שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מנכ"ל איכילוב: "היוזמה לבחירת מנתח בביח חולים ציבורי היא טמטום"

פרופ' רוני גמזו חושב שקיצור תורים דרך בחירת מנתח במערכת הציבורית מעצימה "אובססיה רעילה", מאשים את המדינה בשכר המנופח של הרופאים הבכירים ומסמן את היעד הבא: שר הבריאות

ספי קרופסקי 10:0011.02.18

"טמטום מושלם. גלולת רעל שעלולה להיכנס לבתי החולים", כך מתאר פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב מזה שנתיים וחצי ועד לפני כארבע שנים מנכ"ל משרד הבריאות, את היוזמה החדשה שנרקמת במשרד האוצר לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית בראיון בלעדי ל"כלכליסט".

 

 

 

מדובר בביקורת חריפה מסוגה על תוכנית שמקדם האוצר שבמסגרתה מטופלים יוכלו לבחור מנתח גם במערכת הציבורית, והיא מושמעת על ידי מי שמכיר את המנגנון היטב משני הצדדים - כרגולטור לשעבר וכמנהל מרכז מרכז על רפואי בבעלות עירונית־ממשלתית.

 

היחסים בין המערכת הציבורית והפרטית הם אחד הנושאים הכאובים, הסבוכים והחשובים שעמם מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת. הנתונים לא ממש מעודדים. ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה - 4.6% מהתמ"ג, פחות מהממוצע במדינות ה־OECD העומד על 6.7%. בהתאם, ההוצאה הפרטית על בריאות גבוהה - 39% מכלל ההוצאות על בריאות, הרבה מעל הממוצע של ה־OECD העומד על 27.5%. נסיקת מערכת הבריאות הפרטית היא חטא קדמון, סוג של מפלצת שנוצרה על ידי המדינה במטרה לאפשר למבוטחים בקופות החולים לקבל טיפולים רפואיים נוספים ולספק עוד עבודה לרופאים. עם השנים, המערכת הפרטית החלה לכרסם באופן משמעותי במערכת הציבורית עד שנוצרו פערים אדירים בין אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם לאלו שלא. כעת המדינה מנסה לתקן את המצב, אבל לאלף מפלצת בזמן קצר זה לא קל.

 

הרציונל מאחורי היוזמה החדשה הוא לעודד מטופלים לבחור במערכת הציבורית במקום בפרטית. אלא שלפי גמזו, היוזמה החדשה היא "טמטום מושלם. היא תעלה את המחירים ותכוון את ההוצאה הממשלתית למקומות שמהם נקבל אפס בריאות. מי שחושב שזה יגביל את המערכת הפרטית טועה והופך את האובססיה הישראלית לבחירת מנתח לדבר מובנה, מעצים את כוחו של הרופא ומפורר את המבנה של בית החולים הציבורי".

 

משני צדי המתרס

 

מילותיו של מנכ"ל איכילוב מרתקות במיוחד לאור העובדה שהוא מנהל מוסד נוצץ הממוקם בלבו של מרכז העסקים והבורגנות הישראלי. בעבר, טרם כהונתו של גמזו, אף נשמעה ביקורת על הטיפול המועדף שמקבל במקום העשירון העליון.

 

רוני גמזו רוני גמזו צילום: אוראל כהן

 

אבל הדברים השתנו. גמזו הוא חסיד של המערכת הציבורית ודוחק ברגולטור לא להכניס לתוכה מוטיבים מהמערכת הפרטית: "יש כאן אזור סטרילי ויש מדי פעם בחירה, אבל היא מתבצעת לפי צרכים רפואיים. מדוע בשביל ניתוח פשוט צריך לבחור את הרופא הכי טוב? אתה יוצר מצב פסיכולוגי שבו המטופל חושב לעצמו שהוא דפוק אם לא בחר מנתח. אין בזה היגיון. זו גלולת רעל שתיכנס אל תוך המערכת, ואני מקווה שכל מי שמבין בכלכלת בריאות יימנע מהצעד הזה וימצא פתרון שבו בית החולים יעבוד גם אחר הצהריים – ללא האובססיה של בחירת מנתח".

 

 

 

 

הכלכלן הראשי באוצר פרסם עכשיו נתונים שמראים כיצד המערכת הפרטית הקפיצה את שכר הרופאים הבכירים. מי אשם בזה?

 

"ב־2010 הגשנו לאוצר מחקר בנושא. נדרשו להם שבע שנים להבין שהמערכת הפרטית משגעת את הציבורית. האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפי מי שהיה שותף בתהליך קבלת ההחלטות. בתגובה למחקר מ־2010 האוצר אמר שלא נגביל את חופש הבחירה של האזרח. אבל האמת היא שאין להם ידע והבנה בכלכלת בריאות. כל מה שעניין אותם זה להפחית את ההוצאה הממשלתית. עכשיו הם מתפלאים ומאשימים את הרופאים כאילו שהם השטן". גמזו מכוון את הביקורת שלו לדרג הפקידותי באוצר: "למה הם לא הפעילו רגולציה? הם הרגילו את הרופאים לרמות שכר מסוימות ועכשיו מאשימים אותם. הבעיה היא לא הרופאים, אלא המדינה".

 

עברו שנתיים מאז עזבת את משרד הבריאות והגעת לאיכילוב. אתה תופס את מערכת הבריאות אחרת?

 

"היום אני מקבל החלטות באופן שונה מהאופן שבו קיבלתי אותן כשהייתי מנכ"ל משרד הבריאות. הפחתת מספר החולים במסדרון, למשל, מגיעה מתוך ראיית ערכים שמנוגדים לשיקול הכלכלי. פתיחת שירותים לקשישים ופתיחת מחלקת פסיכיאטריה הן לא פעולות שמונעות מהיגיון כלכלי, אלא כי זה מה שמערכת הבריאות צריכה".

