שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

מהגברת התחרות בין הבנקים ועד הקלת הרכישות באינטרנט: 14 הסעיפים החשובים בחוק ההסדרים

חוק ההסדרים לשנת 2019 כולל רפורמה בשוק השידורים, הטלת פיקוח על מחירי ניתוחים פרטיים, העסקת עובדים זרים בהייטק, פתרון למחסור במוסדות ציבור, הסדרים לשחרור העומסים בבתי המשפט ועוד

כתבי כלכליסט 23:2402.01.18

טיוטת חוק ההסדרים ל-2019 שהפיץ השבוע משרד האוצר לא טמנה בחובה הפתעות גדולות. עיקר המהלכים כבר נחשפו לאורך השנה וחצי האחרונות - חלקם נפלו מחוק ההסדרים הקודם וחלקם הם מהלכים שניסו באוצר לקדם לאורך השנה וכעת עטפו אותם סביב חוק ההסדרים. למעט מספר מהלכים בודדים, מרבית הצעדים לא צפויים לעמוד בפני התנגדות קשה כל כך. 

 

עם זאת, המהלך שצפוי לזכות להכי הרבה התנגדות - מצד הבנקים, הוא דווקא עם סימן השאלה הגדול ביותר אבל מסיבה אחרת - משרד המשפטים מבקש להוציאו מחוק ההסדרים, שכן בכיריו למדו על המהלך שכולל סוגיות משפטיות מורכבות, רק בשבוע שעבר. גורמים באוצר מעריכים כי את התקציב הזה, אם הקואליציה תצלח את חקירות ראש הממשלה כמובן, לא יהיה כל כך קשה להעביר, שכן הוא לא טומן בחובו סכסוכים פנים קואליציוניים.

 

עוד בהצעת החוק: מהלך שכבר עלה על הפרק בעבר לחייב את החברות הממשלתיות לדווח לציבור כל מה שהחוק מחייב אותן היום לדווח לרשות החברות וכן לעשות סדר בוועדות המכרזים של השלטון המקומי שהיום מתפקדות כועדות פוליטיות של חברי מועצה ולהפוך אותן לועדות מקצועיות שכוללות את נציגי המנכ"ל, הגזבר והיועץ המשפטי.

 

בתחום התשתיות חוק ההסדרים מנסה לתקן שתי עוולות עיקריות שנגררות משנה לשנה וללא פתרון ממשי. בתחום האנרגיה מדובר בניסיון רביעי להסיר רגולציה בתחום חיבור מפעלים לגז כך שמתן אישורי הבטיחות יופרטו. עוד שם: עידוד הכנסת גז לשכונות מגורים ופטור ממס שבח להקמת מתקנים סולארים. טיוטת החוק כוללת גם רפורמה בשוק השידורים ועוד.

 

מימין: שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר ומשה כחלון שר האוצר מימין: שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר ומשה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי
 

ואלה 14 סעיפים חשובים בחוק ההסדרים:

 

1. רפורמה בניוד חשבונות בבנקים

2. הסרת חסמים ביבוא אישי

3. הגברת התחרות בשוק הטללוויזיה 

4. הרפורמה להוזלת מחירי ניתוחים

5. מדיניות הממשלה על העסקת עובדים זרים

6. רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית

7. כלים רגולטורים להגדלת היצע הדיור

8. טיוב הליך רישוי עסקים

9. טוהר מידות בשלטון המקומי

10. ניהול ביקושים במערכת המשפט

11. הקמת סביבת ניסוי לטכנולוגיות פיננסיות

12. ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות

13. הקמת מוסד ליישוב סכסוכים בין חברות הביטוח למבוטחים

14. הגז הטבעי: העברת אישורי הבטיחות לשוק הפרטי

 

 

1. רפורמה בניוד חשבונות בבנקים

 

המטרה היא להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. במוקד הרפורמה שתפשט את המעבר בין הבנקים צפויה לעמוד הקמתה של מערכת משותפת לכל הבנקים שתבצע העברת חשבון מבנק לבנק בלחיצת כפתור. המודל המתגבש מבוסס על מודל אנגלי לפיו, פתיחת חשבון חדש נעשית באמצעות מערכת ממוחשבת. כל שעל הלקוח לעשות הוא להחליט מתי לעבור ולאיזה בנק. המעבר כולל את סגירת החשבון הישן, העברתן של כל הוראות הקבע, החסכונות ויתרות החוב. מאז הושקה המערכת באנגליה ב־2013, הצטרפו אליה 40 תאגידים בנקאיים, ובוצעו העברות של יותר מ־3 מיליון חשבונות בנק.

אדריאן פילוט

 

2. הסרת חסמים ביבוא אישי

 

הסעיף למעשה מאמץ את המלצות הוועדה שהוקמה בנושא בשנה שעברה שמטרתן היא להקל על הציבור שרוכש באמצעות האינטרנט במטרה להגדיל את התחרות עם הקמעונאים המקומיים. ההמלצה המרכזית היא לקבוע מהו יבוא אישי כך שצרכנים לא יגלו בדיעבד שמה שהזמינו בדולרים בודדים כרוך בתשלום נוסף של מאות שקלים לרגולטורים השונים. ההגדרה קובעת כי היבוא האישי יוגבל עד ל-30 מוצרים בעלות של עד 1,000 דולר סך הכול, כאשר יבוא של מעל 1,000 דולר יהיה מוגבל לעד חמישה מוצרים, כל עוד הם מיועדים ליבוא אישי.

