• תפריט
בארץ

משוגעים, תרדו מהגג, אין בו מקום לחשמל ירוק

הרפורמה להקמת מערכות סולאריות על גגות של בתים משותפים בישראל נראית חסרת סיכוי בגלל דודי השמש; איך המדינה מתכוונת לממן את חיבור מאגרי הגז של כריש ותנין, ואיך העלות תתגלגל כמו תמיד אל כיסו של הציבור

ליאור גוטמן 10:1612.04.18

בנובמבר האחרון הודיע משרד האנרגיה על רפורמה היסטורית שלפיה הוא מאפשר להקים על כל גג בישראל מערכת סולארית. מדינת ישראל אולי התברכה בשמש, אבל בכל הקשור לייצור חשמל ירוק - התוכניות הלאומיות מדשדשות שנים ארוכות אחרי ההצהרות.

 

 

 

נזכיר שב־2009 הממשלה החליטה שעד סוף 2014 לפחות 5% מסך ייצור החשמל יהיו ירוקים. עוד הוחלט כי עד שנת 2020 ההספק יוכפל. בפועל, למרות התוכניות וההבטחות, היקף ייצור החשמל הירוק מגיע בקושי ל־3%. כלומר, את היעד הממשלתי הראשון כבר החמיצו כולם. יש חשש אמיתי שזה יהיה גם גורלו של יעד השני.

 

תמונת המצב הזו הובילה בין השאר את התוכנית של משרד האנרגיה לתמרץ את הענף ולהגדיל את ייצור החשמל הירוק על ידי הצבה תיאורטית על כל גג של מערכת עצמית.

 

הבעיה היא שחצי שנה אחרי ההצהרות, הפעילות בשטח נמוכה יחסית. יו"ר איגוד האנרגיות המתחדשות איתן פרנס מסביר שהרגולציה עוד לא סגרה את כל הפינות, בעיקר לגבי קביעת תעריפי תשתית.

 

עוד הוא מספר שהתעריף שנקבע ליזמים - 45 אגורות לכל קילוואט שעה - אומנם מובטח ל־23 עד 25 שנה, אבל הוא לא צמוד למדד. למשקיעים קשה לחזות הכנסות ממכירת חשמל בעוד 15 או 20 שנה.

 

 

 

אם זה לא מספיק, מתברר בנוסף שלא כל הגגות מתאימים לסיפור. אלון תמרי, בעבר מנכ"ל סולארפאוור וכיום יזם בתחום, מסביר שבבניין משותף הצבה של מערכת חשמל עצמאית וסולארית מחייבת קודם כל את רשות כלל הדיירים. זה כולל אפילו את השכנים הנרגנים מקומה 5 שתמיד מאחרים בתשלום ועד הבית.

כמו כן, מאחר שרוב הגגות בתוך הערים מרוצפים בדודי שמש, לא ברור איפה נשאר מקום להציב מערכת סולארית עצמאית בגודל המתאים.

 

תמרי פתח לאחרונה אתר אינטרנט (סולאראקספרט) בו ניתן להזין את שטח הגג הפנוי, והמחשבון באתר מציג את גודל המערכת הנדרש כמו גם את עלויות ההקמה. אלה נעות במחיר מינימום משוער של כ־50 אלף שקל עד 70 אלף שקל למערכת ביתית פשוטה.

 

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ שר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

 

אז למי למעשה כיוונה המדינה בהצהרות שלה להפשיר את כל הגגות לחשמל סולארי? למי שיש לו גג פרטי או למבני ציבור ומסחר שיכולים לנצל את השטח שיש להם?

כך או כך על רוב הגגות ימשיכו להחזיק דודי מים, דודי שמש, אנטנות לווין ומחסנים מאולתרים של הדיירים מהקומה העליונה. חשמל ירוק, כך נראה, לא יגיע מהם.

