$
בארץ

המנהיג הליטאי שהוציא את החרדים לשוק העבודה: כך תרם הרב שטיינמן לכלכלה הישראלית

הכלכלה הישראלית חייבת לא מעט לרב שנפטר הבוקר בגיל 104 והוביל בשני העשורים האחרונים לחייו מהפכה שאפשרה יציאת גברים חרדים לעבודה

שחר אילן 17:0312.12.17

חוב לא מבוטל חבה הכלכלה הישראלית למנהיג הציבור הליטאי החרדי, הרב אהרון לייב שטיינמן, שנפטר הבוקר (ב'). שטיינמן בן ה-104 הוביל בשני העשורים האחרונים לחייו את המהפכה שאפשרה את יציאת הגברים החרדים לעבודה. אם בתקופה שבה החלה השפעתו עבד אחד מכל שלושה גברים חרדים, הרי היום עובד אחד מכל שניים.

 

המנהיג הבלתי מעורער של הציבור הליטאי בשנות ה-80 וה-90 היה ראש ישיבת פוניבז' הרב אליעזר מנחם שך. שך דגל בהמשך קיומה של חברת הלומדים החרדית שבה היעוד הלגיטימי היחיד של הגבר היה לימודים בישיבה. מנקודת המבט הזו מי שעזב את הישיבה נחשב לכישלון.

 

שטיינמן לעומתו סבר שמי שאינו מתאים ללימודים בישיבה או שאינו עומד בכך כלכלית רשאי לעזוב. זאת, בתנאי שיישאר חרדי ירא שמים. מקורביו אף הסבירו שאברכים רבים אינם מוצאים את עצמם בכוללים (ישיבות לגברים נשואים) והופכים לאבק אדם. שטיינמן הוא גם האיש שהעניק היתר ליחידה הצבאית החרדית הראשונה, הנח"ל החרדי.

 

הוא הפך כבר בסוף שנות ה-90 למנהיג בעיני הציבור הליטאי בארצות הברית שאצלו היציאה לעבודה היא דבר מובן מאליו. בישראל לעומת זאת שילם מחירים לא פשוטים על עמדותיו. כך למשל ביטאונה של דגל התורה "יתד נאמן" נמנע במשך שנים ארוכות מלכנות אותו בתואר מרן השמור לגדולי תורה בכירים. זאת, עד שב-2012 השתלטו תומכיו על העיתון.

  

הרב אהרון לייב שטיינמן ז"ל. קנאות פרגמטית הרב אהרון לייב שטיינמן ז"ל. קנאות פרגמטית

 

היווצרות חברת הלומדים החרדית, שרוב הגברים בה אינם עובדים, התאפשרה בזכות מדינת הרווחה. זו אפשרה לגברים החרדים ללמוד ולא לעבוד גם אם בדחק ובעוני קשה. אלא שהדבר היה אפשרי רק כשהחרדים היוו אחוזים בודדים מהחברה החרדית.

 

נראה ששטיינמן הבין שככל שהחברה החרדית גדלה יהיה קשה יותר לקיים חברת לומדים. זאת ביחוד בתקופה שבה מדינת הרווחה הישראלית הולכת ומתפרקת. כך כאשר שר האוצר דאז בנימין נתניהו הנחית על החברה החרדית את המכה הקשה של הקיצוץ הדרמטי בקצבאות הילדים, היה זה שטיינמן שנתן את הלגיטימציה לתחילת התהליך של היציאה לעבודה.

 

 

הלוויית הרב שטיינמן היום הלוויית הרב שטיינמן היום צילום: רויטרס

 

שלא יהיה ספק, שטיינמן ראה בלימוד תורה את אורח החיים האידאלי וסבר שכל מי שיכול ללמוד בישיבה צריך לעשות זאת. גם מבחינתו היציאה לעבודה היתה פשרה. את הגישה הזו ממחישה העובדה ששטיינמן הוביל את התנגדות יהדות התורה להכנסת תוכנית הליבה לחינוך החרדי שכל כך חיונית להשתלבות של חרדים בשוק העבודה. כלומר, הוא בוודאי לא רצה להקל על חרדים לעזוב את הישיבות על ידי הכשרה באנגלית ומתמטיקה. הוא גם התנגד להשתלבות נשים חרדיות בלימודים אקדמיים. ובמילים אחרות: שטיינמן לא היה מתון, אלא קנאי פרגמטי.

 

באופן פרדוכסלי כל חייו הנהיג שטיינמן קו של התחמקות ממחלוקות, בייחוד מחלוקות עם מפלגות חרדיות אחרות. אלא שהנכונות שלו לאפשר גיוס ויציאה לעבודה הפכה אותו עצמו למוקד של מחלוקת.

 

הפלג הירושלמי, זה שמארגן את ההפגנות נגד חוק הגיוס הוקם בעצם כמחאה נגד מנהיגות הרב שטיינמן. למרות שהנושא של ההפגנות הוא הגיוס, המחלוקת האמתית עוסקת בשאלת הלגיטימציה לאורח חיים שאיננו לימוד תורה. בפלג רוצים לשמור על המצב שבו כל מי שאינו לומד נחשב לכישלון. שטיינמן הבין שהפירמידה תתהפך אתו או בלעדיו ומוטב לנהל את התהליך מאשר להילחם בו וכך לאמלל את חייהם של רבים, שאינם מתאימים לחיי העולל.

 

כשני מחליפיו של הרב שטיינמן מסתמנים הרב חיים קנייבסקי וראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין. לא קשה להניח שהם רואים בלימוד התורה אידאל ומתנגדים לתוכנית הליבה. אבל סביר שהם לא ינסו להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת היציאה לעובדה. מה שבטוח זה שראש הפלג הרב שמואל אויערבאך שהתחרה עם הרב שטיינמן על הירושה בסיבוב הקודם ומתנגד ליציאה לצבא ולעבודה, הוא כבר לא מועמד. הרב שטיינמן הצליח להביא לנידוי של הפלג.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x