 

 

 צילום|: SHUTEERSTOCK

 

מהלך שני הוא יצירת דרגות שונות של פיקוח על היבוא כאשר דרגה א' מסתפקת בהצהרה על כך שהשימוש במוצר הוא אישי (בה אמורים להכלל מרבית המוצרים) דרגה ב' מחייבת בנוסף להצהרה הראשונה הצהרה על כך שהצרכן מודע לכך שהמוצר לא נבדק על ידי הרשות המוסמכת, דרגה ג' במקרה שיבוא אישי של המוצר עלול לפגוע בביטחון הציבור (כך שהאחריות האישית של המייבא לא מספיקה) גם בדיקה של המסמכים הרלוונטיים ובדיקה פיזית של המוצר- ללא עלות (אלא אם יבחר הצרכן ללכת למעבדה מוסמכת במקום לרשות הרלוונטית). מעבר לכך ההחלטה כוללת גם הקמת אתר ייעודי שיכלול גם מחשבון של רשות המסים לחישוב המסים הרלוונטיים, וכן צו שיירכז את כל ההנחיות בנוגע ליבוא אישי שהיום פזורות על פני חוקים וצווים שונים.

 

עוד קובעת ההחלטה כי עד סוף מרץ יידרש מנהל רשות המסים להנגיש את מנגנון המיסוי כמו למשל להפוך את ההחזר מס על החזרת מוצר פגום למקוון ולגבש מנגנון לפיו שיסדיר את ההתייחסות לשער המטבע שאינו דולר מיום הרכישה.

 

המהלך, שצפוי לפגוע בסוחרים המקומיים בכך שייקל על הציבור ליבוא מוצרים ממדינות שונות. נתפס כרגע כ"הרע במיעוטו" לאחר שבאוצר החליטו שלא להגדיל את תקרת הפטור ממע"מ ביבוא למעל 75 דולר. לאור הוועדה עמדו נתונים של משרד הכלכלה לפיהם ב-2016 3.7 מיליון איש בישראל רכשו מוצרים ביבוא אישי ב-2.9 מיליארד שקל והגיעו לארץ 51.4 מיליון חבילות באמצעות הדואר- זאת לעומת 26.3 מיליון ב-2013. למעשה הגידול ביבוא נעשה פחות תודות לאנשים שמתחילים לרכוש (שכן לפי הנתונים של הוועדה כמות הקונים גדלה בשנה ב-5%) אלא בעיקר בהיקף הרכישות של הקונים הקיימים שכן סך הרכישות גדל ב-22%. הקלה על ההליכים הבירוקרטיים יכולה גם להסיר חסמים פסיכולוגיים מפני אנשים שעד כה נרתעו מרכישות כאלה.

עמרי מילמן

 

 3. הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה

 

חוק ההסדרים הקרוב הולך לכלול מספר סעיפים שצפויים לשנות את שוק השידורים, בעיקר בתחום הרגולטורי שמותאם לרגולציה של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.

 

שני הרגולטורים, המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יתמקדו רק בנושאים ספציפיים ויאפשרו לערוצים להתנהל בחופשיות יחסית, ונקרא רגולציה מצומצמת. לפי ההצעה הרגולטורים יפקחו על הערוצים בנושאי הנגשה לבעלי מוגבלויות, הגנה על ילדים והגבלות על שידורים אסורים; עידוד התחרות והסרת חסמי כניסה ומעבר; צרכנות; אתיקה; והשקעה וקידום הפקות מקור כולל שידורי חדשות.

 

 

מימין: רון אילון מנכ"ל yes וטל גרנות גולדשטיין מנכ"לית HOT מימין: רון אילון מנכ"ל yes וטל גרנות גולדשטיין מנכ"לית HOT צילום: אריאל בשור, אוראל כהן

 

  • עוד ברפורמה צפוי משרד התקשורת לקדם שידור תוכן שיווקי, נושא שעלה על הפרק לא אחת בשנים האחרונות. הערוצים המסחריים סובלים מירידה בהכנסות משידור פרסומות בעקבות התמורות בשוק הפרסום וכניסתן של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק ששואבות תקציבי פרסום ניכרים. לכן אם ההצעה תעבור נראה על המסך יותר תוכן ממומן, דבר שאנחנו נתקלים בו כבר היום אבל לפחות יהפוך למוסדר.

 

  • רפורמה נוספת בחוק ההסדרים, שפורסמה גם במסגרת הצעת החוק לאסדרת הערוצים היעודיים שנדונה בימים אלה בכנסת, עוסקת בביטול הערוצים היעודיים, העברתם לפיקוח הרשות השנייה ויצירת רישיון מסחרי חדש עבורן. כפי שפורסם ב"כלכליסט", ההצעה תחייב את הערוצים להעביר את נתוני ההכנסות וההוצאות שלהן למנכ"ל הרשות השנייה, וכל ערוץ יחוייב במגבלות בהתאם לנתח השוק שלו לפי ההכנסות מפרסום. כך למשל, ערוץ בעל נתח שוק קטן מ-10% יהיה מחויב ברגולציה מצומצמת בלבד. ככל שנתח השוק שלו יגדל כך הוא יחויב בשידור חברת חדשות על ידי הקמת חברה ייעודית, חובת הוצאה לתפעול שוטף של חברת חדשות ושידור הפקות מקור.

 

  • באשר לפלטפורמות השידורים הוחלט להקים צוות בינמשרדי שידון בהמלצות וועדת פילבר, לפיהן גם פלטפורמות שידור שאינן מפוקחות על ידי מועצת הכבלים והלוויין דוגמת סלקום ופרטנר יפוקחו, וזאת על ידי שינוי חקיקה שיקבע כי המועצה תפקח גם על פלטפורמות המעבירות את שידוריהן על גבי האינטרנט. לפי טיוטת החוק הצוות יצטרך להגיש טיוטת תזכיר חוק לאישור שר התקשורת בתוך 120 יום.

