שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

רשות המסים קיבלה רשימה מגרמניה על ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק בשוויץ

לדברי משה אשר, מנהל רשות המסים, הקוד לפתיחת הצופן יתקבל בהמשך השבוע. אשר הוסיף כי הונג קונג כבר נסגרה להעברת כספים שחורים

עמרי מילמן 11:0520.11.17

"בימים האחרונים קיבלנו רשימה מגרמניה על ישראלים שהחזיקו חשבונות בנקים בשוויץ. עוד לא הצלחנו לפתוח אותה, את הקוד לפתיחת הצופן נקבל בהמשך. אני מניח שנפתח אותה במהלך השבוע". כך אמר היום מנהל רשות המסים, משה אשר בכנס לשכת יועצי המס באילת בשיחה אחד על אחד עם נשיא הלשכה, ירון גינדי.

 

 

 

אשר נשאל על נסיעתו להונג קונג, וסיפר כי "עד לאחרונה סין לא אפשרה להם לחתום על האמנה המולטילטרילית (רב מדינתית-ע"מ) לחילופי מידע. היו 7 מדינות שעשו הסכמים בילטראליים עם הונג קונג".

 

משה אשר מנהל רשות המסים משה אשר מנהל רשות המסים צילום: עומר מסינגר

 

 

עוד הוסיף אשר כי "שמענו שכספים משוויץ התחילו לזרום להונג קונג. כספים שלא תמיד לבנים. שוחחנו עם נציב המס ההונג קונגי על העברת הכספים. זו נראתה כמשימה בלתי אפשרית, אך בסופו של דבר ממשלת סין נתנה להונג קונג אור ירוק לחתום על האמנה המולטילטרלית. מעבר לכך היינו צריכים לוודא שהם לא מחריגים אותנו מה-CRS (ההסכם שנחתם בפועל בין שתי מדינות בהסכם האמנה הרב מדינתית - ע"מ). לכל מדינה יש אפשרות להחריג מדינות אחרות מההסכם, אנחנו עושים זאת מטעמים של יחסי חוץ, כמו למשל איראן, אך כל מדינה עושה זאת מטעמיה. הייתה פגישה מצוינת, ואני מניח שתוך שנה שנתיים אנחנו מחליפים אינפורמציה עם הונג קונג. היעד הזה נסגר".

 

על שאלתו של גינדי האם העברת המידע תהיה רטרואקטיבית כך שרשות המסים תקבל מידע על מי שהעביר בשנה האחרונה את הכספים הלא מדווחים שלו להונג קונג, השיב אשר כי "תלוי באיזה שלב נכנס לזה, אבל יש לזה תחולה של שנה אחת לאחור".

 

אשר התייחס בהקשר זה לנוהל הגילוי מרצון שצפוי להתפרסם בקרוב ואמר כי" בזמן האחרון אנחנו בדיאלוג אינטנסיבי עם משרד המשפטים. נוהל הגילוי מרצון אמור להכנס בזמן הקרוב, נמצא על שולחנו של היועמ"ש מנדלבליט, אחרי שנעשתה עבודת המטה. יש לו נוסח לאישור. אני מקווה שנוכל להוציא את הנוהל מחדש. ושוב אותם אנשים שלא התעוררו, יש להם הזדמנות לספק לנו את הגילוי מרצון, לדווח ולשלם".

 

גינדי שאל את אשר על ההחלטה להעניק הטבת מס עבור חלוקת דיבידנדים שהעניקה שיעור מס של 25% במקום 30%-33% לבעלי מניות מהותיים, מהלך שלשכת יועצי המס לקחה בו חלק במסגרת הדיונים בוועדת הכספים. אשר סיפר כי "הייתה חקיקה לא פשוטה. הצעת החוק המקורית הייתה כי תוך 60 יום מיום משיכת הבעלים אם הוא לא החזיר את ההלוואה זה ייחשב דיבידנד המחויב במס. הגענו בסופו של דבר בחקיקה לגבייה רק לאחר "שוטף פלוס שנה". החקיקה בסופו של דבר יצאה מאוזנת.

 

אשר נשאל מדוע אגף התקציבים התנגד לכך והשיב כי "אגף תקציבים חשב שהוא יכול להעביר את החקיקה בלי הגזר, רק המקל. הוא חשב שהתקציב מאוזן, מבחינתי אני שובר את הקיר. אלא שלפעמים או שהקיר נשבר או שהראש נשבר. אנחנו חשבנו שיש מקום לאזן. החקיקה נוגעת גם בעבר בצורה מאד נוקבת, אך נותנים את האפשרות לחלק את היתרות האלה במס. בסופו של דבר הגענו לגבייה של 13 מיליארד שקל מס, תכפילו ב-4 וזה הכספים ששוחררו בסופו של דבר". לדבריו, "המהלך קיבל את כל האישורים, ממנכ"ל האוצר, מסגן שר האוצר, הדרג הפוליטי והדרג המקצועי. אני חושב שבמקרים שאתה בא עם חקיקה שהיא במקלות זה נכון לבוא גם עם גזר. ברגע שגובים מסים אפשר לחלק את כל העושר הזה לכולם. בשיתוף הזה הגענו גם לחברות הארנק".

 

על אותה חקיקה אמר גינדי כי "גאה בהסכם שהגענו אליו ודוחה מכל וכל את הביקורת של אגף תקציבים שהיא לא עניינית והחקיקה של חברות הארנק הצליחה רק בזכות זה שהיה שם גם מקל וגם גזר. הביקורת על זה שלא היה צריך לחלק דיבידנד מוטב אבל בסופו של דבר כל המהלך הצליח בזכות זה שנתנו לבעלי החברות סולם לרדת".

 

"בנושא חברות הארנק הוסיף אשר כי בנושא הזה, כשאתה עושה חקיקה אתה לא יכול לחשוב על כל הסיטואציות, וכמה שלא חשבנו על הכל, ניסינו לחשוב על הכל, ונתנו להם ביטוי בחקיקה. צצו בהמשך דברים אחרי זה, סוכני ביטוח שנותנים שירות ללקוח הסופי, הנאמנות שלו היא לטובת הלקוח, ונלחם בשבילו, ונכון שהתשלום מבוצע מחברת הביטוח. והכלל הטכני של החקיקה בנוגע להיקף התשלום מלקוח אחד לא התאים במקרה של סוכני הביטוח ולכן כתבנו בחוזר שיופץ בימים הקרובים החרגה בנוגע לסוכני הביטוח, ראינו שיש גם רופאים שיוצאים דופן ולכן יוחרגו, כמובן במקום שבו הניחו את דעתו של פקיד השומה".

 

על הביקורת שהוטחה כנגד הרשות על שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי אמר אשר כי "לפני חודש וחצי היינו בכנס של מנהלי רשות מסים בעולם. בשלב מסוים עולה מרצה ומסבירה על שיתוף בין המגזר הפרטי לממשלתי וכמה שזה מועיל גם לצמצם את ההון השחור. אותה מרצה, פרופ' מהאקדמיה בנורבגיה. ופתאום אומרת - יש לי דוגמה מצוינת מישראל. היא מדברת על דוגמה שקראה במאמר שנכתב על ידי פרופ' חופרי, על כך שרשות המסים יחד עם הלשכות המקצועיות מצליחה לחוקק חוקים לטובת הציבור"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x