שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור – הרפורמה הבאה של כחלון ובנק ישראל

הפיקוח על הבנקים ואגף תקציבים באוצר מגבשים רפורמה שתקל על הציבור לעבור בין בנקים, וברשות שוק ההון עמלים על הקמתו של מוסד בוררות בין מבוטחים שתביעותיהם ותלונותיהם נדחו לחברות הביטוח. שתי הרפורמות צפויות להיכלל בחוק ההסדרים

אדריאן פילוט 06:5211.12.17

חוק ההסדרים שילווה את תקציב המדינה ל־2019 צפוי לכלול בתוכו שתי רפורמות שביכולתן לטלטל את העולם הפיננסי, ובעיקר את שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - ואת חברות הביטוח הגדולות.

 

 

ל"כלכליסט" נודע כי אגף תקציבים במשרד האוצר והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מגבשים בימים אלו רפורמה שמיועדת לפשט באופן משמעותי את המעבר של לקוחות בין בנקים במטרה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. כמו כן, רשות שוק ההון עומלת על רפורמה שבמסגרתה יוקם מוסד ליישוב סכסוכים בין חברות הביטוח למבוטחים, וזאת במטרה להגביר את האפקטיביות של בירור הסכסוכים בין הצדדים.

 

רפורמת הסלולר בבנקים

 

לפי גורם המעורה בפרטים, במוקד הרפורמה שתפשט את המעבר בין הבנקים צפויה לעמוד הקמתה של מערכת משותפת לכל הבנקים שתבצע העברת חשבון מבנק לבנק בלחיצת כפתור. המודל המתגבש מבוסס על מודל אנגלי בשם שירות החלפת חשבון עובר ושב (CASS: Current Account Switch Service). לפי מודל זה, פתיחת חשבון חדש נעשית באמצעות מערכת ממוחשבת. כל שעל הלקוח לעשות הוא להחליט מתי לעבור ולאיזה בנק. המעבר כולל את סגירת החשבון הישן, העברתן של כל הוראות הקבע, החסכונות ויתרות החוב. מאז הושקה המערכת באנגליה ב־2013, הצטרפו אליה 40 תאגידים בנקאיים, ובוצעו העברות של יותר מ־3 מיליון חשבונות בנק.

 

 

במשרד האוצר מציינים כי היתרון של מערכות מסוג זה הוא שמרגע שהלקוח בחר לאיזה בנק הוא רוצה לעבור, האחריות על המעבר בין הבנקים מוטלת על הבנק הקולט, כך שהלקוח לא יצטרך לנהל מגעים עם הבנק שאותו הוא רוצה לעזוב - שביכולתו לעכב ולסבך את הליך המעבר.

 

הרפורמה הזו צפויה לפגוע בעיקר בשני הבנקים הגדולים במערכת - הפועלים ולאומי - שנכון לסוף 2016 חולשים יחדיו על 57.3% מהנכסים של המערכת הבנקאית ועל שיעור דומה מפיקדונות הציבור (ראו תרשים). לפי בנק ישראל, קשה מאוד לאמוד את המעברים בין בנקים כיום, אולם מבדיקה שערך הבנק, ושמתוצאתה הוא מסתייג, שיעור המעברים עומד על 7%.

 

 

מימין: הממונה על שוק ההון דורית סלינגר והמפקחת על הבנקים חדוה בר מימין: הממונה על שוק ההון דורית סלינגר והמפקחת על הבנקים חדוה בר צילום: אוראל כהן

 

הרפורמה המדוברת החלה לרקום עוד וגידים לפני כשלושה חודשים כשהמפקחת על הבנקים חדוה בר הקימה, יחד עם נציגי הבנקים המסחריים, צוות שמטרתו לגבש מנגנון שיפשט את המעבר בין הבנקים. בין היתר, הצוות החל לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו של המודל הבריטי. בבנק ישראל אמרו אתמול כי הגורמים המקצועיים משתפים פעולה עם האוצר בנושא וכי "ישנה התקדמות".