 

 

 

אם היית מגיע למשרד הבריאות אחרי שהיית מנכ"ל של בית חולים, היית עושה דברים אחרת?

 

"הייתי מנהל אחרת את שביתת הרופאים של 2011 שלא טופלה נכון".

 

אחרי שניהלת את משרד הבריאות, אתה מרגיש מסופק מניהול בית חולים?

 

"זה אחד התפקידים הניהוליים המורכבים במשק. יש לך אלפי עובדים ואתה צריך להתנהל במערכת שמתקיימת באי־ודאות תמידית. אני חי ונושם את בית החולים ולא משאיר אף יכולת לא מנוצלת. אתה מרגיש שאתה לוקח את כל כולך לתוך האתגר הזה, כי הוא מצריך מנהל מוכשר וחצי – 'רק' מנהל מוכשר לא מספיק".

 

איפה אתה רואה את איכילוב בעוד 3–4 שנים?

 

"יש לי שלושה יעדים. הראשון - פתיחת חדר המיון החדש ב־2020. השני - בניית מגדל לרפואה שיקומית שעוסקת גם בשיקום ילדים נשימתי, נוירולוגי, אורתופדי ועוד. זה יספק מעטפת כוללת למטופלים. והיעד השלישי הוא להשקיע בפיתוחים וחדשנות, בכל המובנים - תרופות ותכשירים, אבל מבחינה טכנולוגיה ושירות למטופל".

 

מה הדבר הראשון שהיית משנה במערכת הבריאות כיום?

 

"זמינות של רופאים בקהילה. זה זועק וזה צו השעה. מספר הרופאים לאלף נפש בירידה ורמת התחלואה וההזדקנות בעלייה, מה שמחמיר את העומס שהרופאים נאלצים להתמודד איתו. כולם מדברים על בעיית התורים, אבל המחסור ברופאים בקהילה הוא הבעיה מספר אחת. רואים את זה בקניבליזציה בין קופות החולים המתחרות על רופאים ובכך שהקופות נוהגות להפנות למרפאות החוץ בבתי החולים במקרים ללא צורך".

 

מהפכה מייסרת

 

בנוסף לתפקידו כמנכ"ל איכילוב, גמזו סיים זה עתה סבב תקופתי באחד התפקידים הרגישים והחשובים במערכת הבריאות – יו"ר ועדת סל התרופות. בכל שנה מתמנה דמות בכירה במערכת הבריאות לתפקיד. הפעם היה זה תורו של גמזו לעמוד בראש ההרכב שקובע מי לחיים – ומי למוות.

 

המשימה הזו הופכת עם השנים לקשה ומאתגרת יותר. עם אילו תובנות יצאת הפעם?

 

"הרפואה עוברת מהפכה בחסות הטכנולוגיה. יש טיפולים תאיים, עושים שימוש ברובוטיקה מולקולרית, יש טכנולוגיות שנוגעות בדנ”א - כל אלו הם פתרונות בלתי רגילים. אבל יש להם מחיר. כשחברת פארמה גדולה קונה סטארט־אפ, היא רוצה להחזיר את העלות. הדבר הזה מתגלם במחיר התרופות. המחירים האלה חזיריים בהינתן רווחי הענק של החברות. הדילמה של ועדת סל התרופות היא לא רק איזו טכנולוגיה להכניס, אלא גם באיזה מחיר. ללא רגולציה מגבילה נהיה במדרון חלקלק שאין לו גבולות. אנחנו בישראל לא נהיה אדישים לכל תו מחיר”.

 

התרופות והטכנולוגיות מתייקרות, ומנגד מתרבות קבוצות חולים קטנות. האם ועדת הסל היא עדיין הפתרון? אולי צריך לחשוב על פתרונות נוספים?

 

"לא. ניסו את זה בבריטניה, שם קבעו שיינתן תקציב חיצוני עבור מה שלא ייכנס לסל. זה היה כישלון טוטאלי. השאלה העקרונית היא כמה כסף המדינה רוצה לתת לטכנולוגיות ותרופות חדשות. את ההתמודדות יש לערוך במסגרת עבודת הוועדה".

יעקב ליצמן יעקב ליצמן צילום: אמיל סלמן, הארץ

 

עם הפנים לעתיד

 

בראיון שנערך עמו ב־2016 הצהיר גמזו, גינקולוג בהכשרתו הרפואית שגדל בחולון וכיום מתגורר בתל אביב, כי הוא שואף להיות שר הבריאות.

 

השאיפה הזו עדיין קיימת?

"כן. אני חושב שמערכת הבריאות היא בין החשובות שיש לנו, ואנחנו חייבים לדאוג לאתגרים הלאומיים שלנו בצורה הטובה ביותר. יש שרים ומנכ"לים שלא מבינים את המערכת ואת הדקויות שלה. יעקב ליצמן משקיע את כל זמנו ומרצו, והוא באמת שר הבריאות הטוב ביותר שהיה לנו. זה לא דבר מובן מאליו. בעבר משרד הבריאות היה העמדה המיניסטריאלית הדחויה ביותר. אני עדיין חושב שהטובים ביותר לא רוצים להגיע למשרד הזה.

 

 

 

"זה לא שאני חושב שאני הטוב ביותר, אבל יש לי ראיית עולם מוצקה. אני יכול להסתכל קדימה ולהגיד בזהירות רבה שאני יותר טוב מהרבה אחרים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x