 

  • גם בעניין חבילות הבסיס והיסוד, חבילות צרות אותן מחייבת המועצה לשידורי כבלים ולוויין מ-HOT ו-yes למכור לצרכנים, צפויה להתבטל בעיקר בגלל שהחבילות אותן מציעות החברות אינן אטרקטיביות וסך המנויים עומד על כ-40 אלף מנויים בלבד. חבילות הבסיס והיסוד אינן כוללות תוכן פרימיום כמו ספורט ולכן נדרשים הצופים לשלם מחיר כניסה המתומחר בכ-220 שקל לפחות על מנת לצפות בתכנים הנוספים.

אביב גוטר 

 

 

4. הרפורמה להוזלת מחירי ניתוחים

 

בזמן שהרפורמות הכרוכות בהקצאת תקציבים נוספים למערכת הבריאות הציבורית מתעכבות או מוקפאות, במשרד האוצר מנסים לקדם רפורמה חדשה שאינה כרוכה בתקצוב במסגרתה יוטל פיקוח על מחירי מספר ניתוחים פרטיים נבחרים. מדובר במאמץ נוסף מצד המדינה לרסן את מערכת הבריאות הפרטית שבה נגבים מחירים גבוהים ביותר על הליכים המבוצעים על ידי אותם רופאים במערכת הציבורית, אך בתנאים משופרים והכי חשוב – ללא תורים ארוכים.

 

לפי טיוטת חוק ההסדרים הנוכחית, ועדה ייעודית צפויה להמליץ לשרי האוצר והבריאות על קביעת כמה סוגי ניתוחים נפוצים שעל מחיריהם יוטל פיקוח במערכת הפרטית. הוועדה תתמקד בניתוחים נפוצים שבהם יש פער של יותר מ-40% בין העלויות במערכת הפרטית לבין הציבורית, כלומר – אותו הליך – אבל כשהוא הרבה יותר יקר.  

 

ניתוח בבלינסון (ארכיון) ניתוח בבלינסון (ארכיון) צילום: אוראל כהן

 

בטיוטת חוק ההסדרים מוסבר כי אין הצדקה כלכלית לפער הגבוה בין המחירים בשתי המערכות, ומסבירים כי מדובר בכשל שוק הפוגע במערכת הבריאות הציבורית – בין השאר מכיוון שהמערכת הפרטית מהווה תמריץ לרופאים לצמצם את שעות עבודתם במערכת הציבורית – ולנתח עבור רווח גדול יותר במערכת הפרטית. היעד הוא להחיל את הפיקוח על הניתוחים הנבחרים שטרם הוגדרו החל מה-1 במאי השנה.

 

האבחנה של אנשי האוצר היא נכונה, אכן נוצר כשל שוק שגורם לכך הליכים רבים במערכת הפרטית מתייקרים וגוזלים משאבים מהמערכת הציבורית המצטמקת. אך הפתרון המוצע שאינו כרוך בעלות הוא מעין פלסטר זמני למצב שמצריך טיפול הרבה יותר מאסיבי. על מנת שמערכת הבריאות הציבורית תוכל להתמודד עם זו הפרטית, נדרשים משאבים תקציביים וחומריים הרבה יותר גדולים מאלו הניתנים לה כעת. אם אלו לא יינתנו, גם פיקוח שכזה לא באמת יסייע.

ספי קרופסקי

 

5. מדיניות הממשלה על העסקת עובדים זרים

 

עובדים זרים בהיי-טק - היה נושא שכבר דובר בו לא מעט, וכעת המדינה מבקשת לעבור לפסים מעשיים: על מנת להתמודד עם החוסר בעובדי היי-טק, טיוטת חוק ההסדרים הנוכחית מציעה להקל על העסקת עובדים זרים בתחומים אלו בישראל. בטיוטה מוצע כי תקופת העסקת עובדים אלו בישראל תותר לפרקי זמן ארוכים של בין 45 ימים לשנה.

 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: suno.edu

 

טיוטת חוק ההסדרים מציעה נוהל קליטה מקוצר שתפעיל רשות האוכלוסין וההגירה עבור עובדים אלו, שכיום יש חוסר משמעותי בהם בישראל. אלו יקבלו רישיון עבודה ויוכלו להאריך אותו באותו נוהל מקוצר בתום תקופת השהייה (עד שנה). מצד אחד, הפתרון יכול להיטיב עם חברות בענף ההיי-טק בייחוד במקומות שבהם קיים חוסר משמעותי, ועדיין – למרות החוסר באנשי מקצוע מקומיים – נשאלת השאלה האם בטווח זמן הארוך הדבר ייפגע בעובדים הישראלים.

ספי קרופסקי 

 

6. רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית

 

בחוק ההסדרים הנוכחי המדינה מבקשת להסדיר שוב את תחום ההשכלה הטכנולוגית בישראל, כך שיתאים הרבה יותר למשק ויסייע לבוגרים להשתלב בתעשייה. הרפורמה הכלולה בטיוטת חוק ההסדרים מציעה בין השאר לקבוע מתווה לימודים אחוד לפי תחום לימודים, היקפי שעות לימוד קבועות, הגדרת תכני לימוד מסוימים שיחויבו הסטודנטים ללמוד, מבחני גמר וכן הלאה.

