• תפריט
בארץ

בקנזס סיטי דווקא יודעים איך למנוע מטבע לפטר עובדים

טבע היתה החברה היחידה שקיבלה ללא תמורה פטור מלא ממס שנועד למשוך לארץ חברות זרות, שמעולם לא הגיעו. מנגד, בארה"ב טבע תידרש להשיב חצי מההטבות אם לא תעמוד במספר העובדים שהתחייבה להעסיק במטה בקנזס

עמרי מילמן וליטל סמט 06:5017.12.17

20 מיליארד שקל בהטבות מס הוענקו לטבע בשנים 2004 עד 2014. האמירה הזו הופרחה לאוויר שוב ושוב בימים האחרונים בהקשר לאסון שפוקד את החברה וגורר פיטורים המוניים וסגירות מתקנים בישראל ובעולם. אולם הסיפור המלא של הטבות המס של טבע מורכב בהרבה, ומקפל בתוכו תהיות מהותיות על הצידוק בחלוקת הטבות מס מסוג זה ביחס לתמורה, כשברקע היעדר יכולת פיקוח מצד הממשלה על היקף ההטבות.

 

 

 

בשנת 2005 הממשלה החליטה לעודד השקעות זרות באמצעות ביטול המס למשקיעים זרים. בעקבות לחצים שהופעלו על משרד האוצר, הוחלט להעניק הטבות מס גם לחברות ענק מקומיות, עם הכנסות שנתיות של יותר מ־20 מיליארד שקל. בישראל פעלה חברה אחת שעונה להגדרה הזו, ושמה טבע. אותו פטור ממס מוגדר היום, בדיעבד, ככישלון חרוץ. מלבד טבע, שממילא פעלה כבר בישראל, אף חברה לא הקימה בעקבותיה פעילות משמעותית בישראל.

 

ארה"ב דורשת מחויבות

 

מלבד הפטור חסר התקדים התקבלה החלטה נוספת, משמעותית הרבה יותר: בוטל הצורך לקבל אישור מקדמי של המרכז להשקעות להטבות המס. וכך, בעוד מסלול המענקים (עם שיעורי מס מופחתים אך לא אפסיים) מוגבל במסגרת התקציב השנתי, הטבות המס, שאינן כפופות לאף מגבלה מספרית, הלכו ותפחו, מבלי שמישהו בממשלה ידע להגיד בזמן אמת מה היקפן ואם הן משיגות את מטרתן. כך, למשל, במשרד האוצר עדיין לא יודעים להגיד כמה הטבות מס ניתנו ב־2014 לטבע ומכאן גם לנתח את היקף הטבות המס באותה שנה.

 

 

 

השאלה המתבקשת היא כיצד הטבות המס בהיקף מיליארדי שקלים לא מחייבות את טבע לשום פעילות או היקפי העסקה בישראל. שכן בשונה מהמענקים שמחייבים בהיקף פעילות מסוים, הטבות המס אינן מחייבות בדבר. לשם השוואה: סך המענקים שקיבלה חברה אחרת, אינטל, עמד לאורך השנים מאז שנות התשעים על 1.5 מיליארד דולר, וזאת בכפוף להשקעה של כ־17 מיליארד דולר במפעלים ובמרכזי פיתוח. אותם מענקים, שנוגסים בתקציב המדינה, מחייבים את אינטל גם לשמור על היקף העסקה במפעלים שעבורם ניתנו המענקים. לעומת זאת, הטבות המס שמעניקה המדינה נתפסות בעיני האוצר ורשות המסים אך ורק כמס מקסימלי שניתן לגבות מהחברות הללו, כאמור, ללא תמורה ממשית.

