שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

לישראל יש מה להציע למשקיעים חוץ מהנחות במס

אחרי בנק ישראל, גם הכלכלן הראשי מסתייג מעמדת נתניהו וכחלון, שישראל חייבת להוריד מסים כדי למשוך השקעות זרות. במחקר חדש הוא קובע: מצבנו מצוין, ויכול עוד להשתפר. הדרך: הסרת הגבלות וחסמים שעוד קיימים בענפים רבים במשק

אדריאן פילוט 10:1512.04.18

הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה מצטרף לביקורת שמתחו אנשי בנק ישראל על עמדתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, שתומכים בהורדת מסים לחברות כדי לשמור על ההשקעות הזרות. במחקר שפרסם אתמול ממחיש הכלכלן הראשי, באמצעות השוואות בינלאומיות, שכוח המשיכה של ישראל לחברות זרות אינו תלוי בהורדת מסים, לרבות מס חברות.

 

 

 

הדיון על הפחתת מס החברות התחדש לאחרונה על רקע רפורמת המס של הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית, שבבסיסה הפחתת מס חברות מ־35% ל־21%. נתניהו וכחלון סבורים שישראל צריכה להגיב בהפחתה משלה, אבל כבר בדו"ח בנק ישראל האחרון התנגדו בבנק לפתרון הזה, וקבעו שהדרך להגברת האטרקטיביות של ישראל היא "שיפור הסביבה הרגולטורית והסרת חסמים בירוקרטיים".

 

נווה מצטרף כעת לעמדתם וכותב שהשאלה הרלוונטית לקובעי המדיניות היא כיצד משפרים את האטרקטיביות "ללא קשר להטבות מס או למענקים שמדינת ישראל בוחרת להעניק למשקיע מסוים ותחת תנאים מסוימים".

 

ישראל: ביצועים טובים ופוטנציאל לא־ממומש

 

המחקר של כלכלני האוצר התמקד בגורמים למשיכת השקעות זרות ישירות. השקעות כאלה תורמות לצמיחה, להגברת הפריון, להוספת ידע למשק, לשיפור התחרותיות של החברות המקומיות ולעליית שכר. הכלכלנים בחנו 3 היבטים של ההשקעות הזרות: הביצועים בפועל, הפוטנציאל, והמגבלות הקיימות. הניתוח מעלה שלמרות הביצועים הטובים של ישראל, בענפים רבים מדי קיימות מגבלות למשקיעים זרים, והפוטנציאל אינו מנוצל עד תום.

הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה צילום: משרד האוצר

 

באשר לביצועים, מצבה של ישראל טוב: היא ממוקמת במקום ה־11 מתוך 35 מדינות ה־OECD במדד ביצועי ההשקעות הזרות של UNCTAD. ואכן, נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחודש שעבר מראים ש־2017 היתה שנת שיא בהשקעות הזרות הישירות בישראל, והן עמדו על 19 מיליארד דולר.

 

כדי להעריך את הקשיים שעומדים בפני המשקיעים, השתמשו באוצר במדד של ה־OECD שבוחן מגבלות על משקיעים זרים ב־22 סקטורים. התוצאות מראות שאף שישראל פתוחה מאוד בענפים כמו ראיית חשבון ועריכת דין, היא סגורה מאוד יחסית למדינות אחרות בענפים חיוניים כגון חשמל, נדל''ן, תקשורת ותעבורה. בשורה התחתונה, המדד מדרג את ישראל במקום ה־7 בהיקף ההגבלות על השקעות זרות, אחרי קוריאה, אוסטרליה, קנדה, איסלנד, מקסיקו וניו זילנד.

 

אבל המסר החשוב ביותר מגיע דווקא מניתוח מדד הפוטנציאל ‑ שכן הסקירה משאירה הרבה מקום לאופטימיות. המדד משקלל שורה של גורמים שיכולים להשפיע על החלטת משקיע זר להפנות את הונו למשק הישראלי. בין הגורמים האלה, ישראל נמצאת במיקום גבוה יחסית בצמיחה לנפש ובמדדי ההשכלה והמו"פ. מצד שני, מידת הסיכון גבוהה ביחס לממוצע ה־OECD, ואילו בצריכת האנרגיה לנפש, ישראל עומדת במקום נמוך.

 

 

 

הסקירה בוחנת גם היבט לא פחות חשוב: סיווג ההשקעות הזרות על בסיס השיקולים המנחים את המשקיע. השיקולים שמניעים משקיעים הם מארבעה סוגים: גודל השוק;

משאבי טבע; נכסים אסטרטגיים לצורך מיזוגים ורכישות; ויעילות (היתרון היחסי של המדינה), כגון כוח עבודה איכותי וקרבה לשווקי היעד.

 

כפי שניתן לצפות, המדדים המבוססים על משאבי הטבע והשוק נמוכים יחסית בישראל. לעומת זאת, במדדי היעילות לישראל יש פוטנציאל גבוה יחסית במשיכת השקעות; והיא בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר ב־OECD למשיכת השקעות שמחפשות נכסים אסטרטגיים. נתון זה מתיישב עם מגמת העלייה במספר המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות בידי חברות זרות בשנים האחרונות, שהדוגמה הבולטת לה היא רכישת מובילאיי בידי אינטל.

 

"שקלול המדדים מעיד שישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה לקראת חשיבה מחודשת על מדיניותה כלפי משקיעים זרים והשקעות זרות" מסכמים באוצר.

לדבריהם, דרך אחת להגביר את האטרקטיביות שלישראל היא חתימה על הסכמים בינלאומיים שיפיגו את חששות המשקיעים ויצמצמו את הנטל הבירוקרטי עליהם. המלצה שנייה קשורה לסגירות המאפיינת כמה ענפים במשק הישראלי: "פתיחת השוק הישראלי לכניסה של משקיעים זרים בתחומים נוספים", הם כותבים, "תאפשר לנצל את יתרונות ההשקעות הזרות בתחומים שבהם הן נדרשות, בהגדלת הפריון, הורדת יוקר המחיה והגברת הפעילות הכלכלית במשק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x