שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מערכת הביטחון דורשת עוד 4.8 מיליארד שקל לצה"ל: "שינוי דרמטי באזור"

שר הביטחון הסביר שהבקשה לתוספת הגיעה בעקבות "שינוי מהותי ודרמטי באזור". לפי ליברמן: "אסד מחזיק ב-90% משטחי סוריה". התוספת מיועדת לשדרוג יכולות החימוש והחדירה במבצעים המיוחדים למניעת התעצמות האויבים. בכירים באוצר: "אין כוונה לפתוח את התוכנית הרב שנתית"

עמרי מילמן ו-ynet 18:1920.11.17

שנתיים אחרי שהתוכנית הרב-שנתית "גדעון" יצאה לדרך והבטיחה שקט תעשייתי ותקציב קבוע לצה"ל, במערכת הביטחון מבקשים לפתוח את ההסכם עם משרד האוצר ולקבל תוספת תקציב בעקבות שינויים ביטחוניים משמעותיים.

שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר היום (ב') שמשרד הביטחון צריך תוספת של 4.8 מיליארד שקל שתתפרס על שלוש שנים, ושרבע ממנה מערכת הביטחון תספק ממהלכי התייעלות פנימיים.

עוד הוסיף ליברמן כי "כשנחתם ההסכם בין משרדי הביטחון והאוצר, הוכנס סעיף מיוחד שלפיו 'הסכם זה לא ייפתח למשא ומתן אלא במקרה של שינוי כלכלי או ביטחוני, שיוגדר ע"י המשרדים כמג'ורי'.

 

"יש שינוי מהותי במצב הביטחוני באזור, שמצריך הגדלה של תקציב הביטחון. אני לא מתכוון לפרט מעבר למה שאמרתי, מהו השינוי המהותי מבחינתה של מדינת ישראל. הדרך הקלה ביותר הייתה להיצמד להסכם עם האוצר ולתר"ש גדעון. זו אולי הייתה הדרך הקלה אבל הלא נכונה לדעתי. " 

שר הביטחון אביגדור ליברמן שר הביטחון אביגדור ליברמן צילום: אוראל כהן

 

לפי ההסכם שנחתם בין שר האוצר כחלון לשר הביטחון דאז משה בוגי יעלון, משרד הביטחון אמור לקבל 300 מיליארד שקל שיתפרסו על פני חמש שנים (עד 2020), כאשר רק במקרה של אירוע חריג (כלכלי או ביטחוני) יהיה שינוי בתקציב. כעת ליברמן טוען כי האיומים על ישראל מצדיקים תוספת תקציבית.

גורמים באוצר ציינו בשבועות האחרונים כי פתיחת ההסכם לתוספות תקציב עלולה להביא גם לפתיחת ההסכם בכל הנוגע לפנסיות הגישור שמקבלים גמלאי צה"ל מרגע פרישתם בשנות ה-40 המוקדמות לחייהם ועד להגיעם לגיל הפרישה במשק, במקום מענקים כפי שהמליצה וועדת לוקר שעסקה בנושא, והמלצותיה בנושא זה נקברו.

לדברי ליברמן, "לצערי, מאז שנחתם ההסכם עם משרד האוצר חל שינוי מהותי, דרמטי, במצב הביטחוני, ששינה את תמונת המצב בצורה משמעותית. על חלק מהשינוי אפשר לדבר ועל חלק לא.

"בגדול אפשר לומר, שהשינוי המג'ורי מתבטא בשלושה סעיפים: נוכחות רוסית מסיבית שלא הייתה בסוריה בזמן חתימת ההסכם עם האוצר, כניסת נשק מדויק לאזור (גם חיזבאללה וגם גורמים אחרים באזור מנסים להגיע לנשק מדויק). הדבר השלישי זה האצה דרמטית בנושא התעשיה הצבאית האיראנית. זה הפך מקור לדאגה לא רק אצלנו. גם הליגה הערבית דנה במצרים בהתחמשות המואצת של איראן".

