שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פרשנות

הקנס על בזק: ככה המדינה לא תצליח לרסן מונופולים דורסניים

הקנס על ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי היה יכול להיות 1.6 מיליארד שקל - ולא 30 מיליון שקל. אבל התיקון לחוק ההגבלים טרם נכנס לתוקף

תומר גנון 15:1007.03.18

1.6 מיליארד שקל. זה היה סכום הקנס המינהלי המקסימלי, והמרתיע בהחלט, שרשות ההגבלים היתה יכולה להטיל על בזק בגין ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, לו תיקון לחוק שיזמו לאחרונה שר הכלכלה, אלי כהן, והממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, היה כבר בתוקף. אם רוצים לרסן את כוחם של מונופולים דורסניים, ומוותרים על הליך פלילי בתמורה לקנס מהיר, צריך לדאוג לפחות להכות בהם חזק מאוד בכיס. בהם ובמנהלים שלהם. כרגע זה לא אפשרי אפילו בתיאוריה.

 

 

התיקון לחוק ההגבלים, שאמור לבטל את התקרה הכספית של הקנסות המינהליים שניתן להטיל על תאגידים מפירי חוק, אושר רק בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוא מחכה עדיין לאישור בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל. המשמעות היא שהרשות יכלה בפועל להטיל על בזק קנס מקסימלי של כ-50 מיליון שקל על פגיעה משמעותית, חמורה וכפולה בקודש הקודשים של דיני ההגבלים - התחרות. וגם הקנס הזה נחתך ל-30 מיליון שקל, בגלל שהפרה אחת מתוך השתיים שמיוחסות לבזק הייתה קצרה ומוגבלת בזמן.

 

כיום עומד הקנס המקסימלי, במקרים של חברות עם מחזור מכירות הגבוה מעשרה מיליון שקלים, על עד 8% מהמחזור תוך הגבלה לסכום של 24.5 מיליון שקל. סכום שלדעת הרשות הוא שולי בהחלט במונחים של תאגידי ענק עם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה - למעלה מ-10 מיליארד שקל ב-2016 במקרה של בזק. במסגרת תיקוני חקיקה בדיני ההגבלים שהרשות מקדמת ביחד עם שר הכלכלה, היא מבקשת לבטל את התקרה הכספית כך שהיא תוכל לקנוס חברות מפרות חוק בסכום המגיע ל-8% ממחזור. אצל בזק כאמור זה היה אומר שהיא הייתה נחשפת לקנס של 1.6 מיליארד שקל.

 

 

מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים עסקיים צילום: נמרוד גליקמן

 

 

הקנס המינהלי הגבוה ביותר שהרשות פועלת להטיל על תאגיד על הפרה דומה של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה, עומד על 62 מיליון שקל. הקנס, שכמו במקרה של בזק כפוף גם הוא לשימוע, הוא על החברה המרכזית למשקאות שמייצרת ומשווקת את מותגי קוקה קולה. ניצול הכוח של החברה בא לידי ביטוי, על פי ראיות שאספה הרשות, בניסיונות לדחוק ממקררי הקיוסקים והמסעדות את המתחרות שלה, באמצעות קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של המשקאות הקלים ממנה, וכן על ידי חסימה של יבוא מקביל.

 

נקודת הייחוס של הרשות בנושא הקנסות המנהליים היא האיחוד האירופי. עבירה על חוק ההגבלים העסקיים באירופה אינה מהווה עבירת פלילית, ולכן גם על קרטלים וגם על עבירות של ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה מוטלים קנסות מינהליים. גם הלפרין עצמה סבורה שהטיפול הנכון והיעיל בעבירות של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה הוא באמצעות קנסות כבדים.

 

הרף העליון של העיצומים בנציבות האירופית עומד על 10% מהמחזור ללא תקרה. עם זאת נציבות התחרות האירופית רשאית להטיל קנס על החברה בלבד, בעוד שבישראל קיימת גם אפשרות להטלת קנסות מנהליים על מנהלים של עד מיליון שקל. כך למשל במקרה של בזק רוצה הרשות להטיל על מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, קנס של 700 אלף שקל.

 

הקנסות המינהליים שהטילה בשנים האחרונות נציבות התחרות האירופית הם גבוהים. כך למשל בשנת 2017 היא הטילה על גוגל קנס של 2.42 מיליארד יורו בגין ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי. על אינטל היא הטילה קנס של 1.1 מיליארד יורו על אותה עבירה, ומיקרוסופט נקנסה בסכום מצטבר של 1.957 מיליון יורו על שלוש הפרות דומות - אחת ב-2004, אחת ב-2008 ואחת ב-2013. יחי ההבדל מישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x