שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

אופטימיות מסוכנת: הציבור לא מבין בביטוח סיעודי

רוב הישראלים חושבים שסיעוד עולה הרבה פחות ממחירו האמיתי, רק חמישית יודעים מה הסיכון להפוך לסיעודי ולכ־60% אין מספיק הכנסה פנויה כדי לתמוך בבן משפחה סיעודי. סקר כלכליסט מלמד שהציבור לא באמת יודע מה מצבו בכל הנוגע לביטוח סיעודי. כתבה 12 בסדרה

רחלי בינדמן 06:4615.11.17

כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי

 

סוגיית הביטוח הסיעודי מסעירה את המשק הישראלי בשבועות האחרונים. מה שהתחיל כנושא שהדיר שינה מעיניהם של כמיליון איש המבוטחים בביטוחים קבוצתיים סיעודיים שנמכרו דרך מקומות עבודה, הפך בהדרגה למשבר שמטלטל את המערכת הפוליטית כולה ומאיים להשבית את המשק.

 

 

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר החליטה לבטל את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים החל בינואר הקרוב — והיו לה סיבות טובות לעשות זאת. מדובר בפוליסות שנמכרות דרך מקום העבודה בהנחה משמעותית, לרוב במקומות שקיים בהם ועד עובדים חזק.

 

דורית סלינגר. התחילה את כדור השלג דורית סלינגר. התחילה את כדור השלג צילום: אלעד גרשגורן

 

 

זה אולי נשמע טוב, אבל יש קאץ' רציני: הביטוחים האלה נמכרים לתקופה של חמש שנים בכל פעם וחברות הביטוח יכולות להחליט לא להאריך אותם באופן חד־צדדי. כך, גם אם מבוטח שילם במשך שנים בכל חודש, החברה יכולה להיפרד ממנו על דעת עצמה אם הוא נהיה חולה או זקן ומתחיל להוות סיכון עבורה.

 

כאמור, מה שהתחיל כמשבר שאיים רק על אותם עובדים המבוטחים בפוליסות הקבוצתיות, הפך מאז לכדור שלג שרק גדל והולך, ושואב לתוכו עוד חברי כנסת ואישי ציבור עם כל יום שעובר.

 

 

 

עד כה מדובר בשר הבריאות יעקב ליצמן, שמנסה לקדם זה שנים ארוכות ביטוח סיעודי ממלכתי שיחול על כל אזרחי ישראל; יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שאיים בשביתה כללית במשק אם לא יימצא פתרון לאותם עובדים; ושר הרווחה חיים כץ, מי שהיה יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית — כ־50 אלף עובדים שהיו תחת הסכם הפוליסות הקבוצתיות. השניים האחרונים אמנם התחילו מדאגה לבעלי הפוליסות הקבוצתיות, אך מאז כבר עברו לדרוש את הקמתו של ביטוח סיעוד ממלכתי.

 

כל הבלגן הזה מתנקז, בסופו של דבר, לפתחו של שר האוצר משה כחלון. השר נדרש למצוא פתרון כפול: גם לעובדים שייוותרו ללא ביטוח בינואר וגם לשאר הציבור, כ־3.5 מיליון איש שאינם מחזיקים בביטוח סיעודי ומקבלים כיום כיסוי חלקי ביותר מהמדינה. גם מי שטרחו לבטח את עצמם דרך קופות החולים — כ־4 מיליון איש, רוב בעלי הביטוח הסיעודי — מכוסים רק לתקופה קצרה מדי של חמש שנים.

 

 

כחלון ניצב בפני דילמה קשה. מצד אחד, שר הבריאות ליצמן — וכן גורמים אחרים המעורבים בסוגיה — מבקשים להעלות את מס הבריאות ב־0.5% כדי לממן ביטוח סיעודי ממלכתי. מצד שני, כחלון עצמו מתנגד בתוקף להעלאת מסים ודוחף דווקא להורדתם.

מסקר שערך "כלכליסט" יחד עם מכון מדגם עולה כי בזמן שהמערכת הפוליטית מסתערת על הנושא, רוב הציבור לא מבין בו, לא מהצד הכלכלי ולא מהצד הרפואי.

 

 

בצד הרפואי, למשל, רק 20% מהנשאלים בסקר ידעו שאחד מכל שלושה בני 65 ומעלה יהפוך לסיעודי. הרוב היו הרבה יותר אופטימיים. בצד הכלכלי עולה כי יש פער גדול מאוד בין העלות האמיתית של טיפולים סיעודיים לבין ההערכה של הנשאלים בסקר. כך, למשל, העסקת מטפל סיעודי בבית עולה בממוצע 8,000 שקל בחודש, אך הממוצע של הנשאלים הגיע ל־6,187 שקל בחודש.

 

בנוסף, הסקר נושא בשורה עבור כחלון: רוב של 60% מהנשאלים היו בעד העלאה של מס הבריאות ב־50 שקל בממוצע בחודש כדי לממן ביטוח סיעודי ממלכתי שייתן פתרון לכל אזרחי ישראל.

 

הסקר בוצע על ידי מכון המחקר מדגם בשיתוף הפאנל האינטרנטי iPanel בקרב 526 משיבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך בתאריכים 6–8 בנובמבר 2017. טעות הדגימה המרבית היא 4.3%.

 

לכתבות הקודמות בפרויקט הביטוח הסיעודי לחצו כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x