 

כאן שווה להפנות מבט לנעשה בארה"ב: טבע מחזיקה מתחם משרדים בקנזס סיטי, קנזס, שבו ממוקמות חטיבת התרופות המתמחות שלה והחברה־הבת "טבע נוירו סיינס". לפי חברת הנדל"ן שבנתה את המתחם עבור טבע ב־2013, נותרו לחברה יותר מעשר שנים בחוזה השכירות. טבע קיבלה הטבות מס בסכום כולל של 53 מיליון דולר על שהשאירה את המטה שלה בעיר. על פי התנאים, היא מחויבת להעסיק יותר מ־240 עובדים במטה כדי לשמור על הטבת מס של 50% על הנכס. אולם אם מצבת העובדים תרד מתחת ל־200, היא תצטרך להחזיר חלק מניכויי המס.

 

יצאו מהמסלול האסטרטגי

 

חזרה לישראל: ההטבה שמהותה 0% מס הסתיימה ב־2014. ל"כלכליסט" נודע כי באותה שנה ביקשה טבע לשכנע את משרד האוצר להכניס אותה למה שקרוי המסלול האסטרטגי. כזה שמעניק שיעור מס של 5% בפריפריה ו־8% במרכז (לעומת מס חברות שעמד על 26.5% באותה שנה ושבעוד שבועיים יירד מ־24% ל־23%). אולם המסלול האסטרטגי מצריך אישור של ועדת המנכ"לים (מנכ"לי משרד האוצר והכלכלה ומנהל רשות המסים) ומאפשר להם לדרוש מהחברה לעמוד בתנאי מסוימים — למשל היקף העסקה.

 

שר האוצר משה כחלון. שקיעת טבע לא תמנע את הטבות הענק הבאות שר האוצר משה כחלון. שקיעת טבע לא תמנע את הטבות הענק הבאות צילום: יוד צילומים, יהודה בן יתח

 

לשם השוואה, החברה היחידה שמשלמת כיום 5% מס היא אינטל, ובאופן עקרוני, אם תחליט לצמצם את היקף העובדים שלה מעבר למסוכם עם הממשלה, יכולים ברשות המסים לדרוש חלק מההטבות בחזרה. טבע, לעומת זאת, ויתרה בסופו של תהליך על האפשרות להיכלל במסלול האסטרטגי, בין היתר הודות לעדכונים שערכה הממשלה הנוכחית בחוק לעידוד השקעות הון. שיעור המס שנקבע למפעלי טבע בפריפריה (קריית שמונה, נאות חובב ואפילו ירושלים, מסיבות פוליטיות) ירד מ־9% ל־7.5% במהלך דיונים שנערכו בוועדת הכספים על חוק עידוד השקעות הון. ולא רק זאת: אותו תיקון בחוק גם קבע שטבע תוכל לשלם מס של 6% על ההכנסות שלה מקניין רוחני, מה שמקטין משמעותית את הרצון שלה להתחייב על העסקה והיקף פעילות כלשהם עבור שיעור מס של 5%, שכן היא יכולה לשלם קצת יותר ולא להתחייב על דבר.

 

השלכות המשבר על המשק

 

כדי לזכות בהכרה כחברה בעלת חשיבות אסטרטגית, ביקשה טבע מד"ר זאב רותם, העומד בראש חברת רותם אסטרטגיה, לבחון עבורה מה היקף ההשפעה של החברה על המשק הישראלי. הנתונים הללו שופכים אור על החששות ששוטפים את קברניטי המשק לגבי השלכות הפיטורים המסיביים של טבע וסגירת מתקני החברה בנקודות שונות בארץ.

 