 

בית ספר מקצועי בסוף שנות השישים של המאה הקודמת בית ספר מקצועי בסוף שנות השישים של המאה הקודמת

 

המדינה רואה במערכת ההשכלה הטכנולוגית כלי יעיל להכשרת אנשי מקצוע שישתלבו בהמשך במשק, אלא שבמרוצת השנים מערכות אלה סבלו מתדמית נחותה ותפישה לפיה הלימודים אינם מתנהלים תמיד ברמה גבוהה. לעתים אף נשמעת ביקורת כי הפניית סטודנטים למסלולים אלו נחשבת ל"הסללה", כלומר – אי מיצוי הפוטנציאל המלא של בוגרי תיכונים וצבא. המדינה מקווה שדרך החלת רגולציה קפדנית ושיפור רמת הלימודים – מעמדם של מסלולים אלה יישתפר.

ספי קרופסקי

 

 

7. כלים רגולטורים לפתרון המחסור במוסדות ציבור   

 

  • תיקונים לחוק התכנון והבנייה שמובאים במסגרת חוק ההסדרים נועדו לפתור מחסור במוסדות ציבור על ידי ציפוף הבנייה ומתן כלים למוסדות התכנון שיאפשרו להם לשלב במתחם אחד תעסוקה, מגורים, ומוסדות ציבור ובהם גנים ומעונות יום.

 

על פי ההצעה, מוסדת תכנון המאשרים תוכנית יוכלו לייעד חלק ממבנה חדש בתוכנית לשימוש ציבורי, ללא תמורה לבעל הקרקע, ובלבד שהתוכנית משביחה את הקרקע.

 

בנוסף, התיקן כולל מתן סמכויות חדשות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה שנועדו לאפשר להן להוסיף מוסדות ציבור במתחמי מגורים ותעסוקה: ועדה מקומית עצמאית תוכל להוסיף למגרש המיועד לתעסוקה גם שימושים של מעונות יום, פעוטונים, דיור להשכרה, דיור מוגן, ומעונות סטודנטים; במגרש המיועד למגורים תוכל ועדה כזו להוסיף שימושים של מעונות יום ופעוטונים; בנוסף יתאפשר לוועדה כזו להמיר יעוד של עד 20% משטח לתעסוקה, לצורכי ציבור.

 

משרד העבודה והרווחה הוא זה שמתקצב הקמה של מעונות יום חדשים, סעיף בחוק ההסדרים מבקש לאפשר למשרד לתקצב גם הסבת מבנים קיימים למעונות יום. התקציב לכך יהיה בשיעור שאינו נמוך מ-10%, מתוך סך התקציב לבינוי מעונות יום.

 

פארק אריאל שרון פארק אריאל שרון צילום: אלבטרוס

 

  • טיוטת חוק ההסדרים כוללת חוק שיאפשר לרמ"י או למשרדי הבינוי לבצע באתרי בנייה למגורים במקום רשויות מקומיות ותאגידי מים, עבודות פיתוח של כבישים, מדרכות, ותשתיות מים וביוב.

 

עד היום פיתוח של תשתיות באתרי בנייה מוטל על רשות מקומית, תשתית המים והביוב מוטלת על תאגיד המים של אותה רשות. במקרים רבים עיכוב בעבודות הפיתות אינו מאפשרת לרשות מקרקעי ישראל לשווק את הקרקע לבנייה למגורים, או לא מאפשר לקבלנים לאכלס בניינים לאחר שנבנו. הצעת החוק תאפשר לרמ"י או למשרד הבינוי לקחת את המושכות לידיים, ולבצע את עבודות הפיתוח בלי לחכות לרשות המקומית, וזאת בתנאי שחלפו יותר מ-60 יום מאז שהיא קיבלה הודעה על כוונת רמ"י או משרד הבינוי ליזום בנייה בשטח. עבודות הפיתוח ממונות על ידי היטלים שגובה הרשות מחברות הבנייה, על פי הצעת החוק אם משרד הבינוי או רמ"י יבצעו את עבודות הפיתוח הם יגבו היטל מחברות הבנייה במקום העירייה.

 

  • משרד האוצר פועל להפרטת חברת פארק אריאל שרון והעברת הפארק לתל אביב. כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים. כיום פארק אריאל שרון שוכן בשטח גלילי כלומר כזה שאינו שייך לאף רשות מוניציפאלית, ומנוהל על ידי חברה ממשלתית שבדירקטוריון שלה 3 נציגים ברוטציה של חולון, תל אביב, אזור, רמת גן ובני ברק.

 

על פי טיוטת חוק ההסדרים, שר הפנים אריה דרעי יקים ועדת גבולות שתבחן שיוכו של הפארק לאחת הרשויות. בשנים האחרונות תל אביב פועלת לסיפוח הפארק לשטחה, כדי ליצור רצועה ירוקה, שבשוליה בניינים, מפארק דרום ועד פארק אריאל שרון כולל. סעיף נוסף בטיוטת חוק ההסדרים מורה למנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, להכין הצעה להפרטת חברת פארק אריאל שרון ומכירת מניותיה. נראה כי תכלית המהלך הוא העברת החברה לבעלות עיריית תל אביב.

אמיתי גזית

 

8. טיוב הליך רישוי עסקים

 

משבר האמוניה בחיפה וסרובו העיקש של ראש עיריית חיפה יונה יהב לקבל כל פתרון ממשלתי בנושא, הקים עליו את משרדי הממשלה. רה"מ בנימין נתניהו הנחה היום את משרדי הפנים, המשפטים והאוצר להגיע לכדי הסכמות בנוגע לתיקון בחוק רישוי עסקים. התיקון קובע שבמקרים בהם יש להקים או לשדרג מפעלים או תשתיות לאומיות אזי מי שיקדם את הנושא ויאשר את ההפעלות השונות תהיה הממשלה ולא הרשות המקומית הרלוונטית.