 

הסעיף החשאי והיקר

 

ביום שני האחרון פרסמה חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) את הדו"חות הכספיים שלה לסיכום שנת 2017. הדו"ח מסכם את השנה בה מערכת הולכת הגז מקדמת לראשונה בתולדות המדינה אפשרות ייצוא גז לחברת החשמל הירדנית. זאת בצד נתונים כספיים שוטפים: הכנסות החברה גדלו בכ־4.1% (553 מיליון שקל שמיוחס לגידול בביקוש לגז), הרווח התפעולי ירד בכ־8.6% (220 מיליון שקל שמיוחס לזינוק בהוצאות הפחת).

 

הרווח הנקי צנח בכ־26% (הסתכם בכ־80.4 מיליון בעיקר בשל הוצאות אחזקה גבוהות).

 

מעבר לנתונים הכספיים בדו"ח של נתג"ז מסתתרת פסקה תמימה על כך שהממשלה החליטה לעזור להקמת מאגרי גז קטנים וחדשים, ובראשם מאגרי כריש ותנין שבבעלות אנרג'יאן היוונית. העזרה תבוא לידי ביטוי בהקמת המקטע האחרון של צנרת הגז הימית אל חופי ישראל, כך ש"הפרויקט יכלול הנחת צינור ימי באורך של כ־10 ק"מ, שני חיבורים תת ימיים לחיבורים עתידיים, תחנת מגופים חופית, תחנת מדידה והורדת לחץ וצינור יבשתי באורך של כ־ 1.5 ק"מ". כך נכתב שם.

 

 

ומה לגבי מימון הפרויקט? כאן הכניסה המדינה "עז". במקור שוריינו כ־100 מיליון שקל לעידוד החיבור של מאגרים חדשים וקטנים. אבל דו"חות החברה מגלים שנובמבר האחרון הכירה רשות הגז "בפרויקט האמור בסך של 286 מיליון שקל מעבר להשקעת המדינה, וקבעה כי עם סיום הקמת המקטע ייבחנו העלויות בגין הקמתו ובמידה ויידרש יבוצע עדכון בהכרתן בעדכון תעריף". ומדובר על תעריף הולכת הגז של כלל המפעלים ותחנות הכוח שמחוברות כבר היום למערכת ההולכה.

 

כיבוס המילים המנומס הזה בעצם מאותת שככל שעידוד המאגרים הקטנים יתקדם, המימון לעידוד יגיע מחשבון הבנק של עשרות המפעלים הבודדים שהצליחו למרות כל הקשיים לקבל גז. התרגיל הזה עלול להוביל לאחת מהשתיים - או שמפעלים ירוויחו פחות, או שהם יגלגלו את התוספת על הולכת הגז על הציבור, כך שהמוצרים שהם מייצרים או השירותים שהם נותנים יהיו יקרים יותר לרכישה. "כלכליסט" פנה לגורמים בהתאחדות התעשיינים עם דיווחי חברת נתג"ז, אך התברר שבהתאחדות לא שמעו על כך.

 

הפטנט הזה של המדינה - להשתמש במפעלים כמקור מימוני לפיתוח מערכת הגז הלאומית - אינו חדש. באפריל 2017 חשף "כלכליסט" שרשות הגז עשתה תרגיל דומה ו"הפילה" על המפעלים 42% מעלות הקמת מערכת ההולכה של מאגר לווייתן לירדן - כ־300 מיליון שקל. היא עשתה זאת באמצעות העלאת תעריף ההולכה.

 

הפעם התרגיל עלול לחזור על עצמו גם עם מאגרי כריש ותנין, מה שמוביל לתמונת המציאות העצובה הבאה: המדינה הזניחה את המפעלים לאורך שנים, וקרוב לעשור לאחר הוצאת המכרזים לחיבור מפעלים לגז רק כמה עשרות מהם - כ־50 מתוך אלף - חוברו בפועל. במקביל, המדינה רוצה לעודד (ובצדק) חיבור של מאגרים חדשים, ולכן היא החליטה שאחד ממקורות המימון יהיה תעריף הולכת הגז אותו משלמים אותם מפעלים שהצליחו באורח פלא להתחבר. אחרי כל הביקורות ודו"חות מבקר המדינה על אזלת ידה של הממשלה בחיבור מפעלים היה רצוי שמישהו יחשוב קצת קדימה וימצא מקור מימוני אחר. כן, לתפארת מדינת ישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x