המחקר של רותם שנערך במקור ב־2014 ועודכן לבקשת טבע לנתוני 2016 (אותם אנו מביאים כאן) נעשה במימון ועבור טבע. על פי המחקר, טבע תרמה למשק הישראלי ב־2016 24 אלף משרות: 6,700 באופן ישיר, 10,200 משרות באמצעות הספקים, 2,000 משרות במוסדות האקדמיים (שמבוססים על תמלוגים בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בעיקר למכון ויצמן עבור הקופקסון ואחריו לטכניון עבור האזילקט). בחישוב של רותם הוא הכניס גם 2,400 משרות הנובעות מהצריכה הפרטית של עובדי טבע ועוד כ־800 עובדים במגזר הציבורי המבוססות על הפעילות של טבע, ו־1,800 משרות בענף הפרמצבטיקה שמקורן בעובדים שצמחו ורכשו ידע בטבע. אפשר וצריך להתווכח על הדרך שבה חושבו המשרות העקיפות שתורמת החברה. אולם לפי רותם, זהו המודל המסורתי שדרכו מודדים תרומה באותה נקודת זמן. לפי המחקר של רותם, התרומה של טבע לתוצר בשנה שעברה עמדה על כ־15 מיליארד שקל (1.2% מהתמ"ג).

 

כדי להבין את היקף ההשפעה של פיטורי 1,700 עובדי טבע, צריך להבין גם מה הסיכוי שחברות חדשות יקומו במקום שטבע סוגרת. האם שיעורי האבטלה הנמוכים ברמה היסטורית והמחסור בכ־15 אלף מהנדסים בתעשייה ישפיע על קליטת העובדים המובטלים במרכז הארץ ובפריפריה. השאלה שצריכה להיבחן כעת בממשלה היא איך והאם ניתן להימנע בעתיד ממתן הטבות נרחבות כל כך ללא התחייבות, כאשר ההצעה האחרונה שעלתה על הפרק היתה במסגרת ועדת אנדורן, שהוקמה על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, והמלצותיה הוגשו לשר המכהן משה כחלון.

 

ועדת אנדורן המליצה שחברות שמקבלות הטבות מעבר ל־400 מיליון שקל בשנה יידרשו לתאם תוכנית עסקית כלשהי מול משרדי האוצר והכלכלה. ההצעה נקברה על ידי כחלון.

 

לאן נעלמו רוב הרווחים הכלואים שצברה טבע

 

ביום חמישי האחרון הזכיר מנהל רשות המסים משה אשר בכנס לשכת רואי החשבון בירושלים כי במסגרת מבצע הרווחים הכלואים שילמה טבע למדינה מסים בהיקף של 2 מיליארד שקל, סכום שהיום המדינה כנראה כבר לא היתה מקבלת.

 

בדו"ח מבקר המדינה מ־2013 נחשף כי טבע ניצלה 21 מיליארד שקל מהרווחים הלא ממוסים לטובת רכישת חברות בחו"ל, מה שכנראה לא אמור היה לזכות אותה בהנחות המס המפליגות, שכן לא מדובר בהשקעה במשק הישראלי העומדת בתכלית החוק לעידוד השקעות הון. ברשות המסים ביקשו למסות את טבע במס דיבידנד מלא. אולם מי שטרפד את הכוונה ואפשר לטבע לקבל הנחה משמעותית מאוד על הרווחים שלה, היה דווקא בכיר ברשות המסים אוסקר אבו ראזק. עמדתו שהוצגה בדיון בוועדת הכספים ולפיה רכישת חברות מחו"ל לא תיחשב כחלוקת דיבידנד, הובילה את רשות המסים להתקפל ואפילו את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להבנה כי לאור העמדה שהוצגה בוועדת הכספים, המדינה עלולה להפסיד בערעור של טבע לבית המשפט. לימים אוסקר אבו ראזק, שגם קידם את תיקון החוק שלפיו אין צורך באישור מקדמי ממרכז ההשקעות בכדי לקבל הטבות מס, עבר לפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PwC) שבאותן שנים טבע היתה אחת מלקוחותיה.

 

הרווחים שהפכו מאוחר יותר לכלואים, לא מוסו במסגרת הטבות מס שהעניקה רשות המסים לחברות כדי שישקיעו אותם במשק הישראלי. אבל החברות גם לא שילמו מס וגם לא השקיעו ונצברו רווחים של 122 מיליארד שקל. עד שיזמו ברשות המסים את המבצע שוויתר על הכנסות ממסים של מיליארדי שקלים.

 

עמרי מילמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x