שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

המבקר: כמחצית מהמושבים באצטדיון הרצליה נבנו ללא היתר

מבקר המדינה בחן עבירות בנייה ב-4 רשויות מקומיות - הרצליה, בני ברק אשקלון ורהט. בבני ברק נמצאו 180 כיתות וגנים שהוקמו ללא היתר בנייה. וברהט 14. באשקלון נפתח השוק העירוני ללא "אישור אכלוס" מהרשות הארצית לכבאות והצלה ו"טופס 4"

אמיתי גזית 16:0121.11.17

מתוך 7,800 המושבים באצטדיון הרצליה, 3,400 נבנו ללא היתר, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שעוסק ברשויות המקומיות. אצטדיון הרצליה הוא סעיף בתוך פרק אותו הקדיש מבקר המדינה לסקירת עבירות בנייה של 4 רשויות מקומיות - הרצליה, אשקלון, רהט ובני ברק.

 

על פי הדו"ח, שטח הבנייה הלא חוקית באצטדיון גדול מ-3,600 מ"ר (שטח של בניין בן 5, 6 קומות) וכולל הרחבה של היציע המערבי, וגג שהוקם מעליו, את יציע הכבוד, תא השידורים והמשרדים. מבקר המדינה מדגיש בדו"ח כי לא רק שבנייה כזו ללא היתר פוגעת ביסודות התכנון, היא אף מסכנת חיים שכן הליך הוצאת היתר הבנייה כולל אישורים מרשויות האמונות על הבטיחות כגון רשות הכבאות וההצלה, ופיקוד העורף. המבקר מדגיש כי הדבר חמור במיוחד לאור העובדה כי מדובר במבנה שבו מתאסף קהל רב מידי שבוע.

 

הבעיה באצטדיון נובעת מכך שהוא נבנה בכמה פעימות, כאשר רק השלב הראשון - שהושלם ב-1986- בוצע על פי היתר בנייה.בשלב זה נבנו היציע המזרחי והמערבי. כל תוספות הבנייה שבנתה העירייה אחר כך, בוצעו ללא היתר. כך ב-1990 נבנו היציע הצפוני והדרומי, הוגבה היציע המערבי והוסיפו לו גג. ב-1994 הוקם מעל היציע המערבי,המבנה המכונה "המגדל", ובו יציע הכבוד, תא שידורים ומשרדים. הכול ללא היתר בנייה ומבלי שהעירייה קיבלה אישורים מהגורמים הרלוונטיים לבטיחות המבנים. המבקר מדגיש כי העירייה לא הגישה בקשות להיתרים לבניית התוספות, להרחבת היציע המערבי ולבניית "המגדל" והמבנים הנוספים שמעל ליציע המערבי. עיריית הרצליה מסרה למבקר המדינה, כי אם לא יימצאו ההיתרים היא תפעל להסדרת הנושא, וכי אם לא יוסדר עניין ההיתרים והאישורים, לרבות אישורי בטיחות מהגורמים הנדרשים, ייסגר האצטדיון לשימוש. 

אצטדיון הרצליה אצטדיון הרצליה צילום: יאיר שגיא

 

הוועדות המקומיות לפועלות בניגוד עניינים

 

התופעות שגילה בהן המבקר מייצגות לדעתו בעיה כללית של ניגוד עניינים בין הרשות האמונה על אכיפת חוקי הבנייה - הוועדה המקומית, לבין העירייה. המבקר מסביר כי הבעיה נובעת מכך שחברי מועצת העיר הם גם אלה שמשמשים חברים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. יו"ר הוועדה הוא ראש העיר, ומהנדס הוועדה הוא מהנדס העיר. מצב זה מעמיד את כולם בניגוד עניינים. "הזיקה הקיימת בין מבצע הבנייה הלא-חוקית - כשמדובר ברשות מקומית, לבין מי שאמור לאכוף את חוקי הבנייה - הוועדה המקומית, יוצרת ניגוד עניינים מובנה" כותב המבקר.

