הממשלה זורקת חבל הצלה לקופות החולים כללית ולאומית

קופות החולים נכנסות בימים אלה למגעים אינטנסיביים עם משרדי האוצר והבריאות על הסכמי ייצוב חדשים, שבהם אמורה המדינה לכסות חלק מהגירעונות הכרוניים שלהן. אולם המגעים נפתחים על רקע האשמות כי הקריטריונים שפורסמו לא מכבר לתקצוב הקופות מוטים לטובת כללית ולאומית. נציגי קופ"ח מאוחדת מסרבים לשבת לשולחן המשא ומתן עד שישונו הקריטריונים.

הסכמי ייצוב דומים נחתמים מדי כשלוש שנים, ובמסגרתם מזרימה המדינה מאות מיליוני שקלים לקופות החולים, בתמורה להתחייבות של הקופות לנקוט צעדי התייעלות. הצורך התמידי של הקופות בסיוע נובע ממנגנון ההעברה של כספי סל הבריאות, שיוצר תלות של הקופות במדינה, וכך מאפשר לה לפקח עליהן.

מימין: מנכ"ל קופת חולים מאוחדת זאב וורמברנד ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב צילומים: רונן אקרמן, נמרוד גליקמן

לפני כל סבב מגעים עם הקופות נוהגת המדינה לפרסם מבחני תמיכה חדשים, שקובעים כיצד התמיכה הממשלתית תתחלק בין הקופות. הקריטריונים שפורסמו לקראת הסבב הנוכחי עוררו ביקורת חריפה. לפי הקריטריון הראשון, רוב סכום התמיכה יינתן לקופה עם הגירעון הגדול ביותר בהתאם למאזני 2016. גורמים במערכת הבריאות טוענים שהוא נתפר כדי לסתום את הבור התקציבי העצום של קופת חולים כללית, שעמד באותה עת על 683 מיליון שקל (לעומת 575 מיליון ב־2015). הגירעון של הקופות האחרות היה קטן יותר: במכבי 78 מיליון שקל, ובלאומית ומאוחדת ‑ 18 מיליון כל אחת.

המשמעות היא שכללית, שבה כ־52% מהמבוטחים, תקבל קרוב ל־80% מהתמיכה. לטענת המתנגדים, היא מקבלת פרס על הגירעון. אף על פי כן, הגירעון העצום של כללית נובע בין השאר מהעובדה שבבעלותה 14 בתי חולים ציבוריים.

הקריטריון השני שפורסם קובע כי תקציב תמיכה נוסף יתחלק בין שתי הקופות שלהן פחות מ־15% מהמבוטחים, לפי ההפרש שבין השיעור הזה לשיעור המבוטחים בפועל. מנגנון ההקצאה הזה מיטיב עם לאומית, שאליה משתייכים 8.5% מהמבוטחים, לעומת 13.9% במאוחדת.

במקרה או לא במקרה, הקופות שנשכרות מהקריטריונים החדשים ‑ כללית ולאומית ‑ תמכו במאמצי המדינה לפקח על התחרות בין הקופות. זאת בעוד מכבי ומאוחדת התנגדו להצעת החוק שקודמה בעניין בתמיכת משרד הבריאות.