$
בארץ

ניתוח כלכליסט

4 מיליארד סיבות כדי לא לפרק את הממשלה

המשבר הקואליציוני והאיום בפירוק הממשלה עשויים להביא לקיצה של אחת הממשלות המיטיבות ביותר עם המגזר החרדי; החל מתקציב התמיכות בישיבות החרדיות שהגיע לשיא ועמד על 1.3 מיליארד שקל,דרך תקציב של 2.2 מיליארד שקל לרשתות החינוך החרדי ועד לתוספות תקציביות למשרד הדתות

אדריאן פילוט 06:4805.03.18

המפלגות החרדיות אמנם מאיימות להביא את כהונת הממשלה לסופה, אך למעשה הן לא היו יכולות לחלום על ממשלה נדיבה יותר מממשלתו הנוכחית של בנימין נתניהו. מאז הקמתה ב־2015 ועד כה נעתרו הממשלה ומשרד האוצר בראשות משה כחלון לדרישות תקציביות של המפלגות החרדיות, שמיטיבות עם הציבור החרדי בלבד, בהיקף של 4.2 מיליארד שקל.

 

 

 

בין היתר מדובר בתוספת של 107 מיליון שקל לתקציב רשת החינוך העצמאית של אגודת ישראל שוועדת החינוך של הכנסת אישרה בשבוע שעבר; תוספת שתביא את תקציב הרשת לכ־1.4 מיליארד שקל. רשת מעין החינוך התורני של ש"ס תקבל תוספת של 104 מיליון שקל, כך שתקציבה יגיע ל־800 מיליון שקל.

 

בנוסף, במהלך כהונתה העלתה הממשלה את תקציב הישיבות שלוש פעמים כך שב־2019 הוא יגיע לשיא של כל הזמנים - 1.27 מיליארד שקל; זאת לאחר שבתקופת יאיר לפיד כשר אוצר תקציב זה צנח בחדות והגיע ל־574 מיליון שקל בלבד ערב פיטוריו מהממשלה.

 

מימין: משה גפני ויעקב ליצמן מימין: משה גפני ויעקב ליצמן צילום: עטא עוויסאת

 

במידה רבה, כהונת לפיד במשרד האוצר היא נקודת ההשוואה, שכן בתקופתו נוקזו חלק מבורות השומן התקציביים שכרו המפלגות החרדיות - בורות ששבו להתמלא עם הקמת הממשלה החדשה. בהתאם לכך, גם תקציב משרד הדתות יגדל ב־234 מיליון שקל בהשוואה לימי לפיד, והוא צפוי לעמוד על 677 מיליון שקל בתקציב 2019.

 

על כך יש להוסיף את העובדה שהחרדים הצליחו לבלום את המאבק להפחתת השימוש במזומן (ראו הרחבה במסגרת) שיעלה למדינה באובדן הכנסות של כ־500 מיליון שקל בשנה.

 

מיטיבים עם הציבור הכללי על הדרך

 

לצד הדרישות המגזריות המובהקות, הממשלה נעתרה לדרישות של הפוליטיקאים החרדים שאמנם אינן מגזריות בלבד, אך מיטיבות במידה רבה עם הציבור החרדי.

כך, למשל, בלחץ החרדים בוטל הקיצוץ בקצבאות הילדים, שאותו קידם לפיד כשהיה במשרד האוצר - ביטול שמהווה למעשה תוספת תקציבית של 1.5 מיליארד שקל.

 

 

 

 

הקצבאות אמנם מוענקות לכלל האוכלוסייה, אך מיטיבות בעיקר עם המגזר החרדי, שכן היקף הקצבה שמקבלת כל משפחה עולה עם מספר הילדים. לפי מחקר של הכלכלן הראשי באוצר, הקצבאות מביאות להפחתת העוני ב־0.3% באוכלוסייה הכללית, בעוד שבקרב האוכלוסייה החרדית הן מביאות להפחתה של 1.7% בעוני. באותו המחקר קבע הכלכלן כי מדיניות הממשלה בכל הנוגע לקצבאות ומיסוי מביאה להפחתה של 10 נקודות האחוז בקרב האוכלוסייה החרדית - ההפחתה החדה ביותר, למעט אוכלוסיית הקשישים.

