הכלכלן הראשי: הקלות המס מאז 2003 תרמו בעיקר לשכבות החזקות

בין 2003 ל-2009 יושמה בארץ מגמה של הפחתת מסים, בעיקר מס הכנסה, אז הופסקה המגמה בעקבות המשבר הכלכלי ומחסור בהכנסות. מאז 2015 נעשו מספר הפחתות נוספות. הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה בחן את השפעתן על השכבות הסוציו-אקנומיות השונות. מהסקירה עולה כי הפחתות המסים השפיעו באופן טבעי בעיקר על העשירונים הגבוהים, שרוב נטל המס מוטל עליהם. כך למשל בעוד ששיעור המסים הישירים על העשירון התחתון ירד בין 2013 ל-2015 ב-0.7% מ-10.7% ל-10% בלבד, עבור העשירון העליון הוא ירד ב-4.1% מ-42.7% ל38.6% ב-2015. בממוצע ירד נטל המסים הישירים ב-2.9%.

במשרד האוצר מסבירים את השיעור הקטן שבו ירדו המסים בקרב העשירונים התחתונים, בכך שנוצרו שני אפקטים שקיזזו זה את זה: האחד הוא שב-2003 הקצבאות צומצמו ובקרב העשירונים התחתונים יותר אנשים שבעבר קיבלו קצבה יצאו לעבוד, ולכן גם שילמו מס על המשכורת שקיבלו. כך לדוגמה בעשירון התחתון גדל חלקה של ההכנסה מעבודה מכלל ההכנסה הכספית ברוטו מ-28.4% ל-51.5%. מצד שני, שיעורי המס ירדו באופן כללי, לכן בסך הכל המס ירד, אבל בשיעור קטן. 

פערים בין עניים לעשירים (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

בכל הנוגע למסים עקיפים (מע"מ, מס קניה על רכב, סיגריות מיסי נדל"ן וארנונה ועוד) ביחס להכנסה, רואים תמונה הפוכה. ב-2003 שיעור המסים העקיפים מתוך ההכנסה עמדה בעשירון התחתון על 42% וגדל ב-2015 ב-0.4% ל-42.4%. לעומת זאת, בעשירון העליון הוא עמד על 9.7% ב-2003 וירד ב-0.6% ל-9.1% ב-2015. הסיבה לפער הגדול בין העשירונים הוא שכאשר השכר נמוך, ורובו הולך על צריכה, מתוך אותה הכנסה בהתאם משולמים גם המסים העקיפים, כאשר השכבות הנמוכות נוטות לצרוך גם יותר מהכנסתן (ולכן גם לשלם מע"מ בהתאם). כאשר הכנסה גבוהה יותר וחלק ממנה נשמר כחיסכון, המסים העקיפים משולמים רק על חלק ממנה בהתאם.

הירידה בשיעור המסים העקיפים בקרב עשירונים 10-6 מוסברת על ידי האוצר בעיקר על ידי הירידה במס האפקטיבי על רכבים והירידה בהוצאה על סיגריות, עליהן משלמים מס גבוה יחסית.