• תפריט
בארץ

פרשנות

גם אישור סופי של התקציב בכנסת לא יביא יציבות

אישור תקציב 2019 בוועדת הכספים שלח מסר כאילו המשבר מאחורינו, אבל ההתבצרות של ליברמן מבהירה שהוא עוד רחוק מסיום. חרף העובדה שמדובר בתקציב בחירות נדיב במיוחד, לא בטוח שהשותפות הקואליציוניות יזכו לקטוף את הפירות שלו

שחר אילן 23:1312.03.18
המטרה העיקרית של אישור תקציב המדינה לשנה הבאה באופן חסר תקדים במרץ במקום בדצמבר היתה להבטיח את יציבות הממשלה עד מועד הבחירות החוקי בנובמבר 2019. דבר אחד כבר ברור - הקואליציה הזאת יציבה כמו רפסודה על פני מים סוערים, וגם אישור סופי של התקציב במליאה לא יביא יציבות. הדבר היחיד שניתן לומר בוודאות הוא שאם התקציב יאושר השבוע במליאה, לא יהיו בחירות ביוני הקרוב. מה בכל זאת יכלו להרוויח מפלגות הקואליציה בתרחיש כזה? הן יכלו לקנות זמן בשלטון וגם תקציב שמאוד טוב להן.

 

ועדת הכספים אישרה היום אחר הצהריים את תקציב המדינה לשנת 2019 לאחר דיון קצר יחסית, שארך 6 שעות. העובדה שמדובר בתקציב בחירות נדיב מאוד ובחוק הסדרים ללא גזרות הקשתה מאוד על האופוזיציה לתקוף אותו.

 

שיפור גדול השנה היה העובדה שלא היתה סחטנות פוליטית של חברי כנסת בודדים, כמו זו שהפכה את ישיבת אישור התקציב הקודם לבושה גדולה. כן חולקו כספים קואליציוניים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל למפלגות השונות.

 

מכשול אחרון בדרך לאישור התקציב הוא השאלה אם ראש הממשלה בראש ובראשונה וסיעות הקואליציה ישלימו עם הצבעה של ישראל ביתנו נגד חוק הפטור מגיוס, שאמור לעלות מחר לאישור המליאה בקריאה טרומית. ישנה גם השאלה המשפטית, אם ראש הממשלה יחויב לפטר את השרה סופה לנדבר (ליברמן אינו ח"כ) משום שתצביע נגד הממשלה בהצבעה על חוק הגיוס, או שאין צורך כי זו הצעת חוק פרטית ולא ממשלתית. קשה לראות את כולנו או את הבית היהודי מפוצצות הכל על הרקע הזה. ובכל זאת, שר החינוך נפתלי בנט מהבית היהודי הבהיר אתמול שעד שהתקציב לא מאושר שום דבר לא סגור, ואמר שהכוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכה לבחירות או לא, יישפטו לפי מבחן התוצאה. מה נתניהו יכול לעשות כדי להחיות את המשבר? למשל להיזכר בדרישה הבלתי אפשרית שלו שכל השותפים יתחייבו להישאר בממשלה עד נובמבר 2019.

 

אם יש משהו שמאפיין את הקואליציה הזאת, זה המון אנשים שמאוד אוהבים את התפקידים שלהם ולא בטוחים שיחזרו אליהם בממשלה הבאה. בולטים ביניהם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי ושר הביטחון אביגדור ליברמן מישראל ביתנו.

 

אם פשרת הגיוס תחזיק מעמד והתקציב יעבור בהמשך השבוע, כולם הרוויחו זמן. כמה זמן? כנראה לפחות עד סוף מושב הקיץ ביולי הבא. בג"ץ קצב בספטמבר שנה למציאת פתרון לחוק הגיוס, אז סוף מושב הקיץ הוא המועד שעד אליו הממשלה חייבת להעביר חוק פטור מגיוס חדש. ארבעה חודשים הם לא מעט זמן. שקד יכולה לספר כמה שופטים אפשר למנות בתקופה כזאת. וכמובן ישנה אפשרות קלושה שימצאו דרך לצלוח את משבר הגיוס, והשותפים יקנו עוד קצת זמן עד החלטת היועמ"ש בעניין הגשת כתב אישום נגד נתניהו.