 

יאיר לפיד. תקציבי החרדים חזרו לעלות לאחר שעזב את האוצר יאיר לפיד. תקציבי החרדים חזרו לעלות לאחר שעזב את האוצר צילום: אוראל כהן

 

כמו כן, הממשלה הנוכחית הוציאה לפועל את תוכנית חיסכון לכל ילד, שבמסגרתה המדינה מפרישה 50 שקל בחודש לטובת חיסכון של כל ילד עד גיל 18, וההורים יכולים להפריש 50 שקל נוספים מדי חודש על חשבון קצבאות הילדים. עלות התוכנית, שבה תמכו המפלגות החרדיות באופן נחרץ, עומדת על כ־2 מיליארד שקל.

 

תוכנית נוספת שאושרה בממשלה בתמיכת כחלון ונוכח דרישות המפלגות החרדיות היא תוכנית ביטוח סיעודי ממלכתי, אחד הדגלים של יעקב ליצמן, שר הבריאות בפועל ויו"ר יהדות התורה, שאף דאג לכלול אותה בהסכמים הקואליציוניים. עלות התוכנית עומדת על כמיליארד שקל. במסגרת הדיונים על התוכנית הציע ליצמן אותה באמצעות העלאת מס הבריאות. רק הציבור שעובד משלם את המס הזה, ולכן העלאתו היתה משפיעה פחות על הציבור שמייצג ליצמן, שכן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים חרדים עומד על פחות מ־50%.

 

הדרישה התקציבית הגדולה ביותר של החרדים היא דרישה שמיטיבה עם כלל הציבור - תוספת של 11 מיליארד שקל למשרד הבריאות (בהשוואה ל־2014, אז כיהן לפיד כשר האוצר) שבראשו עומד ליצמן. עם תוספת זו מגיע תקציב המשרד של ליצמן ל־44 מיליארד שקל.

 

כשמצרפים את כל המספרים האלו יחד ניתן לומר שהיקף הדרישות הכולל של המפלגות החרדיות שלהן נעתרה הממשלה - בין שמיטיבות אך ורק עם המגזר החרדי ובין שמיטיבות עם הציבור הכללי - עומד על 19.7 מיליארד שקל.

 

הכוח של החרדים מתבטא לא רק בכסף

 

לצד הדרישות התקציביות יש למנות גם את השליטה המוחלטת של החרדים בוועדת הכספים באמצעות היו"ר הדומיננטי משה גפני מיהדות התורה. השליטה בוועדה מקנה למפלגות החרדיות מנוף לחץ אדיר על הממשלה. דוגמה חיה לכך התקבלה אתמול כשגפני החליט לעצור את כל הדיונים על תקציב 2019 עד שיימצא פתרון למשבר חוק הגיוס.

 

הכוח הרב של החרדים בממשלה הביא לכך שהתקבלו החלטות נוספות שמיטיבות עימם או עם כוחם, גם במובנים כלכליים. כך, למשל, במהלך כהונתה החליטה הממשלה על החזרות התמיכות במוסדות תורניים בחו"ל. כמו כן הממשלה החליטה השנה כי בתוך שלוש שנים 7% מכלל המשרות החדשות בשירות המדינה יהיו שמורות לחרדים.

 

על כל אלו יש להוסיף שינויים שנעשו לפי דרישת החרדים שאינם בעלי ביטוי תקציבי, כמו ביטול חוק השוויון בנטל, וחוק המרכולים שמעביר את הכוח להכריע בסוגיית פתיחת חנויות בשבת מראש הרשות המקומית לשר הפנים אריה דרעי מש"ס.

 

החרדים הצליחו גם להפחית את היקף עבודות התחזוקה שמבצעת רכבת ישראל בשבתות בזכות האיום לפרק את הממשלה. בנוסף, החרדים הצליחו לגרום לממשלה להחזיר את ליצמן, שהתפטר בשל משבר הרכבת, למשרד הבריאות כסגן שר, בנגיוד לדעת בית המשפט העליון.

 

עדות נוספת לכוחם הרב של החרדים התקבלה בסוף מאי 2017, כשמינויה של החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד נציבת שירות המדינה הוסר מהשולחן בעקבות איום של ליצמן לפרק את הממשלה. הסיבה לאיום הוא הטינה שנוצרה בין ליצמן לעבאדי־בויאנג'ו במשך שנים ושהגיעה לשיאה סביב מינויו של פרופ' זאב רוטשטיין למנהל ביה"ח הדסה. רוטשטיין היה מינוי אישי של ליצמן, שצלח חרף התנגדות עזה של עבאדי־בויאנג'ו. משום כך ליצמן לא רצה את החשכ"לית לשעבר בתפקיד הנציבה שיאפשר לה דריסת רגל במערכת הבריאות באמצעות ניהול המכרזים של הנציבות שאחראית על כל עובדי מערכת הבריאות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x