שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הפחתת מסים או צמצום החוב? מבחן המרשמלו של כחלון ונתניהו

השימוש בעודפי הגבייה לצמצום החוב יפנה מאות מיליוני שקלים בשנה שייכנסו לבסיס התקציב ושיאפשרו למדינה להשקיע במשכורות המורים, בבניית תשתיות ובשירותי הרווחה. כדי לעשות זאת על שר האוצר ורה"מ לעמוד בפיתוי ולא להוריד מסים

עמרי מילמן 08:0615.11.17

138 מיליארד שקל מתוך תקציב של 447 מיליארד שקל הוקדשו השנה לתשלום חובות של הממשלה - יותר מתקציב החינוך והביטחון יחד. כעת יש לשר האוצר משה כחלון ולראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות לצמצם את מפלצת החובות שעומדת על 741 מיליארד שקל.

 

 

 

הדרך לעשות את זה היא לקחת את עודפי הגבייה ממסים, שעומדים כיום על 18 מיליארד שקל, ובמקום להשתמש בהם כדי לתת לציבור סוכריות כמו הפחתות מסים - שלאחר שנה או שנתיים יעלו שוב - להשתמש בהם כדי להפחית חובות קיימים ולפנות מיליארדי שקלים לשימוש הממשלה על פני שנים. במילים אחרות, להתאפק עכשיו כדי להרוויח יותר אח"כ.

 

כחלון ונתניהו עומדים בפני השאלה שעמדה בפני הילדים באוקספורד של סוף שנות ה־60, שהשתתפו בניסוי של וולטר מישל שבחן דחיית סיפוקים.

 

הילדים ניצבו מול מרשמלו מפתה והובטח להם שאם לא יאכלו אותו, יקבלו פרס גדול יותר אח"כ. הילדים שהצליחו להתאפק, הם אלו שהצליחו יותר במבחני ה־SAT (הפסיכומטרי האמריקאי).כחלון ונתניהו עומדים כעת מול מרשמלו בשווי של כ־18 מיליארד שקל.

 

הדילמה היא אם לחלק עכשיו את אותם מיליארדים שנגבו ושנתפסים כעודפים ללא שימוש, או לעשות מה שהדרגים המקצועיים ובנק ישראל מייעצים - לצמצם את החוב במטרה ליהנות מאותם מיליארדים לא רק השנה, אלא לאורך זמן.

 

תשלומי הריבית על חובות הממשלה משולמים ישירות מהמסגרת תקציבית שמממנת את תקציב הביטחון, משכורות המורים, שירותי הרווחה ובניית התשתיות. כל הפחתה בתשלומי הריבית, משאירה כסף בקופה שיכול לשרת את אחת המטרות האלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. יכול לחסוך מאות מיליונים בשנה ראש הממשלה בנימין נתניהו. יכול לחסוך מאות מיליונים בשנה צילום: איי אף פי

 

חיסכון של 18 מיליארד שקל

 

לפי חישוב שערך "כלכליסט", אם יחליטו להשתמש בעודפי הגבייה כדי להפחית את החוב של המדינה, הממשלה תוכל לחסוך כ־480 מיליון שקל בשנה רק על הוצאות הריבית. במילים אחרות, אם נפחית את החוב היום, התשלומים שלנו ושל ילדינו יצטמצמו. מכיוון שמצב המשק כיום טוב יחסית, זו הזדמנות טובה לעשות זאת.

 

לדוגמה, בתקציב הנוכחי נדרש האוצר להקצות 37.6 מיליארד שקל עבור תשלומי ריבית. החיסכון כתוצאה מהפחתת החוב - 480 מיליון שקל - ייכנס לבסיס התקציב ויעלה באחוזים בודדים מדי שנה, בהתאם לעלייה בתקציב. בשורה התחתונה, החיסכון בתשלומי הריבית יניב רווחים של יותר מ־18 מיליארד שקל בתוך פחות מ־30 שנה.

 

הבעיה היא שבזמן שמבחינת האזרח מדובר בזמן סביר, במונחים פוליטיים ארבע שנים הן נצח. הפוליטקאים מעדיפים להציג תוכניות בעלות הישגים מוכחים בטווח הקצר, כמו למשל "נטו משפחה" של כחלון, ולא לקדם תוכניות שתהילתן תיזקף לטובת אחרים בעתיד.