 

לחסל את שיטת מצליח

 

את הקמת מוסד הבוררות בין מבוטחים לחברות הביטוח מקדמת הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. המטרה של סלינגר היא לחזק את המבוטחים מול חברות הביטוח, שלעתים מנצלות את כוחן כדי להימנע מתשלום תביעות ולהימנע מטיפול בתלונות.

 

חברות הביטוח נוקטות באופן עקבי את שיטת מצליח ומנסות לא לשלם למבוטחים, שיכולתם להתמודד עם חברות הביטוח נמוכה. אמנם המבוטחים תמיד יכולים לפנות לבית המשפט, אך הדבר כרוך בעלויות רבות. מבוטחים רבים אינם בקיאים בזירה המשפטית - תחום שבו חברות הביטוח שולטות - ואין ביכולתם לעמוד בהליכים אינסופיים, בניגוד לחברות. לכן מבוטחים רבים מוותרים ומקבלים בלית ברירה את דחיית התביעות שלהם.

 

זו הסיבה לכך שחברות רבות פשוט דוחות את התביעות של מבוטחיהן, לעתים באופן כמעט אוטומוטי, ובונות על כך שהמבוטחים יוותרו בסופו של דבר על ניהול הליכים משפטיים. "שיטת מצליח עובדת מצוין", הסביר גורם המעורה בהליך החקיקה.

 

אותו גורם מספר כי מהניסיון של רשות שוק ההון עולה כי על כל תלונה שמוגשת לה נגד חברת ביטוח על ידי מבוטח, ישנם 100 מבוטחים נוספים שנתקלו בבעיה דומה ובחרו לא להגיש תלונה או שהם כלל אינם יודעים שבאפשרותם לפנות לרשות ולהתלונן.

 

לנוכח מצב זה, ברשות שואפים להקים מוסד שיאפשר תלונות של מבוטחים להתברר במהירות, ביעילות ובמחיר שווה לכל נפש.

 

מוסד הבוררות צפוי לעבוד באופן הבא: מבוטח יוכל לפנות למוסד הבוררות לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעתו או דחתה כל תלונה אחרת שהגיש. לאחר הגשת התלונה, חברת הביטוח תהיה מחויבת להתייצב במוסד. בתלונה ישמש כבורר אדם שהוא מומחה בתחום המקצועי הרלבנטי, תוך שהוא מחויב ללוחות זמנים שנקבעו מראש. אם התלונה תתברר כמוצדקת, הבורר יקבע מה הסעד שעל חברת הביטוח להעניק למבוטח. המבוטח רשאי לקבל את הסעד או לסרב לו.

 

עוה"ד מתנגדים

 

מבחינת הממשלה לרפורמה הזו ישנו יתרון נוסף - הפחתת העומס מבתי המשפט שבהם מתנהלות תביעות רבות בתחום הביטוח. לפיכך, הרפורמה הזו, במידה שתצא לפועל, טומנת בחובה גם תועלת לכלל המשק. גורמים באוצר אישרו כי הרפורמה נמצאת כבר בשלבי חקיקה.

 

הנפגעות העיקריות מהרפורמה הן חברות הביטוח שצפויות לשלם יותר למבוטחים. גם עורכי הדין מתנגדים למהלך. בכנס לשכת עורכי הדיון שנערך באוקטובר האחרון אמר יו"ר הלשכה אפי נוה כי הוא לא ייתן למוסד כזה לקום. הסיבה לכך היא פשוטה: אם העומס על בתי המשפט יירד, גם פרנסתם של עורכי דין המתמחים בביטוח תיפגע שכן למבוטחים תהיה אלטרנטיבה להגשת תביעה בבית המשפט.

 

בדומה לרפורמה שתקל את המעבר בין הבנקים, גם הרפורמה הזו היא רעיון שמתגלגל בשנה האחרונה. למעשה, רפורמה דומה נכללה בחוק ההסדרים הקודם, שנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018, אך לאחר לחצים רבים היא נותרה מחוץ לחוק ההסדרים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x