 

משה גפני משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

קנו תקציב

 

הרווח העיקרי של מפלגות הקואליציה מהישרדות הממשלה הוא עצם העברת תקציב שכולן כל כך מרוצות ממנו. לכאורה, כל ממשלה חדשה תוכל לשנות את התקציב, אבל לממשלה חדשה בראשות נתניהו לא תהיה שום סיבה לעשות את זה. גם ממשלה חדשה בראשות יו"ר יש עתיד יאיר לפיד תצטרך לתת לשותפות הקואליציוניות כמו כולנו וישראל ביתנו ואולי גם החרדים לפחות את מה שנכלל בתקציב. פירוש הדבר הוא שגם אם הממשלה תיפול בעוד כמה חודשים, השותפים כבר חיזקו מאוד את האפשרות שהישגי התקציב המאוד מרשימים שלהם ישרדו גם ב־2019.

 

מנטרה קבועה של המפלגות החרדיות היא שהן רק מבקשות לחזור לתקציב 2012. לא במקרה הן מבקשות לחזור לשם. 2012 היתה שנת שיא בתקציבים למוסדות דת. אבל בפועל הן כבר צלחו מזמן את השיאים שנקבעו אז. וכך, תקציב המוסדות התורניים (כלומר תקציב הישיבות) יגיע ב־2019, לאחר התוספות הקואליציוניות, לסכום של 1.3 מיליארד שקל. ב־2014, בימי ממשלת הליכוד ולפיד, הוא עמד על כחצי מיליארד שקל בלבד — זינוק של פי 2.5.

 

היום התברר שיו"ר ועדת הכספים משה גפני אפילו קיבל כבר השנה מקדמה על חשבון התקציב. לוועדת הכספים נמסרה הודעה על כך שמשרד האוצר יעביר תוספת של 41 מיליון שקל לחינוך המוכר שאינו רשמי כבר ב־2018. מדובר בתלמודי תורה חרדיים שאינם מלמדים ליבה כלל או באופן חלקי מאוד. תקציב המשרד לשירותי דת קיבל באמצעות הכספים הקואליציוניים חיזוק של 60 מיליון שקל, והוא מגיע ל־736 מיליון שקל.

 

תקציב התרבות היהודית, שכל כך יקר ללבם של אנשי הבית היהודי, עמד בהצעת התקציב המקורית על 38 מיליון שקל וזינק עם הכספים הקואליציוניים ל־192 מיליון שקל, כלומר פי חמישה, תוספת של 154 מיליון שקל. משרד החקלאות של השר אורי אריאל מהבית היהודי קיבל תוספת של 80 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. החטיבה חזרה בשנה שעברה לפעילות ומשמשת בין היתר כגוף הביצוע של ההתיישבות הכפרית בשטחים.

 

הסיעות מרוצות מאוד מהתקציב גם בנושאים כלליים שחשובים להן. הבית היהודי למשל קיבלו 400 מיליון שקל לקיצור החופשות. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה קיבל 1.8 מיליארד שקל לרפורמת הסיעוד. זה לא ביטוח סיעוד ממלכתי, אבל בכל זאת התקדמות בנושא שהוא מוביל. אפילו ישראל ביתנו קיבלה 800 מיליון שקל להגדלת קצבאות הזקנה של העולים החדשים. כך שאפילו אם יהיו בחירות, כולן יוכלו לבוא עם ההישגים האלה לבוחר. שר האוצר משה כחלון כמובן יבוא עם ההישגים של כולם ביחד, ובייחוד עם רפורמת נטו משפחה שבין היתר הגדילה את נקודות הזיכוי להורים עובדים.

 

נתניהו וכחלון נתניהו וכחלון איי אף פי

 

לא קנו פתרון

 

ב־15 השנים האחרונות, הסטטוס קוו בנושא השוויון בנטל היה שהכנסת מעבירה חוק לא חוקתי, בג"ץ פוסל אותו וחוזר חלילה. כך הרוויחו כל פעם עוד כמה שנים להמשך הסדר דחיית השירות של תלמידי הישיבות. הבעיה היא שאחרי שבג"ץ פסל כבר שני חוקים, די ברור מה הוא לא מוכן לראות. הוא לא מוכן לחוק בלי מכסות גיוס ברורות, לחוק בלי סנקציות על מי שלא יקבלו דחייה ויסרבו להתגייס, ולחוק שאין בו מועד קרוב וברור לסיום הסדר הפטור.