 

קצין בכיר בצה"ל הדגיש כי המבצעים המיוחדים של צה"ל נגד התעצמות האויב בנשק מתקדם זזו היום "קליק ימינה. כשיצאנו לדרך עם התר"ש הבנו שאפשר להסיט משאבים מטיפול במעגל השלישי למעגל הראשון בעקבות הסכם הגרעין, אבל כיום זו הנחת עבודה שיכולה להשתנות ברגע". הוא הוסיף: "אנו צריכים יותר כלים כמו יכולות חדירה טובות יותר וחימושים מדויקים. זו העת שלנו להשפיע. התעשייה הצבאית האיראנית הולכת ומצמצמת פערים ביכולותיה הטכנולוגיות. מתחנו את תקציב תוכנית גדעון עד הסוף".

 

"פועלים מתוך הבנה שיש פוטנציאל להסלמה"

 

שר הביטחון לא פירט את הסיבה לשינוי המשמעותי, אך שרטט שלוש מגמות שלדבריו מאפיינות את האתגרים החדשים ובעלי ההשלכות שעימם צה"ל מתמודד: נוכחות רוסית מסיבית בסוריה, ששינתה את תמונת המצב באזור; כניסת נשק מדויק לאזור, ולא רק לחיזבאללה; והאצה דרמטית בתוכנית הצבאית האיראנית. כמו כן ציין ליברמן כי הנשיא הסורי בשאר אסד מחזיק ב-90% משטח סוריה.

 

הוא ציין כי צה"ל ספג בתקציבו הוצאות בלתי מתוכננות בשנתיים האחרונות, כמו השתתפות של 300 מיליון שקלים בהקמת המכשול החדש נגד מנהרות בגבול רצועת עזה ו-270 מיליון שקלים בהגדלת גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.

 

הקצין הבכיר אמר כי ישנם גורמים מפרי יציבות בזירה הפלסטינית והוסיף: "לא דמיינו לפני שנתיים שהציר השיעי יתבסס בסוריה. לא דיברנו על הפיוס הפלסטיני או על רמת הנפיצות שיש כיום בזירה הזו. אנו מנסים להפעיל לא מעט מנופים כדי להבהיר את הקווים האדומים שלנו וכדי לעצב את המציאות על ידי פעולות אקטיביות. אנו פועלים בצורה רציפה וחדירה מתוך הבנה שעלול להיות לכך פוטנציאל להסלמה, אך עם רצון לפעול מתחת לסף המלחמה".

 

הבשורה לא תגיע מארה"ב

 

הוצאות הביטחון של ישראל גדלו באחוזים קטנים יותר בהשוואה להוצאות הביטחון במדינות אחרות במזרח התיכון. על פי גורם בכיר: "הגידול אצלנו בשנים האחרונות עומד על כ-13%, בעוד שבמדינות השכנות, כולל במדינות המפרץ, הוא עומד על כ-35%".

על פי הגורם, המדינות השכנות קונות יותר מטוסי קרב וחימושים מדויקים. הוא הוסיף כי גם במדינות עוינות חל גידול של יותר מ-10% ביחס לגידול בתקציב הביטחון הישראלי. "תקציב הביטחון כולו אצלנו הוא 18 מיליארד דולר שמהווה השנה 11.7% מתקציב המדינה. באיראן תקציב הביטחון עלה ל-23.5 מיליארד דולר שמהווים 22% מתקציב מדינתם". הגורם ציין גם כי ישנה עליה של מאות אחוזים בעשור האחרון במחירי אמצעי הלחימה, ממטוסי קרב ועד לטנקי מרכבה.

 

התוספת המיועדת תיפרס על שלוש השנים שנותרו לתוכנית. כרבע מהתוספת צה"ל יממן מתקציבו, באמצעות תהליכי התייעלות, אך כבר עתה מסתמן שמשרד האוצר לא ימהר לאשר את הבקשה והנושא יובא לדיון והכרעת הקבינט. במהלך התדרוך הסבירו הגורמים כי הבשורה לא תגיע מהסכם הסיוע האמריקני החדש, שנקבע לעשור הקרוב, שכן האמריקנים דרשו שרוב הסיוע יבוטא במוצרים תוצרת ארה"ב, כך שחלק מפסי הייצור של התעשיות בישראל, כולל של נגמ"ש הנמ"ר, יועברו לארה"ב. כמו כן מעוד כשנה צה"ל צפוי להוציא מתפקידו כמיליארד שקלים עבור דלק, שבעבר מומן על ידי הסיוע האמריקני.

