שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

מאבק יצרי לקראת הכרעה על אוניברסיטה פרטית ראשונה

המועצה להשכלה גבוהה תחליט היום אם לאפשר למרכז הבינתחומי להעניק תוארי דוקטור, כשברקע קרב ראש בראש בין שר החינוך בנט שתומך, והאוניברסיטאות שמתנגדות. מעל הכל מרחפת השאלה - האם אפשרות חדשה תיפתח רק לבעלי אמצעים?

ספי קרופסקי 07:0020.03.18

פרק חשוב בקרב על דמותה של האקדמיה הישראלית יוכרע היום במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בהצבעה על בקשת המרכז הבינתחומי בהרצליה להעניק תארי תוקטור במשפטים. הסוגיה מעוררת ויכוח יצרי בין המתנגדים ‑ ובראשם האוניברסיטאות הציבוריות ‑ לבין התומכים, שלא רואים באוניברסיטה פרטית מילה גסה.

 

אישור הבקשה יעניק ניצחון למוסד היוקרתי מהרצליה, שחותר זה כשמונה שנים להרחיב את לימודי המשפטים גם לתארים מתקדמים. ההשלכות יהיו דרמטיות: לראשונה תינתן למוסד פרטי, המתבסס על תרומות ועל שכר לימוד גבוה, דריסת רגל לתחום שהיה עד כה מונופול של האוניבסיטאות הציבוריות. מצד אחד, השינוי עשוי לפתוח צוהר לתארים מתקדמים למועמדים שעד כה לא נמצא להם מקום במוסדות הוותיקים; מצד שני ‑ שכר הלימוד עשוי להגביל את האפשרות הזאת רק למי שידם משגת.

 

 

"זילות תארי הדוקטורט"

 

בראש התומכים בדיון היום יעמוד שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר המל"ג, שמעוניין להכניס תחרות חופשית להשכלה הגבוהה, גם בתארים המתקדמים. אליו יחברו נציגי המכללות, שחלקם לפחות ישמחו לתקדים של הבינתחומי שיוכלו להסתמך עליו בעתיד. מעברו השני של המתרס עומדים נציגי האוניברסיטאות הציבוריות, שיש להם כוח רב במל"ג. כלשון המאזניים משמשים נציגי הציבור, הבלתי תלויים לכאורה. את התוצאה קשה לחזות מראש.

 

ערב הדיון פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הודעה חריפה, שבה הזהיר מ"זילות תארי הדוקטורט". בור"ה טוענים כי אישור בקשת הבינתחומי "יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות. מוסד שמעניק תארים שלישיים צריך להיות מוסד עם עשייה מחקרית ארוכת טווח בתחומים רבים, אחרת אנשים יינתנו תארים לצורכי אגו או העלאת שכר. אנו תקווה כי האחראים יבינו במהרה את גודל הטעות".

 

בתגובה מיהר בנט לצייץ בטוויטר: "חבריי באוניברסיטאות, פתיחת עולם המחקר למוסד פרטי (לא על חשבונכם וללא עלות של שקל לישראל!) אינה מהווה איום עליכם, אלא היא ברכה להעצמת המחקר", וקרא להם לתמוך ב"החלטה ההיסטורית".

 

החשש של ועד ראשי האוניברסיטאות מובן, שכן למרכז הבינתחומי עשויים להצטרף מוסדות נוספים שיאיימו על בלעדיותם בהענקת תואר שלישי. גם בשנקר ובאורט בראודה, למשל, מעוניינים לפרוץ את תקרת הזכוכית שמציבות ההגבלות על המכללות. עם זאת, שני המוסדות האלה מעמידים לאוניברסיטאות אתגר שונה: שניהם מתוקצבים בידי המדינה, ומבקשים להשיק מסלולי דוקטורט באמצעות מיזוג עם אוניברסיטאות קיימות. המגעים בין המוסדות עדיין נמשכים.

 

 

שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט. "פתיחת המחקר למוסד פרטי תביא ברכה" שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט. "פתיחת המחקר למוסד פרטי תביא ברכה" צילום: יואב דודקביץ

 

העקשנות של רייכמן

 

המרכז הבינתחומי נוסד בידי פרופ' אוריאל רייכמן ב־1994 במתכונת אוניברסיטאות העילית האמריקאיות, כמוסד פרטי שאינו תלוי בתקציבי המדינה. כיום לומדים בו כ־7,000 סטודנטים בתחומים מגוונים. נאמן לחזונו, הוא קשר קשרים עם בעלי ממון וגופים עסקיים ששמותיהם מתנוססים מעל לבנייני הקמפוס, ובהם עופר, אריסון, רקנאטי, החברה לישראל, בזן וכיל.

 

מאמצי המרכז לקבל אישור למסלול תואר שלישי כבר עוררו מתחים עזים במוסד עצמו. בספטמבר 2017, כפי שנחשף ב"כלכליסט", הדיח רייכמן שניים מבכירי המוסד, המשנה לנשיא פרופ' מריו מיקולינסר והסגן למדיניות וקשרי ממשל עידו שגריר, שהתעמתו עימו במהלך המגעים עם המל"ג בנושא. במל"ג התנו את אישור המסלול בקציבת כהונתו של הנשיא רייכמו, בהתאם למהלך גורף שמקדמת המל"ג בכל המכללות. רייכמן הסכים, אך לאחר מכן חזר בו, והדבר הביא להכשלת המגעים.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x