 

מהדו"ח עולה כי ניגוד העניינים הזה גורם לאכיפה סלקטיבית ולא שוויונית: בעוד שהועדות המקומית נוקטות בהליכים כנגד גופים פרטיים שביצעו עבירות בנייה, הן לא עושות זאת כאשר העבירות מבוצעות על ידי העירייה או חברות עירוניות. בעיני המבקר "עבירות על חוק התכנון והבנייה המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות במיוחד מהבחינה הציבורית; זאת ועוד, בהיעדר אכיפה יש משום מסר שלילי של השלמה שבשתיקה עם פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק ופגיעתן בשלטון החוק קשה שבעתיים".

 

כדי להדגיש את חומרת העניין והסכנות הגלומות באי אכיפת חוקי הבנייה, חוזר מבקר המדינה אל דו"ח ועדת זיילר שפורסם בעקבות אסון ורסאי בו קיפחו את חייהם 23 בני אדם. באותו דו"ח נכתב כי "ריכוז כל 'רשויות הבנייה' בידי גוף אחד, בלא שקיימת ביניהן הפרדה או מערכת איזונים ובלמים, הוא מתכון לרבות מהרעות-החולות".

 

פתרון אפשרי לבעיה מצוי בתיקון לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקפו בחודש שעבר והסדיר בין היתר את סמכויות היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, לרבות אפשרותה ליטול סמכויות מהוועדה המקומית. אך המבקר מסביר כי עוד מוקדם לקבוע אם המצב השתנה בעקבות זאת.

 

עיריית הרצליה משתמשת במבנים לא חוקיים בחוף 

 

בביקורת בהרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק נמצא כי העיריות או התאגידים העירוניים שלהן ביצעו עבודות בנייה או עשו שימוש במקרקעין ללא היתרי בנייה כדין.

הוועדות המקומיות באותן ערים לא טיפלו בבעיה למרות שבחלק מהמקרים הן קיבלו מידע על כך.

 

מלבד אצטדיון הכדורגל, בהרצליה מצא מבקר המדינה 40 מבנים שהוקמו ללא היתר או בסטייה מהיתר, בחוף הים ומשמשים את העירייה והחברה העירונית לפיתוח הרצליה.

 

בין היתר הותרו מבנים בחוף זבולון בעיר, וברמת ים. שטחם הכולל של מבנים אלו עומד על יותר מ-1,800 מ"ר. על פי תוכנית חדשה שמקדמת העירייה רבים מהמבנים מיועדים להריסה. הממצעים התגלו בסקר שערכה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה בדצמבר 2015 ובינואר 2016. על פי המבקר, הוועדה המקומית הרצליה ידעה על ממצאי הסקר, לא פעלה במשך שנים להסדרת הבנייה על החוף, אך השיבה למבקר כי תוכנית שהיא מקדמת תביא לידי ביטוי את ממצאי הסקר ותסדיר את הנושא.

 

מבנים באשקלון ורהט

 

בעיר הבדואית רהט שבנגב מצא המבקר כי העירייה בנתה במהלך שנות התשעים ללא היתר בנייה אגף חדש בשטח של כ-300 מ"ר, ואף הוסיפה קומה שלישית לבניין העירייה הקיים בשטח של כ-460 מ"ר. כמו כן ביוני 2012 נתנה הוועדה המקומית לעירייה היתר בנייה שלא כדין להקמת בית ספר, שכן תנאי להוצאת היתר בנייה היה הריסת מבנים לא חוקיים על קרקע שיועדה לדרך ולחניה לבית הספר. ההיתר ניתן על אף שהמבנים לא פונו.

 

העיר רהט. עבירות בנייה העיר רהט. עבירות בנייה צילום: ישראל יוסף
 

כשיצא לדרך פרויקט השוק העירוני באשקלון הכריז ראש העיר דאז איתמר שמעוני כי הוא שואב השראה משוק ברצלונה המפורסם. אבל בעקבות ממצאי מבקר המדינה, לא בטוח כי הקטלונים ישמחו על ההשוואה. על פי המבקר החברה הכלכלית לאשקלון החלה בספטמבר 2015 בעבודות בנייה לשיפוץ השוק העירוני, שכללו החלפת התקרה ובניית מעטפת מסביב לשוק בשטח של כ-3,900 מ"ר, ללא היתר בנייה.