 

במשרד רה"מ מחדדים שמטרת התיקון לחוק הוא "לקדם את האינטרסים הלאומיים הרחבים של מדינת ישראל, ולהאיץ את הצמיחה ואת פיתוח המשק. כיום, נתונה הסמכות לרישוי עסקים, ובכלל זה תשתיות לאומיות ומפעלים אסטרטגיים, בידי הרשויות המקומיות, בהן ממוקמים המתקנים, עובדה שלעתים מערימה קשיים על התהליך", רומזים שם, מבלי לציין את שמה של חיפה.

 

המהלך יבוצע באמצעות תיקון לחוק רישוי עסקים. בכוונת משרדי רה"מ, הפנים והמשפטים להפיץ תזכיר חוק בעניין, לאחר מעקב מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר, מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט ונציגי משרד האוצר. עם יישומו יתקעו ראשי ערים רבים עם תשתיות לאומיות שעוברות בשטחן מבלי שתהיה להם יכולת להתנגד וזאת עוד בשנת בחירות מוניציפליות. אחד הפרויקטים שעתידים להרוויח מכך היא הרכבת הקלה בתל אביב, שעד היום נתקעה במבוכי הבירקורטיה העירונית של גוש דן.

 

עד כמה יעזור התיקון לעובדי חיפה כימיקלים שרק אתמול יצאו לחופשה ללא תשלום של חצי שנה? לא הרבה. עד שהממשלה תסיים עם החוק אלה ישבו חודשים ארוכים בבית ללא מקור פרנסה. נקודת האור היחסית היא שמפעלי האמוניה של חיפה כימיקלים יוכלו לחדש את עבודתם כבר במהלך 2018, זאת לאחר שמכל האמוניה הושבת לפני כמה חודשים מפעילות מכוח צו ביהמ"ש העליון.

ליאור גוטמן 

 

9. טוהר מידות בשלטון המקומי

 

בתוך חוק ההסדרים מסתתרת הצעת מחליטים אשר צפויה "להקפיץ" את ראשי השלטון המקומי - דווקא בתקופה הרגישה ביותר עבורו: שנת בחירות.

 

חוק ההסדרים מבקש לכלול את שתי המלצותיה העיקריות של דו"ח המיוחד שחיברה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, אשר התבקשה לנסות לאתר את "ערוצים" שדרכם חודרת השחיתות אל תוך השלטון המקומי - עיריות, רשויות מקומיות ומועצות, שמנהלות מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים ומתקשרים עם מאות אלפי גופים פרטים.

 

דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, באחד הדיונים בביהמ"ש דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, באחד הדיונים בביהמ"ש צילום: אוראל כהן

 

למרות שהדו"ח גובש כבר לפני שנתיים, בתקופה האחרונה גורמים משפטיים בכירים מודים כי "הכל תקוע", וזאת על רקע התנגדותו של השלטון המקומי, דווקא בשנת בחירות, לבצע את השינויים שפירושם אובדן כוח. במשרד הפנים, מודים, כי אכן נציגי השלטון המקומי מסתייגים מהשינויים המוצעים ומבקשים לדחות אותם אחרי הבחירות. אי יישום הדו"ח קיבל תשומת לב מיוחדת אחרי חשיפת פרשת השחיתות הדולה בעיריית ראשון לציון בה חשודים ראש העירייה ומי שיכהן כיו''ר הקואליציה (עד שנאלץ להתפטר) – ח''כ דוד ביטן.

 

שינוי חשוב שמוצע הוא בהרכב ועדות המכרזים. לפי ההצעה, ההתקשרויות מהוות "המסלול המרכזי שאליו מנותבים כפסי הציבור". בניגוד למצב בשלטון המרכזי, חברי ועדת המכרזים בשלטון המקומי מורכב מחברי מועצה (דרג נבחר) - פוליטיקאיים. לפי ההצעה, חברי ועדת המכרזים יהיו דרג מקצועי (מנכ''ל וגזבר) - ושומרי הסף (יועץ משפטי). בדברי ההסבר צוין כי אותם פקידים נתונים ללחצים פוליטיים וגם אין מדובר בהחלטה על "מדיניות" כאשר ההחלטה על זהות הספק הוא החלטה בעלת אופי נקודתי-פרטני ולא עקרונית שחייבת להיות מבוססת על שיקולים מקצועיים גרידא. לפיכך, ההצעה מבקשת להפוך את ועדת המכרזים לגופים מקצועיים.

 

בנוסף, ועדות מכרזים בשלטון המקומי סובלות מאנומליה נוספת: אם בשלטון המרכזי החלטות של ועדות מכרזים מחייבות, בשלטון המקומי הן במעמד של "המלצות". למעשה, לא רק שראש הרשות רשאי לא לקבל את המלצתה של ועדת המכרזים, אלא שהוא רשאי לאשר התקשרות אשר ועדת המכרזים לא המליצה עליה. ההצעה בחוק ההסדרים מבקשת להשוות את ועדת המכרזים בין השלטון המרכזי למקומי גם בהקשר הזה.

אדריאן פילוט

  

10. הסדרים לשחרור העומסים בבתי המשפט

 

תחת הכותרת העסקית-מנהלתית "ניהול ביקושים במערכת המשפט", מוצעים מספר הסדרים לשחרור העומסים בבתי המשפט. הרעיונות, חלקם חדשים וחלקם עלו בעבר, הוכפפו לצוותים וועדות שאמורות לבחון את היתכנותם ככל שנדרשים תיקוני חקיקה להגשמתם.

