שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

במבחן התוצאה, סלינגר היא רגולטורית טובה או לא?

הקדנציה של דורית סלינגר כממונה על שוק ההון היתה רצופת סערות שהגיעו השבוע לשיאן. בחינת המהלכים הרבים שהובילה מעלה כי לצד רפורמות ששינו את פני השוק והובילו לעימותים מול חברות הביטוח, היו גם מהלכים שהחטיאו את המטרה

רחלי בינדמן 10:0326.04.18

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר עמדה שלשום בלב שיח ציבורי חריג בעקבות ביקורת חריפה ובוטה שהטיח נגדה ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה בכנס לשכת סוכני הביטוח השנתי. שר האוצר משה כחלון, סגנו ח"כ איציק כהן, כל הרגולטורים ובכירים בקהיליה העסקית מיהרו להגנתה של סלינגר, אך השיח הציף את שאלות גבולות הביקורת על שומרי הסף – הרגולטורים שממונים כדי להגן על האינטרס הציבורי. סלינגר צפויה לסיים בעוד ארבעה חודשים את תפקידה כממונה על שוק ההון וזה הזמן לבדוק – מול הביקורת שספגה – עד כמה היא הצדיקה את מעמדה כשומרת סף ועד כמה תרמה להוזלת עלויות לציבור החוסכים והמבוטחים ולהגברת השקיפות וההגינות בניהול כספי הציבור.

 

 

 

בשורה התחתונה, מדובר באחת הרגולטוריות הדומיננטיות, האקטיביסטיות והמשפיעות ביותר שידע ענף הביטוח ושוק ההון הישראלי.

 

עם זאת היא כמובן לא חפה מטעויות. לא תמיד היא היתה קשובה למפוקחים שלה, שיש להם ניסיון ורקע עשיר שאין להתעלם ממנו. על פעלתנותה הרבה אפשר ללמוד מהנתון שלפיו בתקופתה התפרסמו 255 חוזרים סופיים (לא כולל טיוטות), לעומת 212 בתקופה של קודמה בתפקיד פרופ' עודד שריג. "כלכליסט" מציג את הרפורמות המשמעותיות שהיא הובילה, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

 

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון צילום: אוראל כהן

 

העובדים לא נהרו

 

אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שבוצעו בשוק הפנסיה בשנים האחרונות היא זו של פנסיית ברירת המחדל מאוגוסט 2016. שנים של ביקורת ציבורית סביב פערי דמי הניהול בין החוסכים החזקים (בעיקר ועדי עובדים חזקים) לחלשים עשו את שלהם ובפיקוח החליטו לייצר כוח מיקוח לאלו שאין להם. בסופו של דבר נבחרו שתי קרנות פנסיה מוזלות – מיטב־דש והלמן אלדובי, שהתחייבו לדמי ניהול שוברי שוק הנמוכים בעשרות אחוזים מדמי הניהול הממוצעים במשק.

 

יתרונות: רף דמי הניהול החדש שהציבו הקרנות הזוכות יצר לחץ מצד מעסיקים גדולים מול קרנות הפנסיה הגדולות שנאלצו לחתוך את דמי הניהול עוד יותר לעובדים המאורגנים. מאז כניסת הרפורמה המשיכו דמי הניהול בשוק הפנסיה לרדת, בין היתר בזכות האלטרנטיבה המוזלת שהציעה.

 

חסרונות: בסך הכל הצטרפו לשתי הקרנות המוזלות כ־100 אלף עובדים, שיעור נמוך יחסית, בעיקר מכיוון שרוב העובדים החלשים הם פאסיביים ולא מבצעים מעבר אקטיבי לקרן אחרת, בטח בתהליך שעלול לסבכם מול המעסיק.

 

 

ביטוחי הבריאות: בפברואר 2016 הושקה רפורמה בביטוחי הבריאות שיצרה פוליסת ביטוח אחידה בתנאיה. עד אז חברות הביטוח הציעו ביטוחי בריאות שלא אפשרו לחוסכים אפשרות אמיתית להשוות ביניהם בגלל שהם נבדלו זה מזה בכל מיני הטבות פרה-רפואיות. כדי לעודד תחרות ולאפשר השוואה של מוצרי ביטוח בריאות, הוחלט לחייב את חברות הביטוח להציע פוליסות אחידות בכיסוי שלהן, שכללו רק ביטוח רפואי נחוץ והכרחי ותוך אפשרות לרכוש גם חלקי ביטוח ולא רק בחבילה כוללת.

