בכל זאת, יש לנו מערכת בריאות מוצלחת

אחד הדימויים הנפוצים בשיח על מערכת הבריאות בישראל הוא 'הזקנה במסדרון'. אותה דמות עלומה שזוכה לטיפול פחות טוב בגלל צפיפות או חוסר בתקנים. רבים נהנים להשתמש בה על מנת לתאר את חוליי מערכת הבריאות הציבורית בישראל. מערכת שביום יום אולי נהנים לחבוט בה, אבל בפועל - יש לנו גם לא מעט במה להתגאות.

מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם. לא רק מבחינת ציוד, טכנולוגיה ותרופות, אלא גם בהיבט כח האדם האיכותי המשרת בה. הרופאים בישראל נחשבים למבוקשים בעולם, וזאת הסיבה שניתן למצוא אותם גם בבתי החולים הגדולים בארה"ב ובעולם.

המחקר הרפואי בישראל נחשב לפורץ דרך. די אם נזכיר את הקופקסון, שנחשבה במשך שנים לתרופת הדגל נגד טרשת נפוצה, ותרופות נוספות הנמצאות בהליכי אישור שונים למחלות כמו סרטן, HIV ואחרות. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ונמצאת בעלייה.

גם בהיבט החקיקתי, השיגה מערכת הבריאות הישראלית הישגים מרשימים. גולת הכותרת היא חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שחקיקתו בשנת 1994 לוותה בקשיים ניכרים וזכה מאז לביקורת ציבורית. חוק זה אמנם רחוק משלמות, אולם הוא מבטיח אספקת שירותי בריאות במימון ציבורי לכלל תושבי ישראל, בהיקף ובאיכות שרק תושבי מדינות מעטות בעולם זוכים להם.

ניתוח באמצעות רובוט בבית חולים בילינסון (ארכיון) צילום: אוראל כהן

כיום, פחות מחצי יובל שנים לאחר חקיקת החוק, קשה כבר לזכור את המציאות שקדמה לו, שבה תושבים לא מעטים בישראל לא היו מבוטחים כלל בביטוח בריאות. קופות החולים פעלו באותה עת בחוסר יעילות ובגירעונות מתמידים, על בסיס שיקולים פוליטיים, וללא מחויבות לאמות מידה שקופות ואחידות ולשמירה על זכויות החברים.

בזכות חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, נהנים כיום כל תושבי ישראל מביטוח בריאות במימון ציבורי, ללא כל תנאי, ועם חופש בחירה מלא בין קופות החולים. קופות החולים עצמן מחויבות לספק שירותים בהיקף ברור ומוגדר, הוא "סל הבריאות", אשר מתעדכן מדי שנה בהתאם להמלצות ועדה ציבורית ונוספות לו טכנולוגיות רפואיות חדשניות. במקרה של מחלוקת עם קופת החולים, למבוטחים ישנה אפשרות לממש את זכויותיהם, בין היתר באמצעות בתי הדין לעבודה. פסיקותיהם של בתי הדין מאז חקיקת החוק תרמו רבות להגנה על זכויות המטופלים באמצעות פרשנות מרחיבה להוראות סל הבריאות, ועיגון זכותם של מטופלים לקבל, במקרים חריגים, גם שירותי בריאות שאינם כלולים כלל בסל הבריאות, וחובתן של קופות החולים לדון בכל מקרה לגופו. שינויים דרמטיים אלה אירעו, כאשר במקביל הפכו קופות החולים לגופים המתנהלים ביעילות כלכלית ומתחרים ביניהם על טיב השירות הניתן למבוטחים.

השינוי הדרמטי במעמד המטופלים במערכת הבריאות הישראלית לא בא לידי ביטוי רק בהקשר של מימון הטיפולים השונים, אלא גם בהכרה הנרחבת בזכויות המשפטיות של המטופל. ההישג הבולט בתחום זה הוא חקיקת חוק זכויות החולה ב- 1996. חוק זה, שמעטים הדומים לו בעולם, עיגן בחקיקה הראשית זכויות רבות מטופלים, החל מהזכות לקבלת טיפול חירום ללא התניה, דרך הזכות לקבלת חוות דעת שנייה ועד לזכות הגישה של המטופל לרשומה הרפואית הנוגעת אליו.

חוק זכויות החולה שינה לחלוטין את השיח בתחום הבריאות, והוביל לחקיקת חוקים מתקדמים נוספים, כגון חוק מידע גנטי בשנת 2000 וחוק החולה הנוטה למות ב-2005. חוקים אלה שינו לחלוטין את פניה של מערכת הבריאות בישראל והביאו להעמדת האינטרסים של המטופלים שלהם במרכז תשומת הלב הציבורית. במלאת 70 שנה למדינת ישראל, ניתן בהחלט לחוש גאווה לנוכח הדרך שעברה מערכת הבריאות בישראל מאז הקמת המדינה.