 

ואלה הרעיונות:

 

  • וידיאו קונפרנס. ניהול תביעות בהסכמת הצדדים בבית משפט לתביעות קטנות באמצעות וידיאו קונפרנס. הצדדים לא יצטרכו להגיע לבית המשפט ולהמתין לדיון. ייחסכו זמן וגם אולם.

 

  • שופט יחיד במחוזי. לבחון העברת תיקים שמתנהלים בבית המשפט המחוזי בפני הרכב של שלושה שופטים להרכב של דן יחיד. כיום, אין מדיניות סדורה למספר השופטים שמשובצים לתיקים. ערעורים ותיקי פשע חמור נידונים בהרכב של שלושה. תיקי ענק כהולילנד, וינרוט, פסגות ונוחי דנקנר נידונו בפני שופט יחיד במחוזי בתל אביב בעוד שתיק אולמרט במחוזי ירושלים נידון בפני הרכב של שלושה. וכך גם תיק המעשה המגונה של חיים רמון בבית משפט השלום בתל אביב.

 

  • העברת תיקי תעבורה קלים (ברירת משפט) מבתי משפט לתעבורה לרשות מנהלית. הרקע: גידול משמעותי בפתיחת תיקי תעבורה. 136 אלף נפתחו ב-2016 לעומת 97 אלף ב-2012.

 

בית המשפט המחוזי בת"א (ארכיון) בית המשפט המחוזי בת"א (ארכיון) צילום: גולן פרידנפלד

 

  • הרחבת חובת הגישור המקדמי. מוצע להפוך לפרוצדורה קבועה (כיום זו הוראת שעה זמנית) את הליך הגישור באמצעות פגישת המהו"ת (מידע היכרות ותיאום) – הליך גישור מקדמי שבוחן אפשרות של סיום התיק מחוץ לבית המשפט במקום ניתובו לשופט ולהוכחות - ולהחילה לגבי כל תביעה, בכל רחבי הארץ ובסכום שעולה על 40 אלף שקל. הגישור המקדמי מתקיים היום כפיילוט, מ-2008, רק בבתי משפט השלום בתל אביב, ירושלים וראשון לציון.

 

בנוסף, יוסמך שר המשפטים לקבוע סוגי הליכים אזרחיים שבו יחוייב התובע בהליכים מקדמיים לפני הגשת התביעה. זאת במטרה ליצור "סביבה המעודדת התדיינות מוקדמת".

 

  • תאונות דרכים – נזקי רכוש: תביעות רבות מתנהלות כ"תביעות שיבוב" בהן חברות הביטוח נכנסות לנעלי המבוטחים לאחר ששילמו להם עבור הנזק. עד ל-2015 יושבו תביעות אלה באמצעות בוררות מחייבת בין חברות הביטוח, אלא שמנגנון זה הופסק בעקבות יציאת חלק מהברות הביטוח מההסדר מה שגרם לעליה דרמטית בכמות התביעות ב-2016. (47 אלף לעומת 34 אלף ב-2015. לכן מוצע לאפשר 90 יום כדי לבחון האם נחתם הסכם בין הגופים המבטחים בקשר ליישוב מחלוקות. אם לא נחתם, תבחן שרת המשפטים תיקוני חקיקה להחלת בוררות חובה בסכסוכים אלה.

 משה גורלי

 

 

11. הקמת סביבת ניסוי לטכנולוגיות פיננסיות 

 

הממשלה מעוניינת להקים "מגרש משחקים רגולטורי" – סביבת ניסוי מותאמת רגולטורית - לחברות בתחום הפינטק, על מנת לעודד טיפוח חדשנות פיננסית תוך שמירה על הרגולציה. "תחום הפינטק הוא אחד מהתחומים המתפתחים ביותר בעולם" נכתב בדברי ההסבר, "לפי ההערכות, תעשיית הפינטק בישראל כוללת כ-450 חברות, מה שהופך את ישראל לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום". מטרת ההחלטה הנוכחית הינה להקים צוות אשר יגבש את מתווה המגרש המתאים לשוק הישראלי ויורכב מנציגי המשנה ליומ"ש, אגף התקציבים באוצר, רשות שוק ההון, רשות ני"ע, בנק ישראל, הרשות להלבנת הון ורשות המיסים.

 

מגרש המשחקים הרגולטורי, לפי הממשלה, אמור לסייע לרגולטור בפיתוח הנחיות לטכנולוגיות עתידיות, להגן על האינטרס של הצרכנים ולהתעדכן בהתפתחויות האחרונות בתחום. הוא גם מסייע לחברות לקצר את זמן הגעת המוצר לשוק. "חברות פינטק יכולות להתמקד יותר בהיבטים הטכנולוגיים ואילו הרגולטור יכול לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בענף", נכתב במסמך. "דבר זה מטפח שיתוף פעולה אשר מקדם את האינטרסים של חברות הפינטק, הרגולטורים ולבסוף הצרכנים".

 

"מעבר לשיפור השירות והוזלת העלויות ללקוח, לתכנית צפויות להיות ההשפעות על השקעות בישראל", נכתב. כדוגמה מתייחסים בממשלה למגרשי משחקים דומים שפועלים כבר בבריטניה, הונג קונג, אינדונזיה, יפן ואוסטרליה. מובאים הנתונים לגבי הצלחת היוזמה באנגליה, שם היא הושקה בתחילת שנת , 2016. לפי המסמך, ברבעון הראשון של שנת 2017 הושקעו באנגליה 315 מיליון דולר בסטארט-אפים בתחום הפינטק, לעומת 140 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה שנה לפני כן. כמו כן, מספר הנרשמים לתכנית גדל מ- 69 בחודש מאי 2016 ל- 77 בינואר 2017 .בסבב הראשון נבחרו 18 חברות בלבד, ולסבב השני נרשמו 31 חברות.