 

מה שהמפלגות החרדיות עשו מאז פסיקת בג"ץ בספטמבר האחרון היה לחפש הסדר חוקתי שיאפשר להעביר את חוק הגיוס שנפסל מחדש בשינויים קלים. דרך אחת שהוצעה היתה שיוכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף התגברות שקובע שהכנסת יכולה לאשר מחדש חוק שנפסל. הצעה שניה היתה להעביר את חוק יסוד: לימוד התורה שמטרתו להפוך את ערך הלימודים בישיבה לבעל מעמד חוקתי. זאת, כדי שבג"ץ יוכל לאשר את האפליה בגיוס בטענה שהיא מגשימה ערך חוקתי. כולנו וישראל ביתנו הפילו את שתי ההצעות.

 

כך חזרנו למצב המקורי. בהצעת החוק של יו"ר סיעת ש"ס ח"כ יואב בן־צור שצפויה לעבור מחר בקריאה טרומית יש רק שינויים קלים לעומת החוק שנפסל בבג"ץ. הכוונה היא להכניס בה בהמשך תיקונים. אבל בפועל אין חוק פטור מגיוס שגם בג"ץ יסכים לו וגם המפלגות החרדיות. המפלגות החרדיות לא יכולות להסכים למכסות כי מבחינתן הכלל שכל בחור ישיבה שרוצה צריך לקבל אפשרות ללמוד הוא עיקרון מקודש. הן גם לא מכונות לסנקציות משמעותיות על מי שלומד ולא מתגייס, מקסימום ליעדי גיוס לא מחייבים. כלומר בעצם כל חוק גיוס שהקואליציה הזו יכולה להעביר הוא חוק שיפסל בבג"ץ.

 

המשימה היא אם כן להעביר חוק שיהיה מספיק שונה מהחוק הקודם שנפסל, כדי שבג"ץ לא יזרוק אותו מכל המדרגות אלא יסכים לדון בו כמה שנים, וכך שוב יידחה משבר הגיוס עד הפעם הבאה. גם זה לא יהיה קל. עובדה שלא מצאו נוסח כזה עד עכשיו אף שבאמת ניסו.

 

המשבר הבא

 

וכך בעצם ברור שאם התקציב באמת יעבור השבוע, כנס הקיץ כולו, שימשך קצת יותר משלושה חודשים, צפוי לעמוד בסימן משבר הפטור מגיוס. יתרון קל מבחינת הקואליציה הוא שעד אז יכול להיות שהצוות של משרד הביטחון, שמכין הצעת חוק פטור מגיוס חדשה, יוכל לסיים את עבודתו. ליברמן אמר שיצביע רק בעד ההצעה הזאת. בתסריט החלומות של חברי הקואליציה, מגובשת הצעת חוק מוסכמת והשותפים צועדים יד ביד אל עבר השקיעה בבחירות 2019, או הרבה יותר הגיוני — עד החלטת היועמ"ש אם להגיש כתב אישום נגד נתניהו.

 

האפשרות השנייה והצפויה הרבה יותר היא שלא יושג נוסח מוסכם, כי כנראה אי אפשר להשיג כזה. בסופו של דבר, אם יש משהו שלמדנו ממשבר התקציב וחוק הגיוס, זה שברגע שהמפלגות החילוניות מריחות בחירות, הנכונות שלהן להתפשר בנושא השוויון בנטל הולכת וקטנה והדבקות שלהן בערכים הולכת וגדלה. במקרה כזה הממשלה תתפרק בקיץ ונלך לבחירות בסתיו.

 

היתרון הגדול של מהלך כזה הוא שאפשר יהיה לאחד את הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, שמתוכננות לנובמבר, ולחסוך יום עבודה למשק. החיסרון הגדול של מהלך כזה הוא שבימין מתנגדים לו בחריפות - בבחירות לרשויות המקומיות הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות (87% בבחירות האחרונות לרשויות, לעומת 64% בבחירות האחרונות לכנסת). אבל זו כבר הבעיה של המשבר הבא.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x