שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בנק ישראל: המגבלה של סלינגר מרחיקה את המוסדיים מקרנות השקעה

בדו"ח טוען הבנק כי החשיפה הנמוכה של גופי הפנסיה בישראל להשקעה בקרנות הון סיכון וקרנות השקעה היא תולדה של שתי סיבות עיקריות: הסתכלות על תשואות בטווח הקצר ומגבלה רגולטורית על היכולת לגלגל את דמי הניהול של הקרנות על החוסכים

רחלי בינדמן 15:5828.03.18

הגופים המוסדיים מחזיקים בקרנות השקעה בשווי של 56.9 מיליארד שקל – כ-3.6% בלבד מתיק הנכסים של המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור. כך עולה מדו"ח בנק ישראל שפורסם היום (ד').

חברות הביטוח מאופיינות בשיעור הקצאה גבוה יותר המגיע עד 4.4%, בעוד שקרנות הפנסיה, המוצר הפנסיוני המוביל היום בשוק, מקצות רק 2.9% מנכסיהן להשקעה בקרנות השקעה פרטיות (קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות הון סיכון, קרנות גידור וקרנות נדל"ן).

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג במסיבת העיתונאים נגידת בנק ישראל קרנית פלוג במסיבת העיתונאים צילום: עמית שאבי

 

 

בבנק ישראל סבורים שהסיבה לכך שבחברות הביטוח שיעור ההשקעה בקרנות השקעה גבוה יותר, טמונה בכך שביטוחי מנהלים הם מוצר פחות נזיל – כלומר פחות חשוף למשיכת הכספים והעברה למתחרים (בגלל מקדם הקצבה המובטח שהוא הציע עד 2013), ולכן יותר קל לבצע בו השקעות לא סחירות.

 

אלא שלפי בנק ישראל, שמסתמך בהקשר זה על מאמר של פרופ' אסף חמדני, מכיוון שחלק מהותי מהיקף הנכסים בביטוחי המנהלים הוא בפוליסות משתתפות ברווחים (בהן חברת הביטוח נהנית מדמי ניהול שמהווים 15% מהתשואה בתיק של החוסך), יש לה תמריץ רב יותר לבצע בתיק זה השקעות שמניבות תשואה גבוהה יותר – דוגמת קרנות ההשקעה – כשלפי בנק ישראל ההשתתפות ברווחים יוצרת "תמריץ לניהול השקעות איכותי ויכולת להשקיע לטווח ארוך".

 

לפי בנק ישראל, שיעור החשיפה של המוסדיים הישראלים לקרנות השקעה נמוך בהשוואה עולמית. מנתוני ה-OECD שמציג הבנק עולה כי קרנות הפנסיה הפרטיות הקצו ב-2014 כ-15% מנכסיהן להשקעות אלטרנטיביות, ולעומתן הגופים המוסדיים הקצו נכון לאותה תקופה להשקעות מסוג זה (נדל"ן, קרנות השקעה, תשתיות ועוד) רק 4.7%.

 

"הרגולציה הנהוגה בישראל מרתיעה את המוסדיים"

 

בבנק ישראל מטיחים גם ביקורת מסויימת בממונה על שוק ההון, דורית סלינגר. לפי הבנק, ההחלטה של סלינגר להגביל את דמי הניהול שגופי הפנסיה יכולים לגלגל על החוסכים בעת השקעה בקרנות השקעה ל-0.25% מהיקף הנכסים המנוהל בשנה - הגבלה שיצאה לדרך ב-2014 - גרמה לגופים המוסדיים להשקיע פחות בקרנות השקעה ישראליות.

 

אם לא די בכך, לפי בנק ישראל, הדרישה מגופי הפנסיה להציג את דמי הניהול הנוספים עבור ניהול חיצוני בדוחות הרבעוניים בנפרד מדמי הניהול השוטפים, עלולה לגרום לתמריץ שלילי לבצע השקעות כאלה שכן הם יראו כמי שגובים דמי ניהול גבוהים.

 

בנק ישראל מסכם כי "פער ההקצאה של המוסדיים לקרנות השקעה בין ישראל לעולם יכול לנבוע מהרגולציה הייחודית הנהוגה בישראל לגבי כפל דמי ניהול, אך גם מרתיעה של המוסדיים בארץ מהשקעות שאמנם מניבות תשואה בטווח הארוך אך עלולות להפסיד בטווח הקצר.

 

"תורמים לרתיעה גם הדיווחים השוטפים לציבור לגבי התשואות והעמלות, לצד היכולת של אותם חוסכים לנייד כספים בקרנות הפנסיה החדשות ובקופות הגמל".

 

בבנק ישראל לא מסתפקים בכך ותוקפים גם את הרגולציה כזו שאחראית על הרתיעה של הגופים המוסדיים ממיזם קרנות ההיי טק שיזם משרד האוצר. המיזם אינו מתרומם בשל היעדר היענות מצד המוסדיים, כשלטענת הבנק הסיבות שנמנו לעיל קשורות לכך: "בחודשים האחרונים הקרנות לא מצליחות לגייס את הסכום הראשוני, דבר המחזק את הטיעון שהמשקיעים המוסדיים בישראל נמנעים מלהשקיע בתחום זה בגלל החסמים, שפורטו לעיל ואינם מטופלים על ידי משרד האוצר ורשות ניירות ערך".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x