 

בין המלצות הצוות שיוקם, הוא יצטרך להתייחס לאפשרות למתן הקלות רגולטוריות, בין אם לתקופה מוגבלת או לחברות מסוימות שייבחרו על פי קריטריונים. הוא יתייחס גם להמשך פעילות החברות לאחר סיום התכנית ויבצע סקירה של הסמכויות הקיימות היום לרגולטורים השונים. בהתאם, יוכל להמליץ על תיקוני חקיקה אשר יעניקו לרגולטורים סמכויות ליישום התכנית. המלצות הצוות יוגשו לשר האוצר בתוך 120 יום.

 

קול קורא המזמין את הציבור להגיש התייחסות ליוזמה זו פורסם על ידי משרד האוצר כבר ב-13 באוגוסט 2017. משרד האוצר ציין בקול הקורא, כי חרף העובדה שחברות פינטק רבות מוקמות ופועלות מתוך ישראל, מעטות מהן פעילות בשוק הישראלי עצמו.

 

הקונספט של "ארגז החול" אומץ מתחום פיתוח התוכנה ככלי שמסייע למפתחים לבדוק הוכחת היתכנות לפני שחרור המוצר לציבור, על מנת לקבל משוב ולשפר את המוצר. תחום הפינט נחשב לתחום רווי במגבלות רגולטוריות ולרוב לסטארט-אפים צעירים אין הרשאות מתאימות לבצע מבחנים בעולם האמיתי. מטרת יוזממות כאלה, בין השאר, למנוע מהחברות הצעירות לחפש פרצות בחוק או לנקוט באמצעים אחרים שיקלו עליהן לבדוק מוצרים חדשים. במקביל, נוצרת כאן הזדמנות עבור מוסדות פיננסיים ותיקים יותר לאתר ולבחון טכנולוגיות חדשות וחדשניות שהם רוצים להשיק.

הגר רבט

 

 

12. ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות

 

נבחרת הדירקטורים שהוקמה בממשלה הקודמת שיפרה את פעילות החברות הממשלתיות באופן משמעותי, כעת מקדמים באוצר צעדים קטנים יותר עליהם יהיה חתום המנהל החדש של רשות החברות, יעקב קוינט. המהלך הראשון יחייב את החברות הממשלתיות לפרסם לציבור מידע שהיום החוק מחייב אותם רק לעדכן לגביו את רשות החברות.

 

כך למשל יידרשו החברות לפרסם את דו"ח יו"ר הדירקטוריון על פעילות החברה ועבודת הדירקטוריון, דוחות שנתיים, תקופתיים ומיידיים- בהתאם להחלטה של שר האוצר, תקציב שנתי של החברה ודרך ביצועו, החלטות דירקטוריון החברה להגביל או לסייג סמכויות של מנכ"ל החברה וכן חברה ממשלתית תדרש לפרסם לציבור דו"ח או הודעה "אם קיים עניין ציבורי בגילוי המידע לציבור".

 

 

יעקב קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות צילום: נמרוד גליקמן

 

במקביל מבקשים באוצר גם לקבוע באמצעות חוק ההסדרים כי מינוי סמנכ"לים בחברות הממשלתיות או תפקידים בכירים אחרים כמו מבקר פנים או יועץ משפטי יהיו טעונים באישור הדירקטוריון ולא ייעשו על ידי המנכ"ל בלבד.

 

הצעדים הללו, בעיקר בתחום השקיפות נועדו לקרב את החברות הממשלתיות שפרשות שחיתות צומחות בהם חדשות לבקרים למעט יותר דומות לחברות ציבוריות. אלא שבינתיים ההנפקות שתוכננו בעבר של החברות הממשלתיות והיו הופכות את החברות הגדולות לכאלו שצריכות לעמוד בכללים של חברות ממשלתיות לא מתקדמות באמת. זו למעשה דרך לקדם שקיפות אך בלי ההנפקות.

עמרי מילמן

 

13. הקמת מוסד ליישוב סכסוכים בין חברות הביטוח למבוטחים

 

הסעיף קובע כי יקום מוסד ייעודי שיטפל בפניות של מבוטח או צד שלישי כלפי חברות הביטוח, הגוף ירכז יברר ויכריע בתביעות ביטוח שיוגשו אליו.

 

הכוונה כאן היא לאזן בין פערי הכוחות והמידע שיש בין חברות הביטוח למבוטחים עצמם, לכן הכוונה היא לייעד את המוסד לאנשים פרטיים וחברות קטנות כך שחברה שמעסיקה מעל 5 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 2 מיליון שקל לא תוכל להגיש דרכו תביעה. עוד מוצע שלא ניתן יהיה לפנות למוסד אלא אם חברת הביטוח דחתה את התביעה של המבוטח, את חלקה. או לחילופין אם לא קיבל ממנה כל תשובה. עוד ניתן יהיה לפנות כנגד החלטה שלא לבטח אדם או לבטח בתנאי חיתום לא סבירים. למעשה לא מדובר בהמצאה מהפכנית, שכן הדבר קורה היום כבר במדינות שונות כמו קנדה, בריטניה אוסטרליה וסינגפור.

