שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שופטי העליון הוציאו כרטיס צהוב לוועדת מינויה של עפרה ברכה

הוועדה לבחינת כישוריה של מועמדת רה"מ לנציבת שירות המדינה היתה אמורה לקבוע אתמול כי אפשר למנותה לתפקיד, אך השופטים מצאו כשלים בעבודתם והקפיאו את ההחלטה. בפני בג"ץ עומדות כעת מספר אפשרויות. אחת מהן היא פסילת הוועדה

אדריאן פילוט 08:0928.02.18

באופן מפתיע וכמעט תקדימי, הוציאו אתמול שופטי בית המשפט העליון צו ביניים לוועדה לבחינת כישוריה של מועמדת ראש הממשלה לנציבות שירות המדינה עפרה ברכה. זאת, על רקע שורה ארוכה של פגמים לכאורה שנמצאו בעבודת הוועדה. לפי התכנון המקורי, הוועדה, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, היתה צריכה לקיים אתמול את מפגשה האחרון והמסכם, ולקבוע כי אין מניעה למנות את ברכה לנציבת שירות המדינה על רקע כישוריה וטוהר מידותיה.

 

 

 

אלא שהרכב שופטי בג"ץ בראשות השופט עוזי פוגלמן קבע כי חל איסור מוחלט על הוועדה לקבל החלטה כלשהי בנושא בשבוע הקרוב, ולפיכך, בניגוד לכוונתם של ראש הממשלה וגם של אפרתי, מינויה של ברכה יצטרך להמתין.

 

ההחלטה הדרמטית של בג"ץ התקבלה על רקע עתירה של ד''ר רפי נץ־צנגוט, מומחה למשפט, שבדק ומצא שורה ארוכה של פגמים לכאורה בהקמתה, אופן בחירת חבריה ואף פעילותה השוטפת של הוועדה. בין השאר, מהעתירה עולה כי מינויים של שניים מחברי הוועדה, אריה בר ונגה קינן, נעשה שלא בהתאם להחלטות ממשלה והוראות הנציבות.

 

 

מימין: עפרה ברכה ויו"ר הוועדה לבחינת מינויה השופט בדימוס חנן אפרתי מימין: עפרה ברכה ויו"ר הוועדה לבחינת מינויה השופט בדימוס חנן אפרתי צילום: לשכת רואי חשבון בישראלת, יריב כץ

 

 

מעבר לכך, חברי הממשלה אישרו את מינויים של בר וקינן בהצבעת טלפונית ולא באסיפה רגילה שיכולה היתה לאפשר דיון ראוי, וזאת למרות שישיבה שכזו אכן התקיימה באותו מועד. כמו כן, נמצאה נוכחות משמעותית ומתמשכת של נציגי משרד ראש הממשלה בדיוני הוועדה ‑ דבר הנוגד את עקרון הפרדת רשויות. בשל כך דרש נץ־צנגוט את פסילת הוועדה כולה, לרבות היו"ר אפרתי.

 

בתום הדיון הראשון בעתירה, מסר העותר נץ־צנגוט ל"כלכליסט" כי "ניתן להבין מדברי שופטי בג"ץ כי יש מקום לשקול את פסילת ועדת המינויים. זאת, לנוכח הסכמתם לתיקון העתירה על ידי הוספת סעד לפסילת הוועדה; האפשרות לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת התייחסותו; שיתוף הפעולה הבלתי תקין לכאורה של אנשי משרד רה''מ בפעילות השוטפת של הוועדה; ולנוכח בקשתם של שופטי בג''ץ מפרקליטות המדינה כי אם בכוונתם להחליט לגבי מינויה של ברכה לפני תום הדיונים בכל הסוגיות הללו - תינתן הודעה מוקדמת ומראש לבית המשפט העליון".

 

גורמים משפטיים בכירים הסבירו ל"כלכליסט" כי 99% מעתירות כמו זו של נץ־צנגוט מסתיימות ללא הישגים. "שופטי בג"ץ נוהגים לזרוק את העותר אחרי שלוש דקות מכל המדרגות", הסביר גורם בכיר. "היה כאן פתח ברור לפסול את העתירה על רקע מוקדמות העתירה. זה אחד מהמפלטים האהובים על שופטי בג''ץ", הסביר מומחה למשפט.

 

הדיון אכן נפתח ברוח הזאת. השופט פוגלמן הסביר כי "תוקפים מינוי אחרי שהרשות המנהלית נותנת החלטה, ואם נפל פגם, בית המשפט יכול להתערב". היה נדמה כי פוגלמן מתכוון לסיים את הדיון תוך שניות ספורות. "אדוני רוצה שניתן צו (ביניים) נגד איטיות?" גיחך פוגלמן בפנייה ישירה לעותר.

 

אלא שבמהלך הדיון, הצליח נץ־צנגוט להוכיח כי יש דברים בגו. לעומתו, עו''ד שוש שמואלי מפרקליטות המדינה לא הצליחה להוכיח אחרת. שופטי העליון דרשו כי לא תתקבל החלטה ללא עדכונם מבעוד מועד, אך הפרקליטות הגיבה באיחור ועדכנה את השופטים שתוך 24 שעות הוועדה תגיש את מסקנותיה. ניתן להניח כי שופטי בג"ץ רתחו לנוכח ההתרעה הקצרה. יממה לא יכולה להיחשב ל'מבעוד מועד'.

 

מתגובת הפרקליטות עולה כי שופטי העליון עשו את ההיפך המוחלט מבקשת הפרקליטות. "לא עלה בידי העותר להצביע על פגם במינוי הוועדה או בפעילותה, ומכל מקום לא נמצא פגם חמור המצדיק התערבות שיפוטית בהליך המינוי ומתן סעד של פסילת הרכב הוועדה", כתבה שמואלי והוסיפה "יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה כולה, ואת הבקשה לצו ביניים", סיכמה. השופטים פוגלמן, דפנה ברק־ארז וענת בר־און דחו לחלוטין את בקשת הפרקליטות.

 

"המינוי הזה לא יעבור", סיכם גורם בכיר, והוסיף כי "לפני עשר שנים, ראש הממשלה היה מחליף מיידית את המועמד. למרות שלפני עשר שנים, מועמדת כזו לא היתה עולה על דעת ראש הממשלה". מנגד, יש מי שסבור כי על אף ההשעייה החריגה, מינויה של ברכה יאושר, ובג"ץ יידרש שוב לסוגייה רק לאחר המינוי. לפי הערכות, אם השופטים ילכו עד הסוף ויפסלו את הוועדה, נתניהו ייאלץ להחליף מועמד.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x