 

יתרונות:
מבוטחים רבים שילמו במשך שנים מאות שקלים בחודש על ביטוחים מנופחים שחלק משמעותי מהם כלל לא היה נחוץ להם רק כי נמכרו בחבילות. יתרה מכך, הביטוחים הללו היו בחלקם ביטוחי כפל על הביטוח שממילא קיים בביטוח של קופות החולים. הרפורמה יצרה חבילות רזות יותר של ביטוח שהפרמיות שלהן זולות בכ־20%–30% לעומת הפוליסות הישנות.

 

חסרונות: הרפורמה הותירה בידי חברות הביטוח אפשרות לעדכן את מחירן מדי שנתיים (בכפוף לאישור הממונה), דבר שלא היה קיים בפוליסות הקיימות שם המחיר קבוע לכל החיים.

 

הרפורמה בביטוחים הסיעודיים: בינואר 2018 נכנס לתוקף ביטול הביטוחים הסיעודיים במקומות העבודה. סלינגר הורתה על ביטול פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתיות דרך מקומות העבודה בטענה כי אלו סיפקו ביטוח "על הקרח" שכן ההסכמים מול חברות הביטוח היו קצובים לחמש שנים שבסופן יכלה חברת הביטוח להזניק את מחיר הפרמיות או לא לחדשן.

 

יתרונות: הביטוח הסיעודי דרך מקומות העבודה היה סוג של ביטוח סרק ויצר אשליה למבוטחים. סלינגר גם יצרה מנגנון שאיפשר למבוטחים מבוגרים שנפלטו מהביטוח להצטרף לביטוח הסיעודי של קופות החולים ללא הליך חיתום רפואי, מה שסיפק להם פתרון חלופי חלקי, ואף יצרה תשתית לחתימה על הסכמים מול חברות הביטוח לביטוחים סיעודיים לטווח ארוך. במקביל נאלץ כחלון להפנות תקציב של כ־2 מיליארד שקל בשנה לשדרוג הכיסוי שמעניקה המדינה לחולים סיעודיים בהתאם למצבם הכלכלי.

 

חסרונות: בסופו של דבר סלינגר אמנם הצליחה לבטל ביטוח לא מספק אך לא הציעה פתרון אמיתי לכמעט מיליון מבוטחים שנפלטו ממנו, שמחציתם לא החזיקו בכלל ביטוח סיעודי דרך קופות החולים. אותם מבוטחים יצטרכו לרכוש כעת ביטוח דרך קופות החולים ואם גילם גבוה מ־50 יהיה זה כיסוי מופחת (3,500–4,500 שקל בחודש לעומת 5,500 שקל בתלות בגילם) או לרכוש ביטוח פרטי שעלותו גבוהה במאות אחוזים.

 

מי מכיר את המחשבון

 

ביטוחי חיים: בדצמבר 2016 השיקה סלינגר מנוע השוואת ביטוחי חיים. ביטוח חיים המספק הגנה לשארי המבוטח במקרה של מותו הוא מוצר שיש בו פערי מחיר עצומים ובורות שומן גדולים לחברות הביטוח ולסוכני הביטוח. לרוב נרכש המוצר הזה כתנאי לרכישת משכנתא ולא פעם נוטלי המשכנתאות הם לקוח שבוי של הבנק שמפנה אותם לסוכנות הביטוח שלו כדי לרכוש דרכה את ביטוח החיים. סלינגר החליטה להשיק מנגנון השוואה של מחירי ביטוחי חיים שבו נדרשו חברות הביטוח לפרסם את מחירי המקסימום שהן גובות בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי במטרה לעודד תחרות על המחיר.

 

יתרונות: מדובר בנסיון לשחזר את מחשבון ההשוואה של ביטוחי רכב חובה כדי להקל על הצרכן להשוות מחירים, במיוחד כשמדובר לרוב בביטוח שהוא חייב לרכוש בעת רכישת משכנתא ולא באמת מעניין אותו איכות השירות או הכיסוי.

