• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המערכת שתעזור לבנק ישראל לסכל את המתקפות על השקל

לכלכליסט נודע שבנק ישראל משיק מערכת שתזהה תנועות הון חריגות במטבע חוץ. בבנק תולים את השפל שנרשם בשער הדולר במעורבות של קרנות השקעה זרות בשוק המט"ח, ומבטיחים: אם הפעילות תימשך, נפעל באגרסיביות לנטרל אותה

אדריאן פילוט 06:5521.01.18

בנק ישראל החל להפעיל מערכת חדשה לזיהוי תנועות חריגות במטבע חוץ ‑ כך חשף בשבוע שעבר אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל. מטרת המערכת, סיפר אביר, היא לאתר גופים בינלאומיים שמבקשים לגרוף רווחי הון מהירים, והיא מושקת על רקע חשש ממתקפה של ספקולנטים על שער השקל לעומת הדולר. בבנק חושדים שעסקאות של גופים זרים תורמות להתחזקות שנרשמה לאחרונה בשקל ביחס לדולר, שהגיע בשבוע שעבר לשפל של 6 וחצי שנים. לדברי אביר, אם פעילות הספקולנטים תימשך, הבנק יפעל באגרסיביות כדי לנטרל אותה.

 

 

 

אביר אמר את הדברים בשיחה סגורה שנערכה בנוכחות כמה מבכירי הבנק. בין המשתתפים בשיחה היו הנגידה קרנית פלוג, וכן כעשרה אסטרטגים וכלכלנים בכירים בבנקים ובגופים מוסדיים ישראליים (קבוצה שבבנק ישראל מכנים אותה "חזאים").

 

 

 

אביר, המנהל את חדר העסקאות של בנק ישראל ואחראי לניהול יתרות המט"ח של הבנק, סירב למסור פרטים מדויקים על המערכת החדשה. עם זאת, הוא רמז שהיא מסתמכת על נתוני עבר כדי לגלות פעילות מט"ח בהיקף או בעיתוי חריג. התרחשויות כאלה מעידות על כך ששחקנים בשוק אינם קונים או מוכרים מט"ח לצורך פעילות ריאלית, אלא כדי לגרוף רווחי הון.

 

לדברי אביר, בתקופה האחרונה פועלים בשוק "שחקני מומנטום" שמחוללים תנועות הון המחלישות את הדולר מול השקל ‑ תנודות בשער המטבע שאי אפשר להסביר אותן בגורמים כלכליים שגרתיים כגון רכישת חברות ועסקאות יצוא ויבוא של מוצרים. אף שזהות הגופים המעורבים בעסקאות ספקולטיביות במט"ח אינה ידועה, חלקם לפחות הם קרנות השקעה זרות. קרנות אלה אינן משפיעות בדרך כלל על שער הדולר באמצעות רכישות ישירות, אלא באמצעות אופציות (עסקאות עתידיות).

 

 

 

ואמנם, הנתח שתופסים תושבי חוץ בביצוע אופציות על מט"ח טיפס בשנה האחרונה מ־7.92% ברבעון האחרון של 2016 ל־9.21% ברבעון האחרון של 2017. "התחושה שלנו מדבריו של אביר היתה שבנק ישראל נמצא תחת מתקפה" ‑ אמר אחד המשתתפים בשיחה הסגורה בבנק.

 

גם עיתונאים שמסקרים את שוק המט"ח מספרים על פניות שקיבלו לאחרונה מקרנות גידור זרות, שביקשו לשוחח איתם על ההתפתחויות בשער החליפין. כך, לדוגמה, אנליסטית בקרן השקעות אירופית שמגלגלת כ־60 מיליארד דולר התקשרה לאחרונה ל"כלכליסט" בעקבות ניתוח שפורסם בעיתון על היחלשות הדולר. היא הסבירה שהמוסד שלה "משקיע" בישראל, ביקשה לקבל סקירה של שוק המט"ח המקומי, והתעניינה בסיכוי שהממשלה או הבנק המרכזי ינקטו צעדים חריגים בתחום.

 

 

 

נראה שעשרות קרנות השקעה וקרנות גידור דומות חשופות מאוד לשקל, בעיקר באמצעות עסקאות עתידיות שמניבות להן רווחים גדולים, ומאפשרות להן לנפח את התשואות בדו"חות שהן מגישות ללקוחות. כל צעד חריג של מקבלי ההחלטות בישראל ‑ כגון מיסוי, רגולציה חדשה או החלטות מנהליות ‑ עלול לשנות את כללי המשחק ולהסב לגופים האלה הפסדים כבדים.

 

בנק ישראל רכש בשבוע שעבר כחצי מיליארד דולר כדי לתמוך במטבע האמריקאי, שהגיע לשפל של 3.39 שקל. חולשה זו עוררה רבים במגזר העסקי, הן בתעשייה והן בהייטק, לתבוע מהממשלה להתערב בשוק המט"ח. התאחדות התעשיינים ופורום חברות ההייטק הציעו צעדים קונקרטיים לכך, לרבות שימוש בגידור החוב החיצוני של ישראל (תוך רכישת מאות מיליוני דולרים) והגברת רכישות המט"ח של בנק ישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x