 

החברה סיימה את העבודות, והשוק נפתח לקהל הרחב בטרם קיבלה העירייה היתר בנייה, "אישור אכלוס" מהרשות הארצית לכבאות והצלה ו"טופס 4" לחיבור השוק לתשתיות. מדו"ח המבקר עולה כי העבודות לשיפוץ השוק החלו בספטמבר 2015, ב-11 בדצמבר 2016 נערך טקס החנוכה בנוכחות ראש העיר, והשוק המה אדם. אבל היתר הבנייה הוצע בדיעבד רק ב-21 בדצמבר ורק שבוע אחר כך התקבל אישור אכלוס מהרשות הארצית לכבאות והצלה. "ההתנהלות הזו עלולה לסכן את באי השוק. הליקויים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בשוק הומה אדם" כותב המבקר.

 

בני ברק: 181 כיתות וגנים הוקמו ללא היתר בנייה

 

מבקר המדינה מצא כי עיריית בני ברק בנתה בבניין העירייה תוספת טרומית שכללה חמישה חדרים וסככת צל במפלס הרביעי והעליון בבניין, בשטח של כ-150 מ"ר, מבלי שקיבלה לכך היתר מהוועדה המקומית. הוועדה המקומית בני ברק לא פעלה בעניין הבנייה האמורה במשך יותר מ-16 שנים.

 

ממצאים חמורים יותר ומעוררי דאגה התגלו במערכת החינוך של העיר. על פי מבקר המדינה הוצבו במוסדות חינוך ברחבי העיר 181 מבנים יבילים (ניידים)  שמשמשים כיתות לימוד וגנים, ללא היתר מהוועדה המקומית. בבית ספר "אהלי אברהם" הוצבו מבנים במרחק מטרים ספורים מקו מתח גבוה, בעוד שעל פי הנחיות חברת החשמל יש לשמור על מרחק של לפחות 20 מטר. העירייה מסרה למבקר כי 66 מהמבנים הוצבו לפני שנים רבות ואינה יודעת מי אחראי לכך. ראש העיר בני ברק מסר למבקר

המדינה כי כ-50% מתושבי העיר הם ילדים, אך למרות זאת היקף שטחי הציבור עליהם ניתן לבנות עיר מצומצם. ראש העיר בני ברק מסר למבקר המדינה כי כ-50% מתושבי העיר הם ילדים, אך למרות זאת היקף שטחי הציבור עליהם ניתן לבנות עיר מצומצם.

 

על פי המבקר תופעת המבנים הלא חוקיים במוסדות חינוף התגלתה גם ברשויות האחרות שנבדקו, אך במיוחד ברהט ובני ברק. המבקר מדגיש כי מדובר במבנים שהוצבו ללא היתר מהרשויות המוסמכות לכך לכן הם עומדים ללא אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה ואישור פיקוד העורף בנוגע לאמצעי הבטיחות, סידורי הכבאות והצבת מרחבים מוגנים ומקלטים. ברהט אותרו 14 מבינים יבילים המשמשים כיתות לימוד, מרביתם הוצבו בלי היתרים, בחלק מהמקרים המבנים הוצבו בקרקע בייעוד מסחרי וכלל לא הוקצה למוסדות החינוך.  

בני ברק בני ברק צילום: עמית שעל

 

העירייה השיבה למבקר המדינה כי זהו כורך המציאות משום שהריבוי הטבעי וההגירה החיובית אל העיר יצרו פער בין הקיף התשתיות הנדרש להקיף הקיים. כמו כן מסרו כי אספקת המבנים היבילים על יד משרד החינוך נעשית במהלך החופש הגדול ולעתים במהלך שנת הלימודים, "מבלי שיש בידי הועדה המקומית היכולת להיערך להסדרת הנושא מבחינת רישוי". בהרצליה אותרו 5 מבנים יבילים, סככות ומבנה שירותים בשטח בייעוד חקלאי ליד בית הספר בר גיורא, שמוקמו ללא היתר בנייה. באשקלון מצא המבקר 9 מבנים יבילים שמוקמו ללא היתר בנייה כדין, וללא אישור רשות הכבאות ופיקוד העורף.

 

תגובות

 

תגובת עיריית אשקלון: "אנו מכירים בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר אשקלון. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים".

 

תגובת עיריית רהט: "דו"ח מבקר המדינה ממחיש את ההזנחה ממנה סובל המגזר הבדואי בנגב בכל הנודע לתקצוב ותכנון מוסדות ציבור בדגש על מוסדות חינוך. למרבה האבסורד מתמקד הדו"ח במבני ציבור שהוקמו בעיר לפני עשרות שנים בחלקם ללא היתרים, אך מתעלם מהעבודה שהכשרתם התעכבה בשל מחלוקות כספיות וקנייניות בין זרועות המדינה השונות, על רקע זה מקוממת מכל הביקורת הביקורת המופנית כלפי העירייה. עיריית רהט מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן, מחד קיימת מצוקה חמור במבני חינוך, ומאידך תקצוב המבנים על ידי משרד החינוך אינו כולל פתרונות מגון נדרשים לצורך קבלת היתר. בעקבות הדוח עירית רהט פועלת בימים אלה למיגור התופעה ולמציאת פתרונות לאירועים אלה, מתוך אחריות ציבורית והקפדה על שלטון החוק. עיריית רהט והעומד בראשה מייחסים חשיבות רבה למוסד המבקר והביקורת ושמחה על שיתוף הפעולה, למרות דברי הביקורת".

 

תגובת עיריית בני ברק: "מבנים יבילים במוסדות חינוך בלא היתר: שטחה של העיר בני ברק מצומצם 7300 דונם ל-198,000 תושבים- לפי נתוני מרשם האוכלוסין במשרד הפנים. מספר ילדי העיר מאוכלוסייתה-כ- 50%. היקף שטחי הציבור להקמת מבני חינוך מצומצם ביותר, וגם משרד החינוך הכיר בעובדה זו. בשנים האחרונות נרתמה העירייה באינטנסיביות לפיתרון הבעיה, תוך ניסיון ומאמצים גדולים להעברת הקראוונים למבנים חוקיים, והדבר נמצא בתהליך מתקדם, כאשר הצבת המבנים היבילים במצב הנוכחי היתה פיתרון זמני, כדי לאפשר קיום חוק לימודים חובה. הוועדות המקומיות לא פעלו במשך שנים להסדרת הצבת המבנים היבילים: כפי שנמסר לביקורות בידי מהנדס אגף החינוך, מדובר בתהליך דינמי, ובידי העירייה אישורי הוועדה המקומית הניתנים בעקבות הגשת בקשה להיתרי בנייה (התחלה של תהליך לקבלת היתרי בנייה). בחלק מהאתרים נתקבלו היתרים. יש לציין כי המגמה היום היא של תנופת פיתוח ופינוי אתרי מבנים יבילים והקמת מבני קבע בעלי היתרים כנדרש.

לדוגמא: באתר ברח' הרב ש"ך 13, העירייה מפנה 12 גנים במבנים יבילים, והם מועברים למבני קבע באזור, באתר ברח' צייטלין 14, היו 4 מבנים יבילים, וכעת נבנים במקום 6 גני ילדים. צוות שכלל את מהנדס עיריית בני ברק הכין במהלך שנת 2015 הצעה לגיבוש מדיניות אכיפה: העירייה פועלת על פי הקווים המנחים במסמך המדיניות שהוכן, בו נטלו חלק מהנדס העיר, התובעת העירונית לתכנון ולבנייה, מנהל אגף ההנדסה וסגן מנהל מח' הפיקוח על הבנייה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x