שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

יואל נוה: "האופציה להחזיר את מפעלי ים המלח למדינה נמצאת גם על השולחן"

בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנוגע לתום זיכיון כיל, אמר הכלכלן הראשי שמונה לעמוד בראש הצוות לבחינת הנושא: "צריך לשים לב שהמכרז אינו כזה שכל השחקנים באים במשחק שווה. יש פערי אינפורמציה מאוד גדולים בין בעל הזיכיון הנוכחי לאחרים שיכולים להשפיע על תוצאותיו. לכן צריך להתמודד עם מצב בו מכרז כזה נכשל"

עמרי מילמן 12:2813.11.17

בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכספים בנוגע לתום זיכיון כיל בים המלח אמר הכלכלן הראשי, יואל נוה כי "הצוות לא שאנן וממשיך בעבודתו, שאלות שניתנו לדיון בצוות הן מאד מורכבות. זו לא שאלה פשוטה בהיבט של לעשות כך או אחרת. הצוות התבקש לעסוק במכלול של נושאים שעל הממשלה לעסוק עקב העובדה שהזיכיון של מפעלי ים המלח יסתיים ב-2030. זו לא שאלה פרטנית של תעשה כך או אחרת. בתהליך העבודה של הצוות היה צריך לבנות את המתודולוגיה של התהליך. אנחנו עוסקים בנושא כשנתיים. אנחנו בשלבים של כתיבת המלצות וטיוטות כתובות. מאחר שהדברים עדיין לא מוסכמים על חברי הצוות לא אוכל לפרט". נווה משמש כיו"ר הצוות שמונה לבחינת הנושא.

 

 

 

לשאלתו של ח"כ דב חנין, לגבי האפשרות כי מפעלי ים המלח יחזרו לבעלות המדינה, השיב נוה כי "אנחנו שוקלים גם את האופציה הזו, גם היא על השולחן".

 

מפעלי ים המלח מפעלי ים המלח צילום: חיים הורנשטיין

 

 

נוה התריע כי פרסום מכרז מוקדם מדי, כפי שדרשו חלק מחברי הכנסת עלול להביא לתוצאה שלילית. "לקראת כל תום תקופת זיכיון נוצרים תמריצים לא נכונים כלכלית, בהינתן שיש סיכוי כזה או אחר שבעל הזיכיון הנוכחי (מפעלי ים המלח - ע"מ) לא יחזיק בזיכיון. לצורך העניין אם היה מפורסם מכרז היום, והזוכה איננו בעל הזיכיון הנוכחי, התמריץ של בעל הזיכיון הנוכחי הפוך - למצות את הנכסים עד לתום לתקופת הזיכיון ולא לשמר אותם".

 

נוה נשאל כיצד המדינה תתמודד עם זכות הסירוב שניתנה לכיל בהסכם מ-1961 המעניק לכיל מעין "זכות ראשונים" לקבל את הזיכיון הבא. לדבריו "יש לבעל הזיכיון זכות סירוב שאומרת שבמקרה הקיצוני ביותר, שהוא לא בהכרח הפרשנות המשפטית לגבי זכות הסירוב, יכול בעל הזיכיון הנוכחי לא להשתתף במכרז, לראות מה התוצאה ולהחליט אם הוא מעוניין לקבל את הזיכיון באותם תנאים. מי שיזכה במכרז יהיה במקום לא בטוח".

 

נוה הדגיש גם כי "צריך לשים לב שהמכרז, ככל שיומלץ על כזה, אינו מכרז שכל השחקנים באים במשחק שווה, גם אם נעזוב את זכות הסירוב. יש פערי אינפורמציה מאוד גדולים בין בעל הזיכיון הנוכחי לאחרים שיכולים להשפיע על תוצאות המכרז. לכן צריך להתמודד עם מצב בו מכרז כזה נכשל".

 

הצוות בראשו עומד נוה טרם סיים את עבודתו, וזו אמורה להסתיים רק בעוד מספר חודשים, כאשר בפועל הממשלה הייתה אמורה להגיע למסקנות בנושא כבר ב-2015.

 

ח"כ מיקי רוזנטל תקף בדיון את כיל וטען כי החברה מעכבת במכוון את קציר המלח לו חויבה לפני מספר שנים מה שחוסך עבורה כסף וירחיק חברות מהמכרז לזיכיון אם וכאשר יפורסם.

 

לדבריו, "המכרז של כיל מראה שהולכים לחפור 580 מ"ר שהם 4 חודשי עבודה לפי כיל. מאחר והשטח הכולל הוא 80 ק"מ, מדובר בסך הכל בתקופה של 30-40 שנה שייארך קציר המלח. אתם מבינים שאף אחד לא הולך לקצור את זה. ב-2010 המדינה שכרה באמצעות חל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח-ע"מ) חברה שנקראת MTI והיא העריכה ב-2010 שצריך 5 דחפורים ימיים כדי להשלים את הפרויקט תוך 20 שנה. כיל בינתים פרסמה מכרז לדחפור אחד, שיכול להוציא 4 מיליון קוב בשנה, ההערכה היא שצריך להוציא 60 מיליון קוב לפחות. המשמעות היא שהיא לא מתכוונת לעשות קציר".

 

עוד הוסיף, כי "גם אם כיל הייתה מתכוונת היא לא יכולה לרכוש 5 דחפורים, הספק החשמל שהם דורשים הוא עצום ואין לה אותו, לכן לא יהיו 5 דחפורים אף פעם". לדבריו, מראש ההסכם בין המדינה לכיל בנוגע לקציר ים המלח הוא בהיקף של 3.8 מיליארד שקל, בעוד שחל"י העריכה כי הדבר יעלה 4.9 מיליארד שקל והחברה ששכרה דיברה על 8 מיליארד שקל, מאחר וזו ידעה כי הדבר בכל מקרה לא יתבצע".

 

רוזנטל הוסיף כי "אם ועדת הכספים לא תחוקק חוק ברור על פרסום מועדי המכרז ותוצאות הצוות, המשמעות היא שהוועדה תאלץ לנקוט בצעד הכי פחות נכון והגיוני עבור הציבור והוא להאריך את הזיכיון. אם היא תפרסם מכרז, הכנתו לפחות שנתיים שלוש. החלטת ממשלה עד שתיפול זה שנה-שנתיים. ערעור על תוצאות המכרז זה שנתיים- שלוש. לא סתם נקבע מועד של 2015 לקבל החלטה ואנחנו כבר בעיכוב, יש לזה משמעות אחת, זה הופך את המכרז הזה למכרז תפור למשפחת עופר".

 

ח"כ חנין הוסיף כי "המדינה צריכה להגיד שהיא שוקלת להחזיר לידיה את ים המלח, ולהקים צוות שיפעל לעשות זאת. בסופו של דבר זה יהיה המהלך הפשוט יותר, הנכון יותר גם כלכלית וגם סביבתית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x