$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

נתניהו, כחלון ופלוג הסכימו: פריצה של 3.4 מיליארד שקל בתקציב 2019

בהתאם לכך, הגירעון יעלה ל-2.9% עקב ביצועי יתר ב-2017. הגירעון ב-2017 בשפל של 1.8%. ההכנסות ממסים עמדו על 311 מיליארד שקל - 17.5 מיליארד שקל מעבר לתחזיות

אדריאן פילוט 16:2204.01.18

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר, משה כחלון ונגידת בנק ישראל, סיכמו על פריצה בתקציב 2019 והגדלתו ב-3.4 מיליארד שקל מעבר לתוספת המותרת עד כה שעומדת על כ-15 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט". הפריצה נובעת מעודף של התחייבויות שלקחה הממשלה על עצמה, לרבות הגדלת קצבאות הנכים, הגדלת הרובד של ביטוח סיעודי שימומן על ידי המדינה, סבסוד צהרונים ועוד. במהלך הדיון הודיע גם שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, שנכנס לפני חודשיים לתפקיד, כי בכוונתו לשנות את כלל ההוצאה הקובע את שיעור הגידול התקציבי כל שנה ושנה. כמו כן, הוחלט על הגדלת הגירעון ל-2.9% תמ''ג.

 

ההנהגה הכלכלית הגיעה לסיכום זה בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר ובה השתתפו גם מנכ''ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מנכ''ל משרד האוצר, שי באב''ד וד''ר עדי ברנדר, מבנק ישראל.

 

מדובר בהחלטה מפתיעה שכן גם הנגידה וגם פקידי האוצר הסכימו לפריצת כל המסגרות הפיסקאליות (גירעון ותקציב). גם אלו הסכימו כי יש מקום להגדלת ההוצאה האזרחית במדינת ישראל (תקציבים חברתיים ללא תקציב הביטחון) שהיא נמוכה ביחס למדינות ה-OECD. עם זאת, נגידת בנק ישראל, שוב הציעה להעלות את שיעורי המסים, הצעה שלא התקבלה. הנגידה, יחד עם הפקידות המקצועית באוצר, דרשו כי פריצת יעד הגירעון, שהיה צריך לעמוד ב-2019 על 2.5% מהתמ''ג, לא תגרום לגירעון עם קידומת "3" ובכך קבעו את ה"מקסימום".

 

 

מימין: נתניהו, פלוג וכחלון. הנגידה ואנשי האוצר דרשו שלא לעבור לקידומת "3" ביעד הגירעון מימין: נתניהו, פלוג וכחלון. הנגידה ואנשי האוצר דרשו שלא לעבור לקידומת "3" ביעד הגירעון צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

 

במהלך הישיבה טענו הצדדים כי נכון לרגע זה, מדינת ישראל הצליחה להשיג את יעד יחס חוב-תוצר של 60% ולפיכך, עם גירעון ממוצע של 2.5% תמ''ג על פני השנים ניתן לשמור הישג זה. קרי, התפיסה כעת השתנתה: אין להסתכל על הגירעון כל שנה כיעד קשיח, אלא ניתן להעניק גמישות מסויימת כל עוד בטווח הארוך, נשמר גירעון של 2.5% בממוצע.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בשנת 2017, צפוי הגירעון להסתכם בשפל של 1.8% תמ''ג עקב גבייה חריגה בסך 311 מיליארד שקל, שהם כ-17.5 מיליארד שקל מעבר לתחזיות המעודכנות. גם הגירעונות המשלתיים הקודמים הסתיימו מתחת ליעד שנקבע סביב ה-2% ולפיכך אמרו הנגידה ואנשי ההפקידות הבכירה באוצר שהם "יודעים לחיות" עם גירעון של 2.9% תמ''ג ב-2019.

 

עוד נטען בישיבה כי המשק הישראלי מפגין עוצמה מתמשכת זה תקופה ארוכה והוא נמצא קרוב למיצוי פוטנציאל הצמיחה, דבר שבא לידי ביטוי בשפל באבטלה, וגידול בצריכה הפרטית ולפיכך בגידול פרמננטי בהכנסות המדינה ממסים למרות שהממשלה בשלוש השנים האחרונות דווקא הורידה שיעורי מסים.

 

כמו כן, הממונה על התקציבים באוצר הודיע כי בכוונתו להטיל על האגף גיבוש כלל הוצאה חדש. הכלל הזה הוא בעצם נוסחה שבסופה מתקבל שיעור הגידול התקציבי הרצוי בין שנה לשנה. כלל זה עבר בשנים האחרונות תהפוכות רבות והוא בדרך להשתנות שוב. על כל פנים, באוצר מדגישים כי קיום של כלל שמגביל את ההוצאה מדי שנה הוא כלל קריטי ולראייה, השנה, בה נרשמה גבייה עודפת לעומת היעד בסך של כ-17.5 מיליארד שקל, אשר רובו יועד לצמצום החוב ללא כלל שמגביל את ההוצאה - התקציב היה גודל בסכומי עתק. עם אישור תקציב המדינה לשנת 2019, תתחיל עבודת המטה סביב הכלל החדש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x