 

חסרונות: המודעות הציבורית למחשבון אינה גבוהה ועדיין לא מעט רוכשים מתפתים לקנות את הביטוח שמציעים להם דרך סוכנות הביטוח של הבנק. יתרה מכך, לפעמים ניתן להשיג תעריף זול יותר מזה המוצג במחשבון דרך כמה שיחות טלפון לסוכנים או לחברות ביטוח.

 

דמי הניהול: במרץ 2014, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד, היא הנהיגה את מגבלת כפל דמי הניהול. הוראת שעה שתציב מגבלה של 0.15% בשנה על היכולת של גופי הפנסיה לגלגל על הציבור דמי ניהול נוספים מעבר לדמי הניהול הרגילים עבור רכישת ניהול השקעות חיצוני. אין שום סיבה, כך טענה, שהחוסכים יצטרכו לממן החלטה של הגוף המוסדי להעביר את אחריות ניהול ההשקעה שלו למנהלים חיצוניים שגובים שכר. ההוראה שדרשה את אישור ועדת הכספים של הכנסת עוררה מאבק חריף בין בעלי שררה בדגש על קרנות השקעה חזקות שחששו מפגיעה בזרימת הכספים הפנסיוניים אליהן. בסופו של דבר התערב אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו בתהליך והושגה פשרה לפיה דמי הניהול הנוספים יוגבלו ל־0.25% בשנה.

 

יתרונות: החוסכים משלמים לקרנות הפנסיה מידי שנה דמי ניהול לא זולים במטרה שינהלו להם את הכסף ויעסיקו את מיטב מנהלי ההשקעות להשיג להם תשואות גבוהות. אין שום סיבה לכאורה שמנהלי ההשקעות לא ישקיעו לבד את הכסף ובסיוע מחלקות מחקר יבחרו ניירות ערך ויבצעו עסקאות בעצמם ללא גלגול האחריות למנהלים חיצוניים. יתרה מכך, יש הטוענים כי ממילא קרנות השקעה שגובות דמי ניהול יקרים לא מכות את ביצועי השוק הסחיר.

 

חסרונות: למנהלי ההשקעות הישראלים אין את הכלים לבצע השקעות שמבצעות קרנות השקעה כמו רכישת שליטה בחברה, החלפת ההנהלה שלה והשבחתה או היכרות מעמיקה מספיק עם ניהול נדל"ן מניב מעבר לים. השקעות אלו, לפי לא מעט מחקרים, מספקות תשואה מותאמת סיכון עודפת על ההשקעות בשוק הסחיר. דמי הניהול הנוספים לא משולשלים לכיסם של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים והגדולים שבהם מתעקשים שלאורך זמן תיקי פנסיה גדולים חייבים להחזיק סביב 30% מנכסיהם בהשקעות לא סחירות הדורשות מומחיות ייחודית, כפי שאגב קיים בגופי פנסיה גדולים בעולם. המגבלה של 0.25% בשלב זה אינה אפקטיבית ומאפשרת צמיחת ההשקעות הלא סחירות אך לאורך זמן עלולה להוות משקולת להמשך צמיחת ההשקעות על חשבון התשואות לחוסכים.

 

הרפורמה בנוגע לסוכני ביטוח: באוקטובר 2017 קבעה סלינגר שסוכני ביטוח יקבלו עמלה רק אם ייפגשו עם הלקוח לפגישת ייעוץ. סלינגר מצאה כי קיימת תופעה נרחבת בשוק הפנסיה שבה סוכני ביטוח מצרפים עובדים לקרנות פנסיה דרך רשימות שמעביר להם המעסיק בלי פגישת ייעוץ עם העובד ואף על פי כן הסוכן גוזר על כך עמלה שמייקרת את דמי הניהול. סלינגר קבעה כי רק אם הסוכן ייפגש ויתן שירות ללקוח ניתן לשלם לו.

 

יתרונות: המהלך צפוי להוזיל את דמי הניהול לחוסכים שלא ייפגשו עם הסוכן או לחלופין לפחות להבטיח שיפגשו ויקבלו ייעוץ נאות.

 

חסרונות: הסוכנים טוענים שאין להם אפשרות מעשית להיפגש עם כל העובדים וכי המהלך פוגע בפרנסה שלהם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x