעוני"

עמרי מילמן 10:4524.05.18

"דמי אבטלה אצלנו קמצניים עד כאב ולא מאפשרים לאנשים למצוא תעסוקה מתאימה ולמצות את כושר ההשתכרות שלהם", כך אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

 

 

פלוג התייחסה לצורך בשילוב אוכלוסיות שיכולתן להשתלב בתעסוקה וכושר השתכרותן מוגבלים ואמרה: "באשר לבעלי כושר השתכרות נמוך שהם בגיל העבודה, יש לפעול להעלאת מענק העבודה, לשיפור שירותי ההכשרה וההשמה, להעלאת דמי אבטלה שיאפשרו תהליכי חיפוש עבודה מתאימה ולהבטחת הכנסה שיפור מבחני מסוגלות תעסוקתית".

 

לדבריה, "צמצום העוני מחייב טיפול גם באוכלוסיות שיכולתן להשתלב בתעסוקה וכושר השתכרותן מוגבל, באמצעות תמריצים מתאימים לעידוד התעסוקה, ובפרט, הפחתת המס הגלום בהטבות לבעלי מוגבלויות והעלאת גיל הפרישה. עוד הוסיפה כי " יש לפעול להתאמת גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים, ובפרט העלאת גיל הפרישה לנשים. בטווח הארוך - חוק פנסיה חובה פועל לצמצום העוני אצל קשישים ואילו בטווח הקצר, יש לפעול להעלאת השלמת ההכנסה לקשישים בעלי הכנסה נמוכה".

 

"הממשלה לא מתמודדת מספיק עם אתרי הצמיחה"

 

בנוגע לשאלה האם הממשלה מתמודדת עם אתגרי הצמיחה אמרה הנגידה: "אפשר לומר שהממשלה מתמודדת במידה מסוימת, לא מספיק, אם מסתכלים על המגמות לטווח הארוך, מה שנעשה עד עכשיו ודאי לא יספיק להבטיח צמיחה בת קיימא שתחלחל לכל האוכלוסייה ותביא לצמצום פערים והעוני".

 

קרנית פלוג היום בכנס קרנית פלוג היום בכנס צילום: אורן שלו

 

לדברי פלוג "עשינו כבר כברת דרך לא מבוטלת שהביאה לצמצום העוני על בסיס השתלבות בתעסוקה. אולם שיעורי אי השוויון בהכנסה נטו ושיעורי העוני הם עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית. הפריון גדל לאט, לא מדביק את הפערים והמשמעות היא שרק צמיחה מכלילה תביא לשיפור רמת החיים וצמצום הפערים." לדבריה, הבסיס לצמיחה שתשפר את התעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה ובפרט בקרב חרדים ונשים ערביות הוא "העלאת רמת ההון האנושי, צמצום הפערים בהון האנושי, שיפור התשתיות, במיוחד התחבורה הציבורית אך לא רק, ייעול הרגולציה וצמצום בירוקרטיה עודפת."

 

פלוג הוסיפה כי "הירידה באי השיוויון ובעוני משקפת במידה רבה את הכניסה לשוק העבודה של קבוצות אוכלוסייה ששעורי התעסוקה בהן היו נמוכים, ובכלל זה נשים ערביות וגברים חרדים. יחד עם זאת, גם לאחר העלייה בשיעורי התעסוקה של קבוצות אלו, הם עדיין נמוכים במיוחד, והעלייה בקרב גברים חרדים נבלמה בשנים האחרונות וזה קשור לשינוי במדיניות."

 

לדבריה, "העלייה בשעורי התעסוקה בקרב החמישון התחתון באה לידי ביטוי בעלייה ניכרת בשיעור ההכנסה מעבודה מסך הכנסתם של משקי הבית בחמישון התחתון, מכ-35% בתחילת שנות האלפיים, ל-61% בשנת 2016 ואולם, לצד הירידה בקצבאות, עלייה זו משקפת בעיקר עלייה בתשומת העבודה, בעוד שהשכר היחסי לא השתנה, והפערים השכר לשעה בין עובדים נותרו גבוהים ביותר, גבוהים במידה ניכרת מבכל מדינה אחרת ב-OECD".