 

לפי ההחלטה שר האוצר בתיאום עם שרת המשפטים יקים ועדת איתור (הוועדה הממליצה) לאיתור "מבררים". כהונת המבררים תוגבל לד 7 שנים (או עד גיל 70). בהמשך יידרש שר האוצר לקבוע את שכרם של המבררים וכן את האגרות שיידרשו המבוטחים וחברות הביטוח לשלם.

 

עוד נקבע, כי כדי לשמור על המוסד יעיל ולמנוע מצב בו חברות הביטוח משתמשות בעורכי דין מיומנים נגד מבוטחים עם אמצעים פחותים יותר, ברירת המחדל תהיה כי בירור יעשה על סמך מסמכי התביעה ותגובת הצד המפוקח, כך שרק במקרים חריגים יתקיים דיון בנוכחות הצדדים. ההחלטה קובעת כי ניתן יהיה לערער על החלטת המברר תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי אולם רק בתנאים מסוימים.

 

במסגרת ההחלטה מדגישים באוצר כי המהלך לא אמור להחליף את פניות הציבור של רשות שוק ההון שמהווה מסלול נוסף למבוטחים שלא מעוניינים לפנות לבית משפט שמאפשרת לרשות לזהות כשלי שוק.

 

מה שהביא את משרד האוצר לקדם את המהלך הוא הגידול בדחיות התביעות של חברות הביטוח. מנתונים שנאספו ברשות שוק ההון עולה כי בשנת 2016 חברות הביטוח דחו כ-77 אלף תביעות, כ24% יותר בהשוואה לשנת 2012. במקביל קיימת מגמה עקבית של גידול במספר הפניות המתקבלות ברשות שוק ההון כנגד החלטות של חברות הביטוח. בעוד שבשנת 2010 התקבלו 6,835 פניות, ב-2016 התקבלו 12,462 פניות. עוד עולה מהנתונים כי בעוד שב-2014 הוגשו לבתי המשפט 36.3 אלף תביעות ב-2016 הוגשו 45.3 אלף תביעות. מה שבינתיים מעמיס על המערכת המשפטית ומונע מהמבוטחים לקבל את כספי הביטוח שלהם.

עמרי מילמן

 

14. הגז הטבעי: העברת אישורי הבטיחות לשוק הפרטי

 

הפרק שקשור למשרד האנרגיה נראה כאוסף "סתימת חורים" של כשלים שמלווים את המשרד מקדנציה לקדנציה וללא פתרון מעשי.

 

כך למשל, בחלק שעוסק בקידום משק הגז הטבעי מעלה שמשרד האנרגיה מצא כשל בשורת אישורי הבטיחות להתקנת צנרת גז, ולכן הוא מבקש להוציא חלק מאישורי הבטיחות מידי רשות הגז ולהעביר אותה לשוק הפרטי. השיטה הזו, כך מקווים שם, תוכל לזרז את החיבור של גופים שונים לגז טבעי ואף לעודד ביקושים בשוק הפרטי.

 

במשרד האנרגיה "שכחו" לציין שחיבור הגז למפעלים מקרטע משנה לשנה, ומספר הגופים שאמור היה לסיים את הליך החיבור עוד בשנת 2017 רחוק מהתכנונים, או במילים אחרות רק כ-60 מפעלים שחוברו בפועל מתוך יעד של כ-120 מפעלים.

 

קידוח תמר קידוח תמר צילום: אלבטרוס

 

 

החלק השני מנסה לחשוב על העתיד בו לא תהיה בכלל בעיית חיבור מפעלים ומשרד האנרגיה כבר יעבור לפאזה הבאה והיא חיבור שכונות מגורים. כך למשל מוצע שמשרד האנרגיה יקים צוות משותף לו ולמשרד האוצר עם מינהל התכנון, שם יבחנו הדרכים להביא את הגז הטבעי לשכונות מגורים. הצוות יגיש המלצותיו בתוך 120 יום.

 

הסיבה למהלך זה היא כפולה - חלק ממשקי הבית - בעיקר באזורי ההרים ובירושלים - משתמשים בגז בישול כאמצעי חימום וכאן השאיפה היא להמיר את גז הבישול בגז טבעי. הסיבה השנייה היא רצון להקים תחנות כוח זעירות במרכזי הערים, כאלה שיוכלו לנתק שכונות מסויימות מחברת החשמל ולייצר חשמל באופן עצמאי.

 

החלק השלישי עוסק בהקמת מערכות סולאריות על גגות בתים. רק לפני כמה שבועות בישר שר האנרגיה יובל שטייניץ שהוא פותח את כל הגגות להקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל ירוק. המהלך מגיע לאחר שהתברר שישראל מפגרת אחרי היעדים שהיא הציבה לעצמה בייצור חשמל ירוק, ואם החלטת ממשלה מלפני 9 שנים קבעה שעד סוף 2014 לפחות 5% מייצור החשמל יהיה ירוק, ועד 2020 ההספק יוכפל, בפתיחת שנת 2018 עולה שסך ייצור החשמל הגיע רק לכ-2.5%.

 

במילים אחרות, הממשלה פספסה את הייעד של 2014 והיא בדרך לפספס את היעד של 2020, מה שכאמור זרז את השר לשחרר את כלל הגגות בישראל להקמת מערכות סולאריות. הבעיה היא שמי שיותר שמח מההחלטה הם רשויות הערים שרק מחכות לגזור מס שבח על כל מתקן, מה שהופך כל התקנה ללא כדאית כלכלית ועלולה לקבור את היוזמה. לפיכך מוצע לתת פטור ממס שבח על המערכות.

ליאור גוטמן

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x