 

 

בהשוואה לניסוי וולטר מישל המסקנה ברורה - שר אוצר ששואף להביא את המשק להישגים, ידע לא לזנק על המרשמלו ולאכול אותו.

גם "צמצום החוב", כפי שממליצים מרבית הכלכלנים, אינו משימה כל כך פשוטה, ולכן גם החישוב שנעשה הוא בסך הכל תרגיל שאפשר לעשות במספר וריאציות ויביא לתוצאות שונות.

 

אמנם החוב הכולל עמד בסוף 2016 על 741 מיליארד שקל, אבל מבחינת אגף החשב הכללי לא נכון להפחית בבת אחת חוב של כ־18 מיליארד שקל, כלומר לרכוש אג"ח ממשלתי בהיקף זה.

 

החוב הממשלתי, בדמות אג"ח ממשלתיות, מנוהל בצורה שוטפת על ידי יחידת החוב ששומרת על רציפות בתשלומים ומפזרת אותם כך שלא יהיו חריגות חיוביות או שליליות בהחזר התשלומים של המדינה. זה מאפשר למדינה להבטיח שתעמוד בתשלומים לרוכשי האג"ח, מה שמבטיח בתורו שבכל רגע נתון היא תוכל למכור אג"ח נוספים, גם אם אין לה צורך בגיוס חוב נוסף.

 

לחוב הממשלתי יש כמה תפקידים (נקודת השוואה למחיר אג"ח של חברות ישראליות שמונפקות בחו"ל, המרצת השוק המקומי ועוד), כך שתיאורטית, גם אם לממשלה היתה יכולת לסגור את כולו היא לא היתה רוצה לעשות זאת.

 

תכנון חוב לטווח ארוך

 

התשואה המשולמת היום לאג"ח שקלי של חמש שנים עומדות על 0.95% ולאג"ח של 10 שנים על 1.8%. כדי לשמור על מבנה חוב בריא, אפשר לקחת חצי מסכום עודפי הגבייה - 9 מיליארד שקל - לצמצום החוב השקלי. הדבר יביא לחיסכון בתשלומי ריבית של יותר מ־120 מיליון שקל בשנה.

 

עם יתר הסכום ניתן לקזז את החוב של הממשלה לקרנות הפנסיה הוותיקות שעליו התחייבה בהסכם שנחתם ב־2004. במסגרת הסכם זה התחייבה המדינה להעביר לקרנות 78 מיליארד שקל שלא היו ברשותה. את הכסף היא מעבירה בתוספת ריבית גבוהה של 4% (פלוס מדד), שהמדינה היתה יכולה לחסוך אילו הקרנות היו משקיעות את הכסף הזה. הפחתת החוב לקרנות, תוכל לחסוך למדינה 360 מיליון שקל בשנה לפחות.

 

מעבר לכך, גם העברת הכספים לקרנות, שעומדת על 4 מיליארד שקל בשנה, מגיעה מאותה מסגרת תקציבית שמממנת את תשלומי הריבית, כך שהדבר יכול לפנות אף סכום גדול יותר שיוכל להיכנס לבסיס התקציב.

 

נכון, 480 מיליון שקל בשנה לא נשמע הרבה ביחס לעודפי גבייה של 18 מיליארד שקל; ונכון שהעודפים האלו הם בעיקר תוצאה של אירועים חד־פעמיים כמו המס ששולם עבור עסקת מובילאיי ומבצע מס דיבידנד של רשות המסים, אבל עדיין מדובר בסכום שהממשלה יכולה להשתמש בו כדי לתכנן תוכניות לטווח ארוך שישרתו אותנו בעתיד, במקום להשתמש בו לחגיגות חד־פעמיות.

 

על כחלון ונתניהו לגלות אורך רוח, סבלנות ואיפוק שגילו אותם ילדים שהחליטו לא לאכול את המרשמלו ולחכות לפרס הגדול יותר. ההבדל הוא שבניגוד לילדים, אם כחלון ונתניהו לא יתאפקו, אנחנו נשלם את המחיר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x