 

לדברי הנגידה, הכניסה של אותן אוכלוסיות לשוק העבודה, הביאה ל"עלייה ניכרת בשעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן שני מפרנסים. בקרב האוכלוסייה הערבית 15% מהמשפחות עם שני מפרנסים מצויות מתחת לקו העוני, ובקרב חרדים מדובר ב-27%. יחד עם זאת חשוב לציין שבחלק ממשפחות אלו לפחות אחד מהמפרנסים מועסק במשרה חלקית, וגודל המשפחה מחייב הכנסה גדולה יותר כדי להיחלץ מעוני. השיעור הגבוה של עובדים בשכר נמוך משקף במידה רבה את רמת הפיריון הממוצעת הנמוכה יחסית כלומר - את התוצר לשעת עבודה. בעוד שהתוצר לנפש גדל מתחילת המילניום בקצב דומה לזה של הממוצע ב-OECD, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור מתון, שאינו מצמצם את הפער בתוצר לשעת עבודה ביננו לבין ממוצע ה-OECD העומד על כ-27%."

 

פלוג מזהירה כי " האתגר לגידול בפריון אף צפוי להתעצם לנוכח ההאטה המסתמנת בגידול בסחר העולמי, האטה המהווה מעין רוח נגדית מהעולם להמשך הצמיחה בישראל. אתגר נוסף נובע ממיצוי התרומה של עליית מספר שנות הלימוד להון האנושי, כמו גם מהמגמות הדמוגרפיות - אלו מהווים גורמים מקומיים שצפויים לרסן את הצמיחה".

 

הגורמים לפערים בפריון בין ישראל למדינות המפותחות, על סמך מחקרים שונים ציינה הנגידה הם "נחיתות באיכות ההון האנושי, נחיתות באיכות התשתיות הפיסיות, וסביבה עסקית בלתי ידידותית בעליל. פער המיומנויות בתחומי האוריינות, היכולת הכמותית, והתפקוד בסביבה דיגיטלית בינינו לבין ממוצע ה-OECD בולט בכל קבוצת השכלה, והוא בולט גם בין קבוצות האוכלוסייה. גם במבחני ה-PISA המלמדים על הפער העתידי במיומנויות, ישראל מובילה בשונות - כלומר בפערים בהישגים הלימודיים".

 

כדי לטפל בבעיית הפיריון מציאה פלוג "לשפר את איכות החינוך ולהקנות מיומנויות יסוד לכולם. לנוכח ההישגים הנמוכים במיוחד של תלמידים מרקע חלש וההוצאה הנמוכה לתלמיד בהשוואה בינלאומית, יש מקום לתוספת תקציב שתמוקד בהעדפה מתקנת ללא פגיעה ביתר התלמידים. כמו-כן, תוספת שעות הוראה, בד בבד עם תמרוץ מורים איכותיים ללמד בפריפריה (הגיאוגרפית והחברתית) הן דרכים יעילות לשיפור ההישגים של תלמידים מרקע חלש".

 

מהלכים הכרחיים נוספים לדברי פלוג הם "שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה בדמות מדיניות פעילה בשוק העבודה והתאמת כלי המדיניות לכל קבוצה והסרת חסמים לצמיחה ולפריון, באמצעות תכנון ארוך טווח והסרת חסמים להשקעה בתשתיות (ובראשן בתחבורה ציבורית במטרופולינים); שיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה; קידום תחרות היכן שנדרש וקידום רפורמות (נמלים, חשמל, תעשיית הגז והאנרגיה)".

 

בפתח הכנס אמר שלמה דברת, מייסד ויולה ויו"ר מכון אהרן כי "למרות הצמיחה והגידול בשיעורי התעסוקה, ישראל עדיין איננה מצליחה לסגור את הפער מול המדינות המובילות בעולם. כלכלת ישראל סובלת מפריון נמוך, פיגור בתשתיות , רמת הון אנושי אינה מספקת ורמת השקעות נמוכה מאד במגזר העסקי. כלכלת ישראל במקום מצוין: צמיחת התוצר, ההייטק, והששתתפות בתעסוקה עולה, אך אנו קרובים למיצוי היכולת לצמוח במשק בהתבססות על עלייה בתעסוקה בלבד. למרות הצמיחה בתוצר, אנחנו עדיין מפגרים במונחי תוצר לנפש והתופעה החמורה ביותר היא הפריון הנמוך. מדיניות הרווחה הישראלית לא מצליחה לייצר איזון ולהפחית את שיעורי העוני".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x