 

ליברמן התייחס גם לפערי מיגון האזרחים בצפון: "לשליש מתושבי הצפון, בעיקר בשכונות ותיקות בטבריה שלומי וקרית שמונה, אין פתרון מיגון". השר האשים את האוצר במצב. לדבריו "ב-2016 הוגשה לממשלה הצעת מחליטים המבוססת על מסקנות הוועדה למיגון העורף, וההצעה תקועה בגלל התנגדות האוצר.

"אם יפרוץ עימות ויפלו פה קטיושות, לא יבואו בטענות למשרד השיכון או הפנים שאחראיים על המיגון, אלא למשרד הביטחון. לכן אנחנו מנסים לדחוף את זה למרות שאנחנו לא אחראים".

 

"סיפור הפיוס הפלסטיני לא הסתיים"

 

שר הביטחון חזר במהלך התדרוך על המסר שהועבר בנוגע להסכם הפסקת האש בסוריה שנחתם בין המעצמות ומאפשר נוכחות איראנית בסוריה: "אנחנו שקופים וברורים לכולם, גם לשתי המעצמות וגם לשחקנים באיזור. לא צריך שום הבנות. לא נאפשר לאיראן להתבסס בסוריה. לגבי הבסיס שפורסם בשבועות האחרונים, מדובר בבסיס סוריה שעובר שיפוצים ללא נוכחות איראנית".

 

ליברמן הגדיר את החלטת הקבינט לפרוס סוללות כיפת ברזל בגוש דן, בעקבות המתיחות ברצועת עזה, ככזו שאינה מבטאת "היסטריה או לחץ. סיפור הפיוס שם לא הסתיים ובינתיים הרשות לא העבירה כסף לא לדלק ולא למשכורות". הוא סיפר גם כי הנחה את צה"ל לבחון מחדש את מיזוג זרוע היבשה עם אגף הלוגיסטיקה, במטרה לשדרג את זרוע היבשה: "אפשר לטפל באויב שבמעגל הראשון גם בלי להפעיל את חיל האוויר. זרוע היבשה חיייבת שדרוג כולל בנושא הרקטי".

 

שר הביטחון גינה את ההתקפה על הנשיא ראובן ריבלין, בעקבות החלטתו שלא לחון את אלאור אזריה. ליברמן, שהמליץ לנשיא לחון את אזריה, אמר: "לא היה שום מקום להשתלחות כלפי הנשיא. זכותו של כל אדם לדעה משלו ולאף אחד אין מונופול על הצדק והחכמה, אבל אין שום מקום לשיח אלים וגס, בטח לא כלפי הנשיא".

 

לא הוצאה אלא השקעה

 

עוד הוסיף ליברמן כי "כל ההשקעה בצה"ל היא לא הוצאה אלא השקעה. משרד הביטחון הוא המנוע הכלכלי החברתי הכי גדול של מדינת ישראל. 3 מיליון תיירים בשנה זה פונקציה של השקט הביטחוני. אני חושב שכולם צריכים להבין ששקט ביטחוני מייצר צמיחה כלכלית".

 

ממשרד האוצר נמסר כי "במסגרת הסיכום נקבע מתווה תקציבי רב שנתי לשנים 2020-2016 למערכת הביטחון הכולל תוספת תקציבית משמעותית לבסיס תקציב הביטחון לצד רפורמות בתחום השיקום, השכר, הפנסיה ומשך שירות החובה. דרישות תקציביות נוספות מהוות הפרה מהותית של הסיכום, ויובילו לכך שכל התועלות של מערכת הביטחון מהסיכום ירדו לטמיון ובפרט יכולת המערכת לממש את תר"ש גדעון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x