• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מצבם של קשישים סיעודיים עניים בישראל הוא הגרוע ביותר ב-OECD

מחקר של הארגון, שעובד על ידי יחידת המחקר של הכנסת, מראה כי בני 65 ומעלה בעלי הכנסה נמוכה יידחקו עמוק מתחת לקו העוני אם ישלמו על קבלת טיפולים סיעודיים בביתם. ישראל מובילה גם בגובה הפער בין עניים לבעלי הכנסה גבוהה

אדריאן פילוט 07:0819.11.17

כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי

 

מצבם הכלכלי של קשישים סיעודיים בישראל הוא הגרוע ביותר בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט".

 

 

 

לפי הנתונים, שנאספו על ידי ה־OECD ועובדו על ידי כלכלני מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) - יחידת המחקר של הכנסת - בני 65 ומעלה משני העשירונים הנמוכים נותרים עם הכנסה פנויה של כ־700 שקל בחודש לאחר ששילמו על טיפול סיעודי.

 

 

ח"כ איציק שמולי ח"כ איציק שמולי צילום: עמית שעל

 

ב־OECD אספו נתונים על שיעור ההכנסה הפנויה של בני 65 ומעלה לפני ואחרי הוצאות מכיסם הפרטי על קבלת טיפול סיעודי בביתם. מדובר ברמת טיפול סיעודי לבעלי צרכים ברמה בינונית: 22.5 שעות לאדם בשבוע. על מנת לערוך השוואה רלבנטית בין המדינות, שיעור ההכנסה הפנויה חושב לפי קו העוני בכל מדינה. קו העוני מוגדר כמחצית מההכנסה החציונית הפנויה בקרב כלל האוכלוסייה במדינה. לפי דו"ח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי, קו העוני בישראל עמד על הכנסה של 3,158 שקל בחודש.

 

גם לפני ההוצאה על סיעוד, מצבם של קשישי ישראל אינו טוב. לפי הנתונים, לבני 65 ומעלה משני העשירונים התחתונים יש הכנסה חודשית פנויה של כ־3,060 שקל - כ־97% מקו העוני. אלא שלאחר תשלום על טיפול ביתי, הכנסתם הפנויה יורדת לגובה של 23% מקו העוני - השיעור הנמוך ביותר מקרב מדינות ה־OECD שעליהן יש נתונים רלבנטיים. במקום השני מהסוף נמצאת דרום קוריאה, שבה הקשישים מתחילים עם הכנסה בשיעור של 70% מקו העוני. לאחר תשלום על טיפול סיעודי, הכנסתם הפנויה יורדת לרמה של 42% מקו העוני.

 

הנתונים כוללים גם מידע לגבי הכנסתם של שמונת העשירונים העליונים, שמגיעים בממוצע להכנסה בהיקף של 322% מקו העוני לפני תשלום על טיפול ביתי. לאחר התשלום ההכנסה הפנויה יורדת לרמה של 219% מקו העוני.

 

הפער הגדול ביותר

 

הפער הזה, בין הכנסה בשיעור של 23% מקו העוני בעשירונים התחתונים לבין 219% בעשירונים העליונים, הוא הגבוה ביותר מבין כל מדינות ה־OECD שנכללו במחקר.

נתונים אלו מחזקים ממצא קשה שהופיע בדו"ח שפרסם בנק ישראל בנושא סיעוד לפני כשבועיים. כלכלני הבנק כותבים בדו"ח כי "קשישים בודדים שאין בבעלותם דירה או חיסכון אחר אינם יכולים לממן הוצאות שירותי סיעוד בקהילה, למעט קשישים מהעשירון העליון. כך גם לגבי קשישים החיים בזוג מחציון ההכנסה התחתון... ניתן להעריך כי גם קשישים שיש בבעלותם דירה אך אין להם חיסכון נוסף ייתקלו בקושי לממן את הוצאות הסיעוד".

 

 

ח''כ איציק שמולי מהמחנה הציוני מוביל מאבק להחלת ביטוח סיעודי ממלכתי. שמולי, שכינס סביבו חברי כנסת מאופוזיציה ומהקואליציה בניסיון לקדם את הנושא, ביקש מאנשי ממ"מ לעבד את הנתונים של ה־OECD.

 

"הדו"ח משקף בצורה ברורה את הפער העצום בין העלות בפועל לבין המדיניות הדלה של הסיוע הציבורי, שמעמיסה את עיקר הנטל על הקשישים ובני משפחתם", אמר שמולי ל"כלכליסט". "מי שאין לו איך לשלם עצמאית לעובד הסיעוד או לקנות ביטוח מסחרי אין לו כמעט סיכוי לשרוד. המדינה נשענת באופן ציני על הידיעה שהמשפחה לא תזרוק את הקשיש לרחוב אלא תיטול הלוואות ותקצץ בשעות בשוק העבודה. אם אתה עני ובודד, ללא תמיכה של משפחה, כנראה שגם תמות מהר יותר".

 

המודל הגרמני

 

שמולי מקדם הצעת חוק פרטית להחלת ביטוח סיעוד ממלכתי, שצפויה לעלות להצבעה טרומית בשבוע הבא. על מנת לממן את הביטוח, הוא מציע להעלות את מס הבריאות ב־0.75%, מהלך שצפוי להניב כ־3 מיליארד שקל בשנה.

 

אחת המחלוקות העיקריות סביב הביטוח הסיעודי הממלכתי היא סוגיית המימון - שעשויה לקבוע אם יוזמה זו תצא לפועל או תישאר על הנייר. בשבוע שעבר שעברמיפה "כלכליסט" את חלופות המימון שמונחות כעת על שולחנו של האוצר משה כחלון: פריצת מסגרות תקציביות, העלאת מס הבריאות לכלל האוכלוסייה, יצירת מדרגת מס בריאות מיוחדת לבעלי הכנסה גבוהה או קיצוץ בשאר התקציבים.

 

 

 

 

לשמולי, כך מתברר, יש חלופה נוספת: החלת מס ייעודי למימון ביטוח סיעודי. היוזמה הזו מבוססת על המודל שמפעילה ממשלת גרמניה מאז 1995. גובה המס בגרמניה עומד על 2.55% מהשכר ברוטו עבור הורים לילדים ו־2.8% מהשכר ברוטו עבור עובדים ללא ילדים. אם מס כזה יוטל בישראל, שיעורי המס כנראה יצטרכו לעבור התאמה, שכן שיעור בעלי הילדים בישראל גבוה בהרבה לעומת גרמניה.

 

לדברי שמולי, הוא עדיין מעדיף את העלאת מס הבריאות, אך יציע את המודל הגרמני כחלופה שנייה. לדבריו, יש יתרונות רבים במס ייעודי: הוא פרוגרסיבי ופרופורציונלי להכנסות, ניתן להטיל אותו על כולם ומכיוון שהוא ייעודי אין סכנה שהוא ייבלע לתוך המאזן של המוסד לביטוח לאומי. מדובר בחשש שאותו העלה בכיר במשרד האוצר בשבוע שעבר בהקשר של העלאת מס הבריאות כאמצעי למימון ביטוח סיעודי ממלכתי.

 

 

 

״אנחנו כמובן בעד מודל מימון שהוא כמה שיותר פרוגרסיבי. מנגד, הכל צריך להיות על השולחן ואפשר להביא לבחינתו של שר האוצר גם אפשרות של מס ייעודי מותאם להכנסה שהכל נוטלים בו חלק", אמר שמולי. "עם זאת, גם במודל כזה חייבים להביא בחשבון את שיעורי העוני הגבוהים בישראל, כך שהוא חייב להיות פרופורציונלי להכנסה. יש שר אוצר חברתי בירושלים, שר בריאות שמאוד מחויב לעניין ויו"ר הסתדרות נחוש. אני מקווה שנוכל להפיק תוצאה מיטבית בסוף".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x