$
בארץ

משרד הבריאות: היוזמה שלנו וזו של שמולי - הטובות ביותר לטיפול במשבר הסיעוד

המשרד מפרסם נייר עמדה שממפה את היתרונות והחסרונות של כלל היוזמות שהוצעו בנושא ומציין כי אף אחת מהן לא נותנת מענה שלם. העלות המשוערת - בין 2 ל-4 מיליארד שקל בשנה

ספי קרופסקי 10:5616.11.17

משרד הבריאות מפרסם הבוקר (ה') נייר עמדה הממפה את היתרונות והחסרונות של כלל היוזמות שנועדו לפתור את משבר הסיעוד בישראל. השורה התחתונה של נייר העמדה, שהוגש השבוע לשר יעקב ליצמן, היא שיוזמות המשרד וזו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הן הטובות ביותר, בעוד אלו של שר הרווחה חיים כץ, ההסתדרות ומשרד האוצר אינן נותנות מענה שלם.

 

 

משרד הבריאות, חשוב לציין, אינו שופט נייטרלי מכיוון שאחת היוזמות שנבחנו היא שלו - וזו של ח"כ שמולי היא הכי דומה לה. שתי היוזמות הללו צפויות להיות גם יותר יקרות משתי האחרות - של שר הרווחה ושל ההסתדרות ביחד עם משרד האוצר. יחד עם זאת, מי שחתום על נייר העמדה הוא סמנכ"ל מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, ניר קידר, מי שככל הנראה מכיר את התחום יותר מכל גורם מקצועי אחר במשרדי הממשלה.

 

כך למשל כלל האוכלוסייה זכאית לביטוח סיעודי ממלכתי ביוזמות של משרד הבריאות, שר הרווחה וחברי הכנסת (ובראשם ח"כ שמולי), בעוד היוזמה של ההסתדרות והאוצר מתמקדת בביטוח רק לבעלי הביטוחים הקבוצתיים שנפלטו שלא דרך קופות החולים. ביוזמות של משרד הבריאות וחברי הכנסת אין הגבלה בשנות הזכאות, כלומר הביטוח הוא לכל החיים - בעוד שביוזמות של שר הרווחה וההסתדרות-אוצר מדובר בביטוח סיעודי לחמש שנים, בדומה למצב הנוכחי שמייצר בעיה עבור המבוטח כשהזכאות שלו מסתיימת.

 

שר הבריאות יעקב ליצמן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אביגיל עוזי

 

 

הגורמים המתפעלים במסגרת היוזמה של משרד הבריאות הם קופות החולים וביטוח לאומי, וביוזמת חברי הכנסת אלו רק קופות החולים הנושאות בנטל. ביוזמות שר הרווחה וההסתדרות-אוצר הגורמים המתפעלים הם עדיין הביטוחים הפרטיים. במלים אחרות, לא מדובר בגופים ציבוריים שייתכללו את הטיפול בנושא.

 

ביוזמות משרד הבריאות, שר הרווחה וההסתדרות-אוצר, ביטוח לאומי נותר הגוף שאחראי על אספקה וניהול המטפלים הזרים, בעוד שבתוכניתם של חברי הכנסת אלו, כאמור, הקופות. מדובר בתחום חדש ולא מוכר עבור הקופות, ולכן למשל במשרד הבריאות מעדיפים להשאיר אותו בתוך גבולות הגזרה של הביטוח הלאומי.

 

מירב הנטל על האדם הסיעודי נופל על משפחתו, כשהעלויות עלולות לנסוק לסכומים אסטרונומיים של מעל חצי מיליון שקל לתקופה של כמה שנים. במסגרת התוכניות של משרד הבריאות וחברי הכנסת ישנה התייחסות לכך הכוללת, למשל, מתן שירותים עבור המטפלים העיקריים. בתוכניות של שר הרווחה וההסתדרות-אוצר אין התייחסות כזו.

 

"יש יתרונות ויש חסרונות"

 

בפתח נייר העמדה כותב הסמנכ"ל קידר כי "להצעות השונות יש יתרונות וחסרונות, אך אף אחת מהן לא נותנת מענה שלם לקשיש הסיעודי, ללא יצירה של בעיות חדשות במערכת. יש להדגיש כי ההצעות של שר הרווחה, ההסתדרות ומשרד האוצר אינן נותנות כל מענה לצורך בחיזוק מערך טיפולי הבריאות לקשישים הסיעודיים ותמיכה בבני המשפחה המטפלים העיקריים אשר נדרשים לשאת הן בנטל המימוני והן בטיפול היומיומי בהוריהם".

 

עוד הוא מוסיף, כי "מבין ההצעות השונות, ההצעה היחידה שמתקרבת לתת מענה בסיסי וראוי לציבור הקשישים היא ההצעה של ח"כ שמולי ושות' אשר מבוססת על תוכנית שר הבריאות מ-2010 וכוללת מתן מענה תפקודי בריאותי לקשישים הסיעודיים. יחד עם זאת, התוכנית בנוסח הנוכחי שלה עשויה להביא לפגיעה במערכת לאור העברת האחרית לטיפול הסיעודי בקהילה מביטוח לאומי לקופות החולים. אנו סבורים כי אין בכך צורך". שתי היוזמות של משרדי הבריאות וחברי הכנסת מוערכות בעלויות של בין 2 עד 4 מיליארד שקל בשנה.

 

ח"כ איציק שמולי מסר: "אנחנו מגבים את השר ליצמן במאבקו הנחוש והערכי להחלת ביטוח סיעוד ממלכתי. יש להזכיר ולומר לזכותו כי היה החלוץ שהצביע גם על המשבר וגם על הפתרון והיום אנו שואפים לתת לו רוח גבית אדירה מתוך הכנסת. זהו צו השעה ונעשה הכול להצליח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x