• תפריט
בארץ

ניתוח כלכליסט

אחרי הזכייה של מיקי פדרמן בתעש: המתחרות מתחרטות שלא פתחו את הארנק

לדברי גורמים שהתמודדו על רכישת תעש, אם היו יודעים באילו תנאים היא תימכר לאלביט מערכות, הם היו משלמים הרבה יותר מ־1.8 מיליארד שקל. כלכליסט מנתח את העסקה שהפתיעה את הפורשים מהמירוץ

גולן חזני וחזי שטרנליכט 06:5113.03.18

גופים שהתמודדו על רכישת תעש ופרשו במהלך המירוץ הביעו אתמול אכזבה מתנאי מכירת החברה לאלביט מערכות ומהשינויים שנעשו בתנאי המכרז, שרובם נחשפו אתמול ב"כלכליסט".

 

לא נראה כי מישהו מהמתמודדים מתכוון לערער על תוצאות המכרז, שבסופו נקבע כי תעש תימכר לאלביט מערכות תמורת 1.8 מיליארד שקל.

 

גורם שהתמודד בעבר על החברה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי בדיעבד, עם השינויים בתנאי המכרז שמשקפים הטבות של מאות מיליוני שקלים לאלביט מערכות, הוא היה משלם סכום גבוה יותר עבור החברה.

 

 

בעל השליטה באלביט מערכות מיקי פדרמן. השוק מפרגן בעל השליטה באלביט מערכות מיקי פדרמן. השוק מפרגן צילום: אוראל כהן

 

 

עם זאת, בזמן אמת שום גורם לא בחר להתמודד במכרז ולנסות להיאבק במה שנטען כמכרז שנתפר למידותיה של אלביט. סמי קצב, שיחד עם מאיר שמיר היו המתמודדים העיקריים מול אלביט על החברה, אמר אתמול: "אני מאחל הצלחה לשני הצדדים".

 

גם שני הגופים המתחרים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, לא צפויים להתנגד לעסקה. בכירים בתעשייה האווירית אמרו כי אין לחברה סיבה להתנגד, משום שהמדינה הסכימה שעסקאות שלה מול חברת תומר, חטיבת הפעילות הסודית של תעש, ייעשו ישירות מולה. לרפאל מתחרה בתעש במערכות הגנה לטנקים, אולם המערכת של תעש עדיין אינה מבצעית.

 

שווי העסקה

 

המחיר שמשלמת אלביט מערכות אינו מבוטל: 1.8 מיליארד שקל. אלא שעבור שוק ההון לא מדובר בסכום גדול במיוחד, בטח שלא עבור ענקית כמו אלביט. שווי השוק של אלביט שלשום, בתום המסחר ביום שבו הודיע משרד האוצר על הסכמתו למכירת תעש, עמד על כ־21.5 מיליארד שקל. שנה בדיוק לפני כן עמד השווי שלה על כ־18.8 מיליארד שקל. בתוך שנה אחת גדל שווייה של אלביט מערכות ב"תעש וחצי", כ־2.7 מיליארד שקל.

 

הצמיחה הזאת נובעת מיכולתה של אלביט לרשום צמיחה עקבית בעסקיה, ובעיקר בשורת הרווח שלה. היא גם מצביעה על כושר המיקוח החזק של החברה. היכולת של המדינה למקסם את המחיר שבו מכרה את תעש נבעה, בין היתר, מכך שבמשרד האוצר וברשות החברות ידעו עד כמה עמוק הכיס של אלביט ושל פדרמן.

 

ובכל זאת, רמת הסיכון של העסקה עבור אלביט מערכות אינה דרמטית, במיוחד לאור העובדה שהיא אינה משלמת מזומן בעסקה. כך למשל, 400 מיליון שקל מהסכום ישולמו בהלוואת מוכר שתוחזר בפריסה שנתית לחמש שנים.

 

שאר הכסף לא יעבור מאלביט מערכות לקופת המדינה, אלא ישמש להוצאות של תעש: 580 מיליון שקל ישמשו כרשת ביטחון לפיצויי עובדי תעש שיפוטרו בהתאם להסכם קיים לאורך השנים הקרובות; 300 מיליון שקל יועברו לחברת נצר השרון תמורת טיהור קרקע מזוהמת ברמת השרון שאותה תפנה אלביט מערכות בתוך חמש שנים; 300 מיליון שקל נוספים יופקדו כפיקדון למימון חלק ממעבר של מפעלי אלביט מערכות לנגב; ו־180 מיליון שקל ישמשו כהחזר חוב של תעש לבנקים, שאותו אלביט תוכל למחזר.

 

התגובה של הסוחרים בבורסה בתל אביב יכולה להעיד עד כמה העסקה טובה עבור אלביט מערכות. מאז 15 בינואר - אז חשף "כלכליסט" כי העסקה על סף חתימה - ועד אתמול עלה שווי החברה ב־2 מיליארד שקל, עלייה של 11% בבורסה בתל אביב. עלייה זו, שגבוהה יותר מסכום הרכישה, מעידה על היתרונות ששוק ההון מזהה עבור אלביט בעסקה.

 

עתיד התחרות

 

הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין תידרש בקרוב לסוגיית התחרות של השחקניות הביטחוניות מול משרד הביטחון.

 

ביום שאחרי השלמת עסקת אלביט-תעש יהיו שלוש שחקניות בולטות שפועלות מול משרד הביטחון. השתיים האחרות - התעשייה האווירית ורפאל - הן חברות ממשלתיות.

בדומה לאלביט מערכות, שתי החברות הללו פעילות מאוד גם בשוק העולמי ומתחרות בה גם שם, ובעוד שחקנים בינלאומיים רבים.

 

ברשות ההגבלים העסקיים אותתו לחשב הכללי רוני חזקיהו - מי שהוביל את העסקה למכירת תעש - על נושאים שעשויים להוות מכשול למיזוג החברות. החשבל הכללי ביצע בדיקה בעקבות זאת, ונראה כי ההסכם הסופי נותן מענה לסוגיות שהעלו ברשות ההגבלים. עם זאת, בקשת מיזוג רשמית עדיין לא הוגשה וחוות דעת שהרשות אמורה להכין עומדת לפני סיום ותוגש לצדדים.

 

 

מתחם תעש ברמת השרון. ההסכם קבע 90 יום להשלמת המגעים למיזוג הסופי. אולם בישראל תמיד יש מקום להפתעות, כמו למשל משבר שיוביל לבחירות וישתק את קבלת ההחלטות במשרד האוצר מתחם תעש ברמת השרון. ההסכם קבע 90 יום להשלמת המגעים למיזוג הסופי. אולם בישראל תמיד יש מקום להפתעות, כמו למשל משבר שיוביל לבחירות וישתק את קבלת ההחלטות במשרד האוצר צילום: אוראל כהן

 

 

עד כמה זה סופי?

 

הליך ההפרטה של תעש מתנהל כבר שנים רבות והחל עוד בסוף שנות ה־70, בעקבות החלטת ממשלה בנושא. בגלגול הנוכחי, התהליך נמשך כבר יותר מעשור.

עם השנים, ככל שתעש דרשה הזרמות תקציביות גדלות והולכות מקופת המדינה, גבר הלחץ על הממשלות להפריט את החברה.

 

מספר הרגולטורים שהתערבו בהפרטת תעש - בוועדת הכספים, ברשות החברות הממשלתית, במשרד מבקר המדינה, במשרד האוצר ובגופים נוספים - ממחיש עד כמה ההליך הזה לא התנהל על מי מנוחות. בהתאם, עדיין לא ברור אם העסקה אכן סופית. לכאורה, ההסכם קבע תקופה של 90 יום להשלמת המגעים בדרך למיזוג הסופי. אולם בישראל כמו בישראל, תמיד יש מקום להפתעות, כמו למשל משבר פוליטי שיוביל לבחירות וישתק את הליך קבלת ההחלטות במשרד האוצר.

 

כמו כן, גם אם ייחתם הסכם סופי בין המדינה לאלביט, עדיין עשויות לצוץ חלופות משפטיות שינסו לטרפד את התהליך. גם בחינת רשות ההגבלים העסקיים עשויה לסכן את השלמת המיזוג בין החברות.

 

מי שעוד צפוי לבחון את הליך המכירה הוא מבקר המדינה יוסף שפירא, שבודק מזה שנתיים את המהלך להפרטת תעש.

 

היהלום החבוי

 

בכל רכישה של עסק מורכב כמו תעש צריך לשאל אילו אוצרות חבויים מסתתרים בעסקה.

 

במקרה של תעש, אחד מאותם אוצרות היא חברת עשות אשקלון - חברה תעשייתית שלה פעילות אזרחית בתחום התעופה, לצד פעילות בשוק הביטחוני. תעש מחזיקה ב־85% מעשות אשקלון - ואחזקות אלו נכללות בעסקה.

 

שווי השוק של עשות אשקלון בבורסה עומד על 213 מיליון שקל, כך ששווי המניות של תעש בחברה הוא לפחות 181 מיליון שקל, בלי לקחת בחשבון פרמיה על השליטה ומונחי הערכות שווי נוספים.

 

אלביט מערכות תוכל ככל הנראה למכור את האחזקות העתידיות שלה בעשות אשקלון - אולם אם אכן תעשה כך יהיה מדובר בצעד מפתיע, שכן החברה תציע לה דריסת רגל בתחומים חדשים, כמו למשל אצל שחקנים ענקיים בתחום התעופה האזרחית.

 

לעשות אשקלון גם פעילות ביטחונית שמשיקה ומרחיבה את פעילויותיה של אלביט מערכות - וזהו רק נדבך תפעולי אחד נוסף שכלול בעסקה.

 

מאז 15 בינואר ועד אתמול עלה שווי אלביט מערכות ב־2 מיליארד שקל. עלייה זו גבוהה יותר מסכום הרכישה. נראה שהשוק מזהה יתרונות